הפקדת צוואה ברשם הירושות

אחת הדילמות שמתעוררות לאחר עריכת הצוואה, עוסקת באופן שמירתה הפיזית והבטחת מציאתה לאחר פטירת המצווה.

ישנם מי שנוהגים להפקיד את הצוואות שלהם למשמרת אצל עורך הדין שערך את הצוואה, בידי בני משפחתם, אנשי אמון, בכספת (כגון כספת ביתית או כספת בבנק), ועוד.

אחד הפתרונות הנוספים הקיימים בעניין זה הינו הליך הפקדת הצוואה ברשם הירושות ורישום דבר הפקדתה במרשם הארצי, שמתנהל אצל האפוטרופוס הכללי בירושלים (מדובר במרשם ארצי של צוואות שהופקדו, וכן של צווי ירושה, צווי קיום צוואה, ובקשות לצווים אלו, אשר הוקם לפי סעיף 73ד לחוק הירושה).

בכל פעם שמוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי מנוח כלשהו, בפני ערכאה כלשהי (רשם הירושות, בית דין רבני), הערכאה הרלוונטית בודקת במרשם הארצי האם הופקדה בעבר צוואה על ידי המנוח, ובמקרה שהופקדה כזו, הצוואה נפתחת, כדי שהיא תילקח בחשבון, ולא יינתן צו שמתעלם מקיומה.

בנוסף, ככל שהופקדה צוואה אצל רשם הירושות, ולא הוגשה כל בקשה בעניין הצוואה תוך שלושה חודשים לאחר מות המצווה, ונודע לרשם על מות המצווה, על רשם הירושות לפתוח את הצוואה המופקדת, ולמסור הודעה על דבר קיומה של הצוואה ליורשים/הזוכים שמצוינים בצוואה (סעיף 76 לחוק הירושה וסעיף 9 לתקנות הירושה).  

הפקדת הצוואה ברשם הירושות מבטיחה, איפוא, את שמירתה הפיזית של הצוואה ומניעת אובדנה, וכן מניעת מתן צו ירושה או צו קיום צוואה מבלי להתייחס לקיומה של הצוואה המופקדת.

בנוסף, הפקדת הצוואה מאפשרת למצווה שמעוניין בכך, לשמור בסודיות ובפרטיות בימי חייו את עצם עריכת הצוואה, כך שדבר קיומה ייוודע רק לאחר מותו. יודגש, כי הפקדת הצוואה הינה הליך סודי וחסוי. אין לאף אדם זכות לעיין בצוואה שהופקדה, ואף לא זכות לקבל מרשם הירושה מידע לגבי השאלה האם צוואה כלשהי הופקדה אצלו, אלא באישור בית המשפט. עם זאת יובהר, שהמצווה שהפקיד את הצוואה רשאי לספר לכל גורם על עצם הפקדת הצוואה, תוכנה, וגם למסור לו עותקים ממנה.

סוגי צוואות אשר ניתן להפקיד אצל רשם הירושות

ככלל, קיימים ארבעה סוגי צוואות שניתן לערוך לפי חוק הירושה: צוואה בעדים, צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה (שמכונה גם צוואת "שכיב מרע").

חוק הירושה קובע שאפשר להפקיד צוואה בעדים, צוואה בכתב יד [סעיף 21(א) לחוק], וכן צוואה בפני רשות (סעיף 22(ה) לחוק), בעוד שחובה להפקיד צוואה בעל פה (סעיף 23 לחוק). חובת הפקדת הצוואה בעל פה מוטלת על שני העדים שערכו את זכרון הדברים שלה, וזאת בהקדם האפשרי לאחר עריכתה. אם כי יובהר, שבמידה והמצווה נותר בחיים לאחר חודש ממועד עריכת צוואתו בעל פה, אזי הצוואה בעל פה מתבטלת.

