בקשה לאישור תביעה ייצוגית
מחוץ לתוספת ובתוך התוספת- ומה מוסיפה התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות
11/11/2013 | 14:42 | מאת:
מערכת אתר iLaw
| 
במאמר קודם התחלנו לדבר על סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות אשר קובע את כלל האצבע לעניין הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית ומפנה לעילות המנויות בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. סיימנו את המאמר הקודם בשאלה- מה קורה אם אני מגיש תביעה ייצוגית בעילה שלא מנויה בתוספת השנייה?
ובכן, נבחן מה באמת קרה במצבים בהם הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שלא לפי התוספת השנייה- ומה היה לבית-המשפט לומר על כך. ראשית, נקדים ונאמר כי המשותף לכל המקרים ופסקי-הדין אותם נסקור להלן הוא כי טענת הסף של הנתבע הייתה כי אין מקום לאשר את הגשת התביעה הייצוגית היות ואינה נכנסת לתוספת השנייה:
פרשת שלזינגר
בית המשפט הורה על סילוקה על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד נושאי משרה בקופת גמל, מהטעם שלא ניתן להגיש נגדם תביעה לפי פרט 2 לתוספת השניה לחוק, מכוחו הוגשה נגדם התביעה. כלומר, בית המשפט מצא כי למרות שהבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה, לכאורה מכוח סעיף 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות- לא התקיים הנדרש בסעיף 2 האמור ולכן אין עילה להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית- והבקשה נדחתה.
פרשת גן צבי
בית המשפט דחה בקשה לסילוק על הסף שהוגשה בהתבסס על הטענה שבעל מניות ונושא משרה בחברה אינם בגדר עוסק כמשמעותו בפרט 1 לתוספת השניה. באותו מקרה דובר בחברה קטנה, שבעל מניות אחד שהוא גם הדירקטור היחיד בה, אשר במסגרתה הופעלה מעדנייה, שנטען כלפיה כי היא מוכרת בשר טריפה תחת מצג כי מדובר בבשר כשר.
בנסיבות ייחודיות אלה, קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן לראות בחברה ובבעליה גוף אחד.
כלומר: התביעה הייצוגית הוגשה נגד "עוסק" ואילו בית המשפט ניתח את הנסיבות העובדתיות של האירוע ומצא כי אין המדובר ב"עוסק" כהגדרתו בחוק ודחה את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית.
עמדתו של בית המשפט
עיננו הרואות כי בית-המשפט נוקשה בגישתו ומקום בו הוא רואה כי העילה בגינה הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית לא מנויה בחוק (בתוספת השנייה)- בית המשפט יידחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. לכן, התשובה לשאלתנו- "מה קורה אם אני מגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעילה שלא מנויה בתוספת?"- היא כי הבקשה תדחה על הסף על-ידי בית המשפט.
ניכר כי ידו של בית המשפט "אינה קלה על ההדק" כל אימת שמדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית. ניתן להבין זאת נוכח חשש ליצירת תמריצים שליליים על התנהגות תאגידים וחברות ממשלתיות ויצירת מצב בו חברה "מתנהלת באימה" שמא בכל רגע תעמוד בפני תביעה ייצוגית. וכן, היות ומדובר בהליכים ממושכים ומורכבים- ישנו שיקול של מניעת עומס על בתי המשפט.
במאמר הבא נמשיך לבחון את תנאי החוק לעניין הליך הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית ונמשיך לנסות להבין מה "בסך הכל" נדרש על-מנת לצלוח את ההליך ולקבל את אישורו של בית המשפט לברור תביעה בדרך של תביעה ייצוגית.
נכתב על-ידי: מערכת האתר
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום עורכי דין
