סובל משכנות רעה? הפתרון - קובלנה פלילית פרטית

כבר תקופה ארוכה שהשכן שלכם עושה הכל למען שכנות רעה. עושה רעש, זורק זבל או חפצים אחרים בשטח שלכם, מחנה את רכבו בסגנון חופשי, מאפשר לכלב לעשות צרכיו במעלית ובאופן כללי מתנהג בבריונות. אחרי שניסיתם בדרכי נועם גם הסבלנות שלכם, רגועים ככל שתהיו, פוקעת. הטון משתנה לצעקות הדדיות, קללות, איומים ואף למהלומות.

לכל אורך הדרך ערבתם את המשטרה. יותר נכון ניסיתם להעיר את הדב משנתו. בפעם הראשונה לא טרחו אפילו לרשום את הדברים, בפעם השנייה היומנאי של התחנה פיהק לכם בפנים ואמר שהמשטרה לא מתערבת בסכסוכי שכנים, בפעם השלישית שלחו איזה שוטר סיור ( לעיתים זה המש"ק השכונתי ) שעשה לכם ולשכן הסורר "נו נו נו" ובפעם הרביעית קצין החקירות של התחנה אמר לכם שאתם מבלבלים את המח ושתעברו דירה. בפעם החמישית לקחו מכם תלונה קצרה ואפילו לא טרחו לזמן את השכן הסורר לחקירה. אז מה עושים?

חוק סדר הדין הפלילי קובע כי "המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה". ב-99.9% מהמקרים התובע במשפט פלילי הנו פרקליט מטעם פרקליטות המדינה או תובע משטרתי – תלוי בסוג העבירה. גופים אלו הם גם המחליטים האם תיק חקירה שנפתח "יוקפץ" לבית המשפט ויוגש בו כתב אישום או  ייגנז וייסגר. אז מה עושה אותו אזרח אומלל אשר תלונתו נגנזה והוחלט שלא להעמיד את השכן הסורר לדין?

הפתרון ( החלקי יש לומר ) לסטואציות אשר נמצאות הרחק מאחור בסדר העדיפויות של רשויות אכיפת החוק מצוי בקובלנה פלילית פרטית. זהו הליך פלילי לכל דבר ועניין אלא שהמדינה הוצאה אל מחוץ למשוואה ומי שבא בנעליה, מגיש את כתב האישום ומנהל את ההליך הוא האזרח/הקובל. הפתרון הנו חלקי מאחר וקיימת רשימה קונקרטית של עבירות בהן ניתן להגיש קובלנה כגון : עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, עבירות תקיפה, איומים, עבירות שעניינם פגיעה או פלישה למקרקעין, הסגת גבול, היזק בזדון ועוד כהנה וכהנה עבירות אשר במהותן מורכבות הרבה פחות מאשר עבירות אחרות.

כיצד מתנהל ההליך? החוק קובע כי "דין הקובלנה כדינו של כתב אישום". הקובל מגיש את הקובלנה לבית המשפט המוסמך בין אם בעצמו ובין אם ע"י עורך- דין מטעמו. הקובלנה מנוסחת ככתב אישום ומפרטת את האירועים ואלו עבירות ביצע לכאורה הנאשם. על הקובלנה להכיל רשימת עדים וחומר הראיות אמור להימסר לנאשם – ממש כפי שמתנהל כתב אישום במסלול הפלילי "הרגיל". גם כאן יגיעו לבית המשפט עדי תביעה להוכחת הקובלנה ולנאשם קמה הזכות לזמן עדים מטעמו – ממש כפי שמתנהל משפט פלילי.

ברמת הפרוצדורה יש לציין שני כלים העומדים לרשותו של בית המשפט שכל מטרתם הנה לגרום להליך להתנהל בצורה מקצועית ויעילה :  האחד, "מנגנון חרטה" של המדינה - מתן האפשרות למדינה "לחזור בה מהחלטתה" לסגור את התיק ולקחת את המושכות חזרה לידיה ולנהל את התיק. החוק קובע כי עותק מהקובלנה יישלח לפרקליטות ומרגע זה נפתח חלון הזדמנויות בן 15 יום במהלכם קמה לפרקליטות האפשרות לבחון את הקובלנה ואת התיק מחדש ולהודיע לבית המשפט כי היא תנהל את התיק.  השני, כאשר בית המשפט מתרשם כי הקובל אינו מסוגל לנהל את עניינו או כאשר הוא מנהל את התיק בצורה טורדנית יש לבית המשפט את היכולת להפסיק את הדיון בקובלנה עד אשר הקובל ימנה לעצמו עורך דין אשר מטבע הדברים ינהל את ההליך במקצועיות וביעילות.

לסיכום, כלי הקובלנה מהווה פתרון סביר לעומס הרב המורגש בקרב רשויות אכיפת החוק ולעדיפות הנמוכה להם זוכים האירועים כגון מקרה  "השכן הסורר". אמנם העבירות החוסות בצלה של הקובלנה אינן רבות ואולם הן עשויות ליתן פתרון יעיל, הולם ובעיקר מרתיע לחיכוכים בין אדם לרעהו. הגשת הקובלנה בידי האזרח אף עשויה לשמש מסלול "עוקף משטרה", שהרי אין הכרח להגיש תלונה קודם לכן, ולעורר עניין בקרב גורמי התביעה אשר ינהלו את ההליך. נדמה כי הגיעה העת להעלות את קרנו של כלי הקובלנה ולעשות בו שימוש מושכל ותכוף יותר. 

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום פלילי