מנהל תיק השקעות שגרם ללקוח שלו להפסיד - ישלם לו פיצויים
מנהל תיקי השקעות ביצע פעולות לשגרמו ללקוח שלו לאבד מאות אלפי שקלים, וכאשר הלקוח תבע אותו על כך, טען שלא ניהל את תיק ההשקעות אלא רק ייעץ בכמה מקרים. הראיות הוכיחו אחרת, ובית המשפט קבע שהנתבע יידרש לפצות את התובע בהתאם לאובדן שחווה.
השבוע דווח בכלכליסט על פסק דין בתחום המשפט המסחרי, בו אחרי מאבק ממושך, יזכה לבסוף התובע במלוא סכום הפיצויים שביקש. מנהל תיק השקעות שפעולותיו גרמו ללקוח שלו לאבד מאות אלפי שקלים, יידרש לפצותו ב-320 אלף ש"ח - הסכום שאיבד הלקוח. הפרשה החלה כבר לפני יותר משמונה שנים, אז חתמו מנהל תיק ההשקעות והלקוח הסכם בעל פה, על פיו הלקוח יעביר למנהל תיק ההשקעות 10 אחוזים מהרווחים בתיק. בשיאו, הגיע תיק ההשקעות לשווי של 800 אלף שקל, אך זמן מה לאחר חתימת ההסכם, ערכו של התיק נפל ל-670 אלף שקלים. בשלב זה ביקש הלקוח למכור 50 אחוז ממנו, אך המנהל לא עשה כן, ושווי התיק ירד בחצי מערכו.
בעקבות כעסו של הלקוח על הפסד הזה, המנהל התחייב בפניו שהוא יחזיר את התיק לקדמותו ואף ישפר את מצבו, אם תינתן לו ארכה של חצי שנה. בשנת 2007 חתמו המנהל והלקוח על התחייבות לפיה תיק ההשקעות יעמוד לפחות על 600 אלף ש"ח עד תום התקופה המוסכמת. עוד התחייב המנהל להשלים את ההפרש מכיסו במידה שתרחיש זה לא יתממש. בהקשר זה יש לציין שלמנהל לא היה רישיון לניהול תיקי השקעות.
כעבור חצי שנה: תיק ההשקעות יורד בערכו במקום לעלות
שישה חודשים לאחר חתימת ההסכם, מצב התיק לא השתפר אלא אף הורע, וערכו עמד על 280 אלף ש"ח. הלקוח דרש מהמנהל להשלים את הסכום החסר כפי שהוסכם, אך המנהל סירב לעשות כן. בעקבות זאת, בשנת 2010 הגיש הלקוח תביעה בבית המשפט השלום בירושלים בה ביקש לחייב את המנהל להחזיר לו את הסכום החסר - 320 אלף ש"ח. בשלב הזה, הנתבע הכחיש את הדברים וטען שלא ניהל את התיק אלא רק ייעץ לתובע מספר פעמים, ומי שגרם לו להפסדים אלה הם אנשים אחרים שייעצו לו. בנוסף, טען כי בעקבות ההפסדים התובע איים עליו וניסה לסחוט אותו. טענה נוספת שהעלה הנתבע היא שהסכום המקורי בחוזה היה 6000 ש"ח בלבד ושהתובע הוסיף לו אפסים. בהמשך, הנתבע חזר בו מדבריו ואישר את אמיתות החוזה, אך טען שבזמנו לא הבין על מה חתם שכן הוא סובל ממחלת נפש המוכרת על ידי ביטוח לאומי.
לאור זאת שהנתבע לא הביא עמו שום ראיות לדבריו, וכי השופטת, קרן אזולאי, התרשמה שהוא חשש מחקירה של הרשות לניירות ערך מאחר שאין לו רשיון, ולכן העלה את הטענות שלעיל בעדותו - היא קבעה שאין עדות לכך שהוא אולץ לחתום על החוזה. עוד אמרה שאם התובע היה יודע על קיומה של מחלת נפש, סביר להניח שלא היה חותם עם הנתבע על החוזה. השופטת דחתה גם את הטענה על זיוף החוזה. בסיכומו של דבר, השופטת אזולאי קבעה שהנתבע ישלם לתובע 320 אלף שקלים, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 15 אלף ש"ח והוצאות משפט בסך 8,200 ש"ח.
נכתב על-ידי: מערכת האתר
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני חוזים