עיכוב ביצוע עונש מאסר לאחר גזר דין – אימתי?

השלב האחרון בניהול משפט פלילי הנו יום מתן גזר הדין על ידי בית המשפט. נאשם אשר מגיע לשלב גזר הדין עשוי להיות בסטטוס של עצור או משוחרר בערובה. היה ומדובר בנאשם עצור אזי אין רלבנטיות לסוגיית עיכוב הביצוע מאחר והוא ממילא מאחורי סורג ובריח. הרלבנטיות של נושא זה נוגעת לנאשמים אשר משוחררים למעצר בית או כאלה אשר מלכתחילה לא נעצרו וניהלו את ההליך ללא מגבלות כלשהן על חירותם. מיד עם הקראת גזר הדין והיוודע עונש המאסר הצפוי קיימת לנאשם ( יותר נכון לסניגור ) אפשרות לבקש מבית המשפט את עיכוב ביצוע עונש המאסר.
 

סיבות עיקריות לבקשה לעיכוב ביצוע

•  לצרכי התארגנות הנאשם בטרם כניסה לבית הסוהר. בדרך כלל מדובר בתקופה קצרה אשר נעה בין מספר ימים למספר מועט של שבועות – תלוי בנסיבות האישיות שמציג הנאשם.
• כאשר בכוונת הנאשם להגיש ערעור על פסק הדין. היה ובית המשפט אשר גזר את הדין לא מקבל את הבקשה אזי ניתן להגיש ערעור על ההחלטה לבית משפט של ערעור ( אם התיק נשמע בבית משפט השלום אזי הערעור יוגש למחוזי ואם התיק נשמע במחוזי אזי הערעור מוגש לבית המשפט העליון ). במקרה בו בכוונת הנאשם לערער על פסק הדין אזי יחד עם הודעת הערעור מוגשת לבית משפט של ערעור בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

הכלל אשר נקבע בפסיקת בית המשפט העליון קובע כי האינטרס הציבורי מחייב רצוי מיידי של עונש המאסר. במציאות קיימים לא מעט מקרים ( לא רק בעניינו של הנשיא לשעבר קצב... ) בהם בית המשפט דוחה את תחילת ריצוי עונש המאסר עד לאחר שיישמע הערעור. הקריטריונים המנחים נקבעו בתקדים מפורסם, פרי עטו של בית המשפט העליון, עוד בשנת 1999. פסק הדין ידוע בשם "הלכת שוורץ".

בין הקריטריונים העיקריים ניתן למצוא את: אורך תקופת המאסר, סכויי הערעור, תוכנו של הערעור ( האם הוגש כנגד גזר הדין בלבד או גם כנגד עצם ההרשעה ), התנהגות הנאשם במהלך שמיעת המשפט. זה המקום לציין כי הבקשה לעיכוב ביצוע נשמעת באופן עצמאי ובמנותק מהערעור ובדרך כלל בפני שופט שאינו דן בערעור.
 

הקריטריונים אשר לעיל קשורים האחד לשני באופן כזה שההחלטה האם לעכב את ריצוי המאסר הנה יישום של הקריטריונים על כל מקרה לגופו.

תוכנו של הערעור – בדרך כלל כאשר מדובר בערעור על גזר הדין בלבד ייטה בית המשפט שלא לעכב את עונש המאסר.

אורך תקופת המאסר – ככל שעונש המאסר ארוך יותר כך ייטה בית המשפט שלא להורות על עיכוב ביצוע.

סיכויי הערעור – בית המשפט אינו נכנס לעובי הקורה מאחר ואין הוא שומע את הערעור.

ואולם, עדיין יש ביכולתו לקרוא את הודעת הערעור, לשמוע את הצדדים ולנסות ולהעריך את סיכויו של הערעור. שלושת הקריטריונים הללו משוקללים יחדיו על כל מקרה ומקרה והלכה למעשה אין "נוסחת ברזל".

כך לדוגמא, עונשו של הנשיא לשעבר קצב נגזר ל-7 שנות מאסר. בית המשפט העליון החליט לקבל את בקשתו ועיכב את כניסתו לכלא עד ההחלטה בערעור.

ננסה להתחקות אחר שיקוליו של בית המשפט :

מן הצד האחד, הוא הורשע בעבירות חמורות ונדון לתקופת מאסר ארוכה. מן הצד השני, הוא היה חופשי לחלוטין משך כל התקופה, התנהגותו במהלך שמיעת המשפט הייתה נטולת בעיות וערעורו היה גם על עצם ההרשעה ולא רק על גזר הדין.

במקרה הזה נטה בית המשפט העליון ללכת עם השיקולים בעד עיכוב הביצוע.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום פלילי