הסכם ממון – מורה נבוכים
הסכם ממון הוא חוזה משפטי, מחייב בדיוק כמו כל הסכם אחר, הקובע ומסדיר מראש את חלוקת הרכוש בין בני זוג, אם וכאשר הם ייפרדו בעתיד. אם תהיה פרידה, מוציאים את ההסכם הזה מהמגירה, ומחלקים את הרכוש בדיוק כמו שכתוב באותו הסכם. הכל מוסדר מראש.
המדריך המקיף והמלא להסכמי ממון, נכתב על ידי עו"ד אורי גנור המתמחה בהסכמי ממון.
מהו הסכם ממון?
הסכם ממון הוא חוזה משפטי, מחייב בדיוק כמו כל הסכם אחר, הקובע ומסדיר מראש את חלוקת הרכוש בין בני זוג, אם וכאשר הם ייפרדו בעתיד. אם תהיה פרידה, מוציאים את ההסכם הזה מהמגירה, ומחלקים את הרכוש בדיוק כמו שכתוב באותו הסכם. הכל מוסדר מראש.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 אמנם מסדיר באופן מסוים וצר, איך בני זוג יחלקו את הרכוש שלהם בשעת פרידה. אבל הקביעות של החוק מצומצמות, ומתייחסות רק למספר מסוים ומוגבל של מצבים. רק לשם השוואה, ההסדר המהותי שבחוק מנוסח בשלושה משפטים. בשלוש שורות. ההסדרים שבהסכם הממון מנוסחים על פני כ 5-10 עמודים. החוק קובע הסדרים כללים, לכולם, אבל ההסדרים האלו, אינם בהכרח ההסדרים המתאימים לכל הזוגות. החוק השאיר לכל זוג את הזכות להסדיר את ענייני חלוקת הרכוש בפרידה, כטוב בעיניו.
המילה "ממון" קצת מטעה. לא מדובר רק על כסף. ההגדרה של "ממון" היא כללית ורחבה, וכוללת כספים, נכסים למיניהם, כולל מקרקעין, רכוש מכל מין וסוג, מניות, מכוניות, עסקים, ריהוט, צבירות סוציאליות במקומות העבודה, לרבות זכאות לפיצויי פיטורין, קרנות פנסיה ו/או השתלמות, ביטוחים למיניהם, אוספים ויצירות אמנות, מוניטין וכיו"ב כל דבר בעל ערך כספי כלשהו.
הסכם ממון הוא למעשה הסכם גירושין. ההבדל העיקרי והמהותי הוא, שהסכם ממון נעשה בתחילת הקשר הזוגי ( או במהלכו ), והסכם גירושין, נעשה בסופו של הקשר. בתחילת הקשר, היחסים בין בני הזוג טובים, חבריים ואוהבים, ולנגד עיניהם מטרת על משותפת של בניית והקמת משפחה. בסיום הקשר- היחסים לעתים עכורים, האינטרסים מנוגדים, ולנגד עיניהם של כל אחד מבני הזוג מטרה הפוכה, והיא לפרק את הקשר הזוגי, ולצאת ממנו עם כמה שיותר ממון ורכוש.
הרעיון של הסכם ממון הוא, "לנצל" את הקשר החברי והטוב בין בני הזוג, הקיים בתחילת הקשר הזוגי או במהלכו, כדי לבנות את הסכם הגירושין כעת, בשלב הזה, שבו יש הידברות חיובית ובונה, כדי להימנע מהצורך לערוך הסדרים על חלוקת הרכוש בסוף הקשר, במצב שיש כעס, עוינות, פגיעות, ואין הידברות.
הסיכויים להצליח להכין הסכם ממון בתחילת הקשר- הם של 99%. הסיכויים להצליח להכין הסכם גירושין בסוף הקשר הם של מקסימום 40%. ומכאן החשיבות של הסכם ממון.
למה זה חשוב?
כשאתם מקימים את התא המשפחתי שלכם, אתם יוצרים ביניכם גם שותפות כלכלית ועסקית. מבחינה משפטית, אתם כמו שותפים, לכל דבר ועניין.
פקודת השותפויות ( נוסח חדש ), תשל"ה-1975, מגדירה "קשרי שותפות" כך: "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים..". "עסק" מוגדר כך: " כל משלח-יד שמותר לעסוק בו".
האם הלכות השותפות, הקבועות בפקודה הנ"ל, וכן כל ההלכות והתקדימים המשפטיים שנקבעו בפסקי דין, חלות על בני זוג? האם יש לראות בני זוג, כמי שמנהלים יחד עסק להפקת רווחים?
אתן את התשובה בצורת שאלה רטורית: האם נכון לבני זוג להשאיר את הקביעה הזו לבית המשפט?
בני זוג שלא עשו הסכם ממון, בהחלט חשופים לאפשרות של תביעה לחלוקת רכוש בין שותפים, על פי האמור לעיל, באופן שיפגע באחד מהם.
בני זוג שיש להם הסכם ממון, יכולים לפעול ולהתפתח במהלך הקשר, ביודעם שענייני הרכוש שלהם מוסדרים כבר מראש. אין להם חשש שמא מכוח הזוגיות, רכוש שלהם, "יזלוג" לבן הזוג האחר. הכל ברור, קבוע מוסדר ומוסכם מראש, וזה נותן שקט, המון שקט, לזוגות שחתמו על הסכם.
חלק מהזוגות שלא "טרחו ערב שבת", יאכלו "מרורים" בפרידה. הם ימצאו את עצמם בבתי משפט, טוענים טענות המבוססות על הלכות שיתוף בין שותפים ובני זוג, טענות המבוססות על חצאי אמיתות, בדבר הסכמים בעל-פה שכביכול נערכו ביניהם וכן סרק למיניהן. הם יממנו עורכי דין יקרים, יתישו האחד את השני, ויאבקו על כל שקל, על חשבון בריאותם הנפשית של עצמם, של ילדיהם, ושל המשפחות שלהם.
בני זוג שעשו הסכם ממון, הפרידה שלהם תהיה "רכה". כל שיהיה עליהם לעשות זה "לשלוף" את ההסכם שהכינו מבעוד יום מהמגירה, ולפעול על פיו.
מה כולל הסכם ממון?
ניתן לערוך הסכם ממון תמציתי וממוקד, שיעסוק רק בנושאים העיקריים:
- רכוש אישי שיש או היה לכל אחד מבני הזוג ערב הקמת הקשר הזוגי.
- צבירות סוציאליות שנצברו על ידי כל אחד מבני הזוג במקומות העבודה שלהם, וייצברו בעתיד.
- מתנות וירושות שיקבלו בני הזוג מהמשפחות שלהם, במהלך הקשר.
- רכישות משותפות שיערכו בני הזוג במהלך הקשר הזוגי ( בהשקעות בלתי שוות ).
אבל בהחלט ניתן, רצוי ומומלץ מאוד (!) להרחיב את ההסכם, ולכלול בו גם את הנושאים הבאים:
- קביעת סמכות שיפוט, במקרה של סכסוך משפטי: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, או בית משפט בחו"ל, אם יתגוררו בני הזוג בשעת הסכסוך, במגורים קבועים, בארץ אחרת.
- מוניטין אישי שייצבר, באם ייצבר, על ידי אחד מבני הזוג- האם בן הזוג האחר, שתרם אולי לצבירת המוניטין הזה, בהקרבת הקריירה שלו, בטיפול בבית ובילדים המשותפים, ייהנה מהמוניטין הזה, בפרידה?
- מתנות החתונה.
- זכייה בהגרלות.
- חובות אישיים.
- בעלי חיים וחיות מחמד.
- כתובה.
- איך מחלקים ו/או מוכרים רכוש משותף?
- פיצויים מוסכמים למקרה של הפרה.
- קביעת הליכי גישור בטרם הפרידה.
- מניעת הגשת תביעות סרק בין בני הזוג
נושא אחר, שאיננו ממוני, הוא "סרבנות גט". נכון יהיה להסדיר גם אותו על ידי הוספת נספח להסכם הממון, או סעיפים בגוף ההסכם עצמו, המונעים סרבנות גט. חובה לכלול אותו בכל הסכם ( למעט במקרים של נישואים בין יהודי לאישה שאיננה יהודייה ).
הסכם ממון - לפני או לאחר נישואין?
רבים מבני הזוג מתלבטים האם לערוך הסכם ממון לפני או לאחר הנישואין. ההתלבטות והקושי מובנים. הם מובנים שבעתיים, במצב של פער רכושי משמעותי בין בני הזוג. עריכת הסכם ממון, יכולה להיתפס על ידי בן הזוג חסר הרכוש, כהבעת אי אמון בו. שלא סומכים על הגינותו. כחשש ממנו, שירצה לגזול את רכושכם. זה אכן קשה, כאשר אתם בעיצומם של ההכנות לחתונה, להתעסק עם ענייני הפרידה.
מבחינה משפטית, אין שום הבדל אם ההסכם נערך לפני הנישואין או לאחריהם. ההסכם תקף בכל מקרה. ( כמובן, אם אושר כדין – ר' להלן ).
אבל אזהרה: כאשר בן הזוג שלכם מתנגד לעריכת ההסכם, ומציע שזה יערך לאחר הנישואין, קיים סיכוי טוב, שלעולם לא ייחתם בין בני זוג כאלה הסכם ממון. ואז, תמצאו את עצמכם נשואים, אבל בלי הסכם ממון.
במילים אחרות: בני זוג שמעוניינים לערוך הסכם ממון, ונתקלים בהתנגדות לכך, חייבים להתעקש לעשות את ההסכם לפני הנישואין. אולי זה יהיה כרוך במשבר מסוים, במתיחות, בצורך לגלות גמישות לתוכן ההסדרים עצמם- אבל זה השלב לכך. לאחר הנישואין, כשהרכבת כבר יצאה לדרך ואי אפשר לרדת ממנה, רוב הסיכויים שלא יהיה הסכם.
אני לא מתעלם מכך שהעניין קשה. יש בני זוג שעצם הנישואין והקמת המשפחה, עם בני זוגם האהובים, חשובה להם יותר מהשגת הסכם הממון. זה לגיטימי. אבל, עליכם להבין שהסכם ממון, סביר שלא יהיה.
בכל מקרה, התייעצות עם עורך דין רלוונטי מהתחום מומלצת.
הסכם ממון בין ידועים בציבור
כל מה שנכתב במאמר הזה לגבי חשיבות הסכם הממון, חל במשנה תוקף לגבי זוגות החיים ביחד כבני זוג "ידועים בציבור" המנהלים משק בית משותף. הסיבה היא, שחוק יחסי הממון הנ"ל, הקובע הסדרים מסוימים בין בני זוג בפרידה, איננו חל על ידועים בציבור. לכן, אין ל"ידועים בציבור" אפילו את הסדרי המינימום הקיימים לגבי זוגות נשואים.
לגביהם, הכל פתוח לדיון בבית המשפט, שיחליט ( בהעדר הסכמה בין בני הזוג ), איך לחