הסדר פשרה למול הסדר הסתלקות בתביעות ייצוגיות

כל מי שמעורב במערכת יחסים כזו או אחרת מכיר לפעמים את המצב בו הוא נדרש להתפשר עם הצד השני או לקחת את הדברים שלו ופשוט ללכת. היות ותחום המשפט הוא תחום שמעוצב על-ידי בני האדם והחברה ובהתאם לצרכי האדם והחברה, לא מפתיע כי גם בתביעות ייצוגיות לעיתים השורה התחתונה היא הסדר פשרה או הסתלקות מהתביעה הייצוגית.

ומה גורם למצב הזה?

ראשית, משך ההליך ותמריציו של התובע הייצוגי – ניהול הליך של תובענה ייצוגית הינו ארוך וממושך. כפי שראינו במאמרים אודות קביעת שכר הטרחה של העו"ד ותמורתו של התובע הייצוגי- לעיתים "זה פשוט לא שווה את זה" (literally- לא מרווחים דבר).

נמחיש שוב דרך פרשת "תנובה" אותה סקרנו בהרחבה במאמרים קודמים באתר בנושא תביעות ייצוגיות: "תנובה" חויבה ב-55 מיליון שקלים בעוד שהתובע הייצוגי ועו"ד ראבי (העו"ד המייצג בתיק) זכו לגמול ושכר טרחה בשווי 3%- כמעט מיליון וחצי מהסכום שכן שולם (38,000,000 שקלים) אחרי 15 שנים כמעט!

וזה לא המקרה היחיד. כך היה גם בפסק-דין רייכרט שם הנתבעים חויבו ב-28 מיליון שקלים ואחרי כמעט 16 שנים (של ערעורים רבים ומעברים מערכאה לערכאה). וכמה קיבלו? 1,300,000 שקלים.

וכמה עולה הסדר פשרה?
 

פחות. הרבה פחות... ונתבע שמפחד שבסופו של יום לא יקבל דבר או שיקבל ממש מעט- פשוט יעדיף הסדר פשרה על פני המשך ההליך למשך שנים.

ומה אומר החוק לעניין הסדר פשרה מול להסתלקות בתביעה ייצוגית?

בחוק תובענות ייצוגיות (2006) ובתקנות תובענות ייצוגיות הנלוות לחוק (2010). בחוק ישנה הבחנה בין הסדר פשרה שהוגש לאישורו של בית המשפט בטרם אושרה תביעה ייצוגית (וראו מאמר נוסף באתר לעניין בקשת האישור של התביעה הייצוגית על-ידי בית-המשפט), לבין הסדר פשרה שהוגש לאישורו של בית-המשפט לאחר שבית המשפט אישר את בירורה של התביעה כתביעה ייצוגית.

למעשה, ישנה הבחנה בין "פשרה" שתחייב ו/או תזכה את כלל חברי קבוצת הנפגעים המיוצגת- מצב בו בית המשפט אישר את הליך התביעה הייצוגית ואנו כבר מצויים בעיצומו של הליך משפטי שיש לו השלכות משפטיות מעשיות וחשובות על כלל חברי הקבוצה- זהו הסדר פשרה.

ואילו מצב בו "הפשרה" בעלת נפקות רק כלפי התובע הייצוגי- ואנו לא מצויים בעיצומו של הליך משפטי- זה יכונה "הסתלקות".

ומה קיבלנו בפועל?
 

הבחנות אלה יוצרות למעשה ארבעה סוגים של הסדרים:

• הסדר הסתלקות לפני אישור התביעה כייצוגית.
• הסדר הסתלקות לאחר אישור התובענה כייצוגית.
• הסדר פשרה לפני אישור התובענה כייצוגית.
• הסדר פשרה לאחר אישור התובענה כייצוגית.

במאמר נוסף באתר נעמיק את ההבנה של המשמעויות המשפטיות המעשיות של כל אחד מהסדרים אלו . נבין מה ההבדל המעשי בעצם בשאלה "הסדר פשרה למול הסתלקות מתביעה ייצוגית".

נכתב על-ידי: מערכת האתר

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני עבודה