כיום, נוסף למערכת המשפטית "הקלאסית" עומדת בפני הצדדים לסכסוך אלטרנטיבות נוספות והם בעיקר הגישור והבוררות, מאמר זה יעסוק סביב סוגיית גישור גירושין.
תחילה, מהו גישור?
החוק לא מגדיר מהו ההליך בדיוק אולם, מחקיקה שלאו דווקא נוגעת לענייני
גישור משפחתי ניתן ללמוד כי הגישור הוא הליך בו "מגשר"- אדם כלשהו שהוא לאו דווקא משפטן בהשכלתו (עשוי להיות פסיכולוג או עובד סוציאלי)- נפגש עם בעלי-הדין, הצדדים לסכסוך, ומנסה להביאם לידי הסכמה. הרעיון המנחה בגישור הוא שיתוף פעולה בין הצדדים והבאת הצדדים על ידי המגשר לידי הסכמה משותפת.
כיצד ייתכן שיתוף פעולה בין צדדים העומדים בפני גירושין?
הרי אין המדובר ב"טיפול זוגי" שנועד לאחות את הקרעים במערכת-היחסים בין בני-הזוג. אולם, אין המדובר בסתירה פנימית: דווקא נוכח המאבקים המלווים להליכי הגירושין בכל רחבי העולם ובייחוד נוכח תופעת סרבנות
הגט המאפיינת את דיני הגירושין בישראל, נראה כי הליכי גישור הגירושין עשויים להוות דווקא את הפתרון המיוחל שמערכות המשפט "הקונבנציונאליות" לא מצליחות לספק.
בהליכי גירושין גישור מתנהל משא-ומתן בין בני-הזוג בליוויו של אדם המתפקד כמגשר (ונבחר על-ידי הצדדים בהסכמה משותפת). השאיפה היא כי אותו הליך יניב הסכם שיקל על
הליך הגירושין ומחלוקות הנוגעות לחלוקת רכוש, תשלומי מזונות שונים, ואף ימנע על-ידי כך שימוש ב"קלפי מיקוח" שונים כגון- כוחו של הבעל לסרב תת לאשתו גט בניסיון להניאהּ מדרישות כלכליות-ממוניות שונות.
הרעיון הוא לנסות ולמנוע שעות התדיינות מייגעות במערכות המשפט בעניין הגירושין, להפחית מהאוירה העכורה המלווה את התהליכים הללו בדרך-כלל ולהוריד מהעומס על מערכות המשפט.
היתרונות של הליך הגישור?
יתרונו של הליך הגישור הוא בגמישות הזמנים (בלא כפיפות לעומסים ושעות העבודה של הערכאות השונות), בחירת המגשר המשותפת של הצדדים (בעוד שלאיש במדינת ישראל אין את הפריווילגיה לבחור לו שופט או דיין) וכן, ניתן לקבוע את גבולות הגזרה בהם ידון המגשר.
כך, למשל, ניתן להגדיר כי הגישור יעשה רק בעניין דירת המגורים או, לחילופין, רק בעניין המשמורת על הילדים. אין הכרח לפנות לכללי "הכריכה" השונים החלים בערכאות הדנות בדיני הנישואין והגירושין בישראל.
טעות היא לחשוב כי ההסכמות שתושגנה בהליך גירושין גישור הן רק "הסכם ג'נטלמני" או "מחווה של רצון טוב".
חוק הגירושין בבתי המשפט קובע כי ניתן לאשר פסק-גישור (וכך גם פסק-בוררות) בבית-משפט ובכך להעניק לו תוקף של פסק-דין ובכך, זוכה פסק-הגישור וההסכמות אשר הושגו במהלכו לתוקף משפטי מחייב על כל משמעויותיו.
אז נראה כי באופן מפתיע גם כשכבר "מאוחר מידי לדבר על זה" כדי להציל את הנישואין, עוד לא "מאוחר מידי לדבר על זה" כדי להציל את הגירושין.
נכתב על-ידי: מערכת האתר
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום גישור גירושין