האם ניתן לעקל נכסים שהם בבחינת קניין רוחני?
"אני חשבתי על זה וזה היה רעיון שלי! אז מה פתאום אתם לוקחים לי את זה?"
27/10/2013 | 16:02 | מאת:
מערכת אתר iLaw
| 
במאמרים אחרים באתר בנושא הוצאה לפועל למדנו אודות החייבים והנושים ואפשרויות הנושים לגבות את חובם (להיפרע). אולם, בכל אלו ההתייחסות הייתה אל נכסים שהם מוחשיים (רכב, דירה וכו'). האם ניתן לעקל גם נכסים שהם בבחינת קניין רוחני כאשר לאדם יש חוב כלשהו לאחר או למדינה?
מהו עיקול ?
כדי לרענן את זיכרון הקוראים נזכיר כי "עיקול" הוא כלי משפטי באמצעותו ניתן "לקחת" נכס כלשהו בתמורה לחוב. במצב כזה מעריכים את שוויו הכלכלי של הנכס ומעקלים אותו במקום הסכום אותו חייב האדם- הנכס המעוקל לא חייב להיות קשור כלל לסכסוך המשפטי (למשל: עיקול רכב בשל אי תשלום חובות חשמל ומים).
שאלת עיקולם של נכסי קניין רוחני רלוונטית למצבים בהם לאדם או לחברה שנמצאים בנעלי "החייב" ישנם נכסים בעלי ערך משמעותי (הערך הרב ביותר) שהם נכסים לא מוחשיים- קניין רוחני. על חשיבות זו עמד נשיא בית הדין הארצי לעבודה סטיב אדלר באחד מהדיונים כאשר ציין כי ככל שמדובר בחברות היי-טק, הרי שהנכס החשוב ביותר של החברות הוא קניינן הרוחני (למשל, פטנטים שונים). מה קורה כאשר חברה מצויה בחדלות פירעון והיא על סף קריסה כלכלית מוחלטת ולה נושים רבים- החרמת השולחנות והכיסאות בחברה לא תוביל לפירעון החובות ואפילו עיקול רכב המנכ"ל לא יעזור- השווי האמיתי של החברה הוא בפטנטים שלה- האם אלו נכסי קניין רוחני שניתן לעקל?
נראה כי נאלץ לענות על כך בחיוב אחרת נותיר את נושי החברה בלא כלום. מצד שני, גם אם נאפשר עיקול של קניין רוחני במקרה זה, לא ברור שהחוב יפרע. מדוע? כיום, תעשיות ההיי-טק, התוכנה והמחשוב תלויות בעיקר במהירות הפיתוח שלהן והחדשנות של מוצריהן. כך שאם בשנת 2000 הפטנטים של החברה הוערכו בסכום של 2 מיליון שקלים (נניח) הרי הגיוני מאוד שבשנת 2011 הם שווים רק 10,000 שקלים, היות ותוך 11 שנים נעשו חידושים רבים בתחום.
מה קורה אם הקניין הרוחני של החברה עוד לא נרשם כדין?
במצב בו ישנו פטנט, למשל, שמצוי בתהליכי אישור בלבד, ההגנה המשפטית שלו מצומצמת מאוד. לכן, הערך שניתן להפיק מבעלות על זכויותיו נמוך יותר. ואכן היה מקרה בשנת 2000 בו חברה גייסה כספים משמעותיים ממשקיעים פרטיים ולאחר כשנה, בעקבות מפולת בבורסה החלה בקריסה כלכלית. נושי החברה ניסו להיפרע מהציוד המשרדי ולא כיסו בכך את חובם ולכן’ פנו לאיתור הקניין הרוחני של החברה על-מנת לבדוק האם הוא בבחינת קניין שניתן לעיקול. נמצא כי לחברה כשמונה פטנטים שטרם אושרו ולכן, שווים היה פחות יחסית.
ישאל השואל- מדוע שלא ימתינו עד שיתקבל האישור על רישום הפטנט ואז יוכלו לגבות את מלוא החוב בהינתן בעלות מלאה עליו? אכן, זאת אחת האפשרויות. אולם, יש לזכור כי הכל תלויי בשלב פיתוח הפטנט- אם הוא עוד "בוסרי" ונמצא רק בראשית התהליך- תידרש השקעה כלכלית משמעותית. מבחינה לוגית ניתן לשער כי נושה שרוצה לקבל את כספו חזרה, לא מעוניין להשקיע עוד משאבים ולהמתין עוד פרק זמן ממושך (לעיתים שנים עד סוף התהליך).
ומה אומר חוק ההוצאה לפועל?
החוק קובע כי ניתן לעקל סוגים שונים של נכסים לרבות מקרקעין, מטלטלין וזכויות "קיימות או עתידות". לכן, לפי לשון החוק עינינו הרואות כי ניתן לעקל נכסים שהם בבחינת קניין רוחני.
אבל, כפי שראינו, במשפטים כמו במשפטים- לא מספיק להסתפק בלשון החוק. ונוסף על הבעייתיות שבעיקול נכסי קניין רוחני שכבר סקרנו במאמר ניתן להצביע על עוד בעייתיות:
אם אני מעוניינת לעקל דירה (מקרקעין) או רכב (מטלטלין) זה די קל- אני יודעת מה הדירה ואיפה היא נמצאת ויכולה לשים עליה את ידיי פיסית, כך גם במקרה של הרכב. אולם, אם אני רוצה לעקל נכס שהוא בבחינת קניין רוחני- אני לא תמיד יכולה להצביע על משהו או לאחוז בו במו ידיי. כפי שראינו במאמרים אחרים באתר מדובר למעשה ב"אגד זכויות" שמטרתן להעניק בלעדיות ליוצר ולהגן מפני שימוש ביצירתו בלא רשותו.
בעצם, כל מה שיש ליוצר (או בעיקר) הוא אוסף זכויות שליליות- האפשרות למנוע מאחרים את ההנאה מיצירתו בלא רשותו. איך אפשר להטיל עיקול על כנס שהוא רובו ככולו אוסף זכויות?
ואם זה רק אגד זכויות אז מה השווי הכלכלי שלהן?
והאם בכלל ניתן לעקל נכסים בלא שווי כלכלי? לפי הפסיקה- נכס בר-עיקול רק אם יש לו שווי כלכלי. מאידך, הפסיקה קבעה כי מקום בו ישנה ציפייה לזכות לשווי כלכלי עתידי- יש ערך כלכלי לנכס. ואם נסכם- ניתן לראות כי מדובר בשאלה סבוכה מאוד מהיבטים משפטיים שונים. אולם, בפרקטיקה נראה כי ישנם מקרים בהם ניתן לעקל נכסים שהם בבחינת קניין רוחני.
נכתב על-ידי: מערכת האתר
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום קניין רוחני
