באילו נסיבות האישה תזכה בגט לפי ההלכה היהודית?
באילו מקרים ההלכה היהודית פוסקת גט לטובת האישה? העו"ד, הנוטריון והמגשרת, חיה לזר נוטקין, בודקת האם הגירושין ביהדות הם אכן חד צדדים
02/03/2016 | 07:33 | מאת:
עו"ד חיה לזר נוטקין
| 
במאמר זה ננסה להבין האם הגירושין ביהדות הם באמת כה חד צדדים כפי שהם מקבלים ביטוי בפועל בבתי הדין. השאלה היא בעצם האם לפי דיני הגירושין בהלכה היהודית אין לה לאישה ולו עילה אחת "לטובתה" ל"זכות" בגט?
כדי לענות על תשובה זו יש לפנות למקרא ולמקורות השונים:
במקרא- אין כל תימוכין לזכותה של האישה לקבל גט, מה שאומר כי היא נתונה לחסדיו של בעלה.
במשנה- דווקא כן מצויינות מספר עילות לפיהן, אם ינהג הבעל באופן מסוים תוכל האישה לקבל גט.
הבעל מסרב לתת לאישה ליהנות מרכושו
הבעל מסרב לתת לאישה ליהנות מרכושו
"המדיר אישתו מליהנות לו"- אם הגבר נדר נדר לפיו האישה לא תהנה מנכס מנכסיו (לדוגמא כאשר הוא נדבר שהוא יתן את כל רכושו לשם שמיים) עומדים לו שלושים ימים להעמיד מפרנס מחליף לאישתו - "עד שלושים יופיע מיד מפרנס". ואם לא מצא מחליף? הנדר של הבעל בתוקף אך הוא חייב לגרש את אישתו –"תר מכן, יוציא וייתן כתובה".
אז לפי היהדות יש לאישה פתח לקבל גט וזאת כתלות בהתנהגות בעלה. אבל, ביננו, איזה גבר נשבע היום להקריב את כל רכושו לשם שמיים?
ניתן לחשוב על מקרה של אוליגרך כלשהו שדעתו "נטרפה עליו" והוא החליט לתרום את כל רכושו לבית כנסת כלשהו. מעניין אם בתי הדין הרבניים ישמעו לאשתו כשהיא תטען שמקורות שונים בהלכה היהודית מתירים לה גירושין מבעלה בגלל שהוא תרם את רכושו לאחר.
הבעל מסרב שאשתו תשתתף בשמחה או בניחום אבלים
לפי המשנה, אם ימנע הבעל מאישתו ללכת לבקר בבית אביה לתקופה העולה על חודש, אזי לפי היהדות, היא זכאית לגירושין.
אם כך, אז מדוע כשעומדת אישה מוכה, שבעלה גם היכה אותה וגם מנע ממנה להיות בקשר עם העולם ועם בית אימה ואביה, אין זו עילה לגט מיידי?
אנסה להסביר את השפט- נניח שרון ורונה נשואים. גלית, חברתה הטובה ביותר של רונה מתחתנת בשעה טובה ורונה אמונה על חלקים ניכרים מההכנות לחתונתה של גלית וכמובן שהיא מעוניינת להיות באירוע המשמח. רון לא מוכן לתת לאשתו לעשות זאת כי הוא לא מחבב את גלית ובעלה לעתיד.
לכאורה, נאמר במשנה "שלא תלך לבית האבל או בית המשתה" זו עילה לגירושין. כלומר, בעל המונע מאשתו ללכת לנחם אבלים או לשמוח בשמחתה של גלית, צריך לפי היהדות לתת גט לאשתו ועומדת לה עילת גירושין.
אלא מה? כמו לכל כלל, גם לכללי הגירושין ביהדות יש חריגים, והחריג לכלל זה הוא, שאם הבעל חושב שאשתו תנהג במעשה פריצות באותו מועד של ניחום אבלים או משתה – שמחה – חתונה - "מותר לו" למנוע ממנה ללכת.
אז, תיאורטית, אם רון פשוט לא אוהב את גלית ובעלה לעתיד והוא אוסר על רונה ללכת, הרי שאין לרונה עילת גירושין, אם רק רון יטען כי המניעה הגיע בגלל ששמלתה קצרה מידי.
והנה קוריוז משעשע: אם הבעל מסריח- היהדות קובעת עילת גירושין: "בעל פוליפוס"- יש דבר מה בגופו של הבעל שגורם לו להדיף ריח רע.
אולם, טרם נשמע מקרה בו בני זוג התגרשו כי רגליו של הבעל מסריחות או משום שהוא לא נתן לאשתו ללכת לחינה, אבל נראה כי לא עושים לנשים ביהודיות חיים קלים וכדי להתגרש עליהן להוכיח עילת גירושין.
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום גירושין