כלומר, כאשר מדובר בהפקדת צוואה בעדים, צוואה בכתב יד, וצוואה בפני רשות, אזי מדובר בהליך וולונטארי, שאין חובה לבצעו, אלא אפשר לבצעו, וזאת לפי בחירתו ושיקול דעתו של המצווה. הפקדת הצוואה במקרים אלו אינה מהווה חלק מהליך עריכת הצוואה, ואינה מהווה תנאי לתוקפה של הצוואה, כך שהצוואה תקפה גם בלעדי ההפקדה.

סעיף 21(ב) לחוק הירושה, שמתייחס לצוואה בעדים וצוואה בכתב יד, קובע כי "צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה". כלומר, סעיף זה קובע חזקה לפיה צוואה בעדים או צוואה בכתב יד שמופקדת ברשם הירושות, מהווה ראיה לכך שאותה צוואה נערכה על ידי מי שמצוין בה כמצווה, ושהיא נעשתה לכל המאוחר במועד הפקדתה, אם כי יובהר שאין המדובר בחזקה חלוטה, כי אם בחזקה שניתנת לסתירה.

משמעות הפקדת הצוואה

הפקדת הצוואה הינה הליך טכני בעיקרו, שכאמור נועד להבטיח את שלמותה הפיזית של הצוואה ומציאתה לאחר מות המצווה. לעומת זאת, הפקדת הצוואה איננה משפיעה על תוכן הצוואה, איננה מרפאה פגמים שנפלו בה (אם וככל שנפלו כאלו), והמצווה אף רשאי לקבל אותה בחזרה בכל עת. הפקדת הצוואה גם איננה מונעת עריכת צוואה מאוחרת לצוואה שהופקדה, אשר מבטלת את תוקף הצוואה שהופקדה, וזאת גם אם הצוואה המאוחרת יותר לא הופקדה ברשם הירושות.

אופן הפקדת הצוואה ברשם הירושות

• מי רשאי להפקיד צוואה

כאשר מדובר בהפקדת צוואה בעדים, צוואה בכתב יד, או צוואה בפני רשות – רק המצווה עצמו, שערך את הצוואה, רשאי להפקיד אותה, באופן אישי, אצל רשם הירושות, ורק הוא גם רשאי לבקש אותה בחזרה מרשם הירושות. לעומת זאת, כאשר מדובר בהפקדת צוואה בעל פה (צוואת "שכיב מרע") - רק שני העדים, שערכו את זכרון הדברים של הצוואה, רשאים להפקיד אותה. ככלל, לא ניתן להפקיד את הצוואה על ידי גורם אחר זולת הגורמים הללו, לרבות מיופה כח, עורך דין, שליח, וכדומה.

• מקום ההפקדה

יש להפקיד את הצוואה במחוז שאליו משתייך המפקיד לפי מקום מגוריו (ניתן לאתר את המחוז באתר האינטרנט של רשם הירושות). במידה ומדובר במפקיד שאינו מתגורר בישראל, יש להפקיד את הצוואה במחוז שבו מצויים נכסיו.

• תשלום אגרה

הליך ההפקדה כרוך בתשלום אגרה, שסכומה מתעדכן מעת לעת. נכון לשנת 2020, סכום האגרה הינו 107 ₪. ניתן לשלם את האגרה באופן מקוון באתר האינטרנט של שירות התשלומים הממשלתי, בעמדות תשלום אוטומטיות באמצעות כרטיס אשראי שנמצאות בלשכת רשם הירושות, או בבנק הדואר ובאמצעות שוברי תשלום שניתנים במזכירות רשם הירושות.

• מסמכי ההפקדה

יש להמציא לרשם הירושות בקשה להפקדת הצוואה בצירוף נוסח מקורי של הצוואה, תעודת זהות, ואישור על תשלום האגרה.

תעודת הזהות של המפקיד צריכה לכלול תמונה עדכנית של המפקיד. אם התמונה שבתעודת הזהות אינה עדכנית, על המפקיד להביא עמו, בנוסף לתעודת הזהות, גם תעודה רשמית אחרת, שכוללת תמונה עדכנית, כגון דרכון, רישיון נהיגה, וכדומה.

