טיעון והרשעה או הסדר טיעון והיעדר הרשעה?
הפעם נכנס לעומק המושג "הסדר טיעון". כיצד ניתן לבצע את עסקת הטיעון? מי מפקח על כך אם בכלל? מהו היעדר הרשעה? ומה הן ההשלכות לכל זה?
31/12/2013 | 15:32 | מאת:
מערכת אתר iLaw
| 
כל העת מפורסמים נתונים אודות כמות "עסקאות הטיעון" הנסגרות בין הפרקליטות לבין נאשמים שונים בהליכים הפליליים. יש הטוענים כי אחוזי ההרשעה הגבוהים במשפט הפלילי נזקפים "נטו לזכות" עסקאות הטיעון (מחקרים הראו כי עד שנת 2005 כמעט 80% מהתיקים הפליליים הסתיימו בהסדר טיעון).
אז מהי אותה עסקה?
"עסקת טיעון" או בשמה השני "הסדר טיעון" היא הסכמה אליה מגיעה הפרקליטות או התביעה המשטרתית (הרשות התובעת) עם הנאשם וסניגורו. על מה הם מסכימים או מה מסדיר הסדר הטיעון?
פשוט מאוד: לנאשם יש אינטרס לקבל את העונש המינימאלי ביותר ואילו לתביעה ישנו אינטרס להגן על הערכים המוגנים בחברה ולגמול לנאשם בעבירה פלילית כגמולו תוך הגנת הערכים המוגנים וההגנה על החברה.
מפגש האינטרסים הזה הוא הסדר הטיעון במסגרתו הנאשם מודה באשמה בעבירה כלשהי, הפחותה בחומרתה וענישתה מזו בה הואשם במקור בכתב האישום ואילו הפרקליטות "בתמורה" מבקשת מבית המשפט להקל בעונשו או מראש עונשו מופחת מעצם העובדה כי העבירה בה הוא מואשם (לאחר הסדר הטיעון) חמורה פחות.
האם הסדרי טיעון נעשים "על גבו של הציבור"?
נראה שלא. ישנו אינטרס ציבורי חשוב בעלויות של משפטים ארוכים ומסורבלים או ליתר דיוק מניעת אותן עלויות. הסדר טיעון מקצר משמעותית את ההליך המשפטי ומוריד מהעומס על בתי המשפט. למה זה מעניין אותנו? משום שכל ההליכים הללו, המשכורות והמשאבים המושקעים בסופו של יום- משולמים מכספו של משלם המיסים- אנחנו.
האם יש הסדרי טיעון רק בהליך פלילי?
כן. בהליך האזרחי הדבר הדומה ביותר או הקרוב ביותר להסדר טיעון הוא הפשרה בין הצדדים. זאת, לאור העובדה כי הצדדים בהליך פלילי הם המדינה והנאשם ואילו בהליך האזרחי הצדדים הם שני פרטים, אזרחים (לרוב).
האם הסדר טיעון הוא אינדיקציה להיעדר הרשעה או היעדר היכולת של התביעה להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו? כן ולא.
למה הסדר טיעון לא מעיד על היעדר הרשעה?
משום שהנאשם אכן מודה באשמה. אמנם הוא מודה באשמה בעבירה פחותה בחומרתה מזו המיוחסת לו (למשל: מודה בהריגה ולא ברצח כפי שהואשם בתחילה בכתב האישום) אך הוא מורשע. אין זה אומר כי אין מספיק ראיות על מנת להרשיע את הנאשם בעבירה.
למה הסדר טיעון כן מעיד על היעדר הרשעה?
בדיוק מאותה סיבה בעצם. במרבית המקרים הסדר הטיעון נעשה על מנת לקצר ולייעל את ההליך ומשום שאין ראיות חותכות וחזקות מספיק עדי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.
ומי מפקח על הסדרי הטיעון הללו?
זהו בית המשפט. ולמרות התמונה שאולי מצטיירת בראש הקוראים כעת, התביעה לא יכולה לעשות "מה שבא לה". למשל, לתקן את סעיפי כתב האישום כך שהנאשם יודה בעבירה פחותה ועדיין לבקש מבית המשפט את העונש המקורי (עבור העבירה המחמירה יותר).
כאשר בית המשפט העליון נדרש לסוגיות הסדרי הטיעון הוא קבע מפורשות כי לאחר תיקון כתב האישום על התביעה לתקן גם את העונש- לא ניתן לאחוז את החבל בשתי קצוותיו: היעדר הרשעה בעבירה חמורה יותר אך ענישה על עבירה חמורה יותר.
האם העובדה כי נעשה בין התביעה לנאשם הסדר טיעון אומרת "שהעניין סגור"?
לא בהכרח. בית המשפט חייב לאשר את ההסדר ובמישה ולא יסכים לאשרו- ההסדר בטל. אולם, בית המשפט העליון קבע הלכה (בשנת 1998) לפיה רק במקרים מיוחדים וחריגים בית המשפט לא יקבל את הסדר הטיעון.
נכתב על-ידי: מערכת האתר
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום פלילי