במידה ומדובר בצוואה או בכל מסמך אחר שכתוב בשפה זרה שאינה אנגלית, יש לצרף לה גם תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון. עם זאת, הרשם לענייני ירושה רשאי להורות גם על הגשת תרגום למסמך שכתוב באנגלית (תקנה 54א לתקנות הירושה).

• הפקדת צוואה הדדית

כאשר מדובר בהפקדת צוואה הדדית של שני בני זוג, וזאת בין אם היא נערכה במסמך אחד בלבד, ובין אם היא נערכה בשני מסמכים נפרדים, הליך ההפקדה "מוכפל", כלומר, על שני בני הזוג להתייצב אישית ברשם הירושות, ביחד עם תעודת זהות אישית של כל אחד מהם, ולהמציא 2 נוסחים מקוריים של הצוואה, ואישור על תשלום 2 אגרות הפקדה (אגרה אחת לכל מצווה).

• סריקת הצוואה ושימורה

לאחר זיהוי פרטי המפקיד, הצוואה המקורית נסרקת למחשבי רשם הירושות, וזאת לשם גיבויה למקרה שהעותק הפיזי שלה חלילה ייפגם. לאחר כן, מכניסים את הצוואה לתוך מעטפה, סוגרים את המעטפה, חותמים אותה בשעווה ובחותמת הרשם לענייני ירושה, רושמים על גבי המעטפה את פרטי המפקיד ותאריך ההפקדה, הרשם לענייני הירושה והמפקיד חותמים על המעטפה, ואז היא מועברת לכספת ברשם הירושות. בסיום ההליך, רשם הירושות נותן למפקיד אישור על הפקדתה, ומוסר הודעה על הפקדתה למרשם הארצי.

• הזמנת תור להפקדה

לשם יעילות תהליך ההפקדה, מומלץ להזמין תור מראש אצל רשם הירושות כדי לבצע את הליך ההפקדה. כמו כן, ניתן לפנות בשאלות הבהרה למרכז המידע והשרות של רשם הירושות, בטלפון 2416* או 1599-502-416, וכן במייל [email protected].

קבלת הצוואה המופקדת בחזרה

כפי שצוין לעיל, המצווה רשאי לקבל בחזרה בכל עת את הצוואה שהפקיד ברשם הירושות.

בדומה להליך הפקדת הצוואה, גם הליך קבלתה בחזרה יכול להיעשות רק על ידי המצווה עצמו, ולא באמצעות מיופה כח כלשהו.

לשם קבלת הצוואה שהופקדה בחזרה, על המצווה להגיש בפני רשם הירושות בקשה בכתב להחזרת הצוואה שהופקדה. החזרת הצוואה המופקדת אינה כרוכה בתשלום אגרה.

לאחר שרשם הירושות יוודא את זהותו של מבקש הצוואה, הוא ימסור לידיו את צוואתו, יחתים את המבקש על אישור קבלת הצוואה בחזרה, ויודיע על כך למרשם הארצי. דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי, וקובץ המחשב שמכיל את הצוואה הסרוקה יימחק לצמיתות ממחשבי רשם הירושות.

משמעות קבלת הצוואה המופקדת בחזרה

כשם שהפקדת הצוואה אינה מהווה תנאי לתוקפה במקרה של צוואה בעדים או בכתב יד, כך גם קבלת הצוואה המופקדת בחזרה אינה מביאה לביטולה, והיא תישאר בתוקף עד לביטולה או עד לעריכת צוואה מאוחרת תחתיה, שמבטלת את תוקפה. 

המצווה גם רשאי להפקיד צוואה חדשה במקום הצוואה שהופקדה על ידו בעבר, אבל עליו קודם לכן לקחת בחזרה את הצוואה הקודמת שהופקדה על ידו. בנוסף, בכל מקרה בו המצווה ערך צוואה חדשה, לאחר הצוואה שהופקדה ברשם הירושות, אזי הצוואה המאוחרת, האחרונה, היא שקובעת (ככל שנקבע שהיא תקפה), וזאת גם אם היא עצמה לא הופקדה אצל רשם הירושות.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום צוואות וירושות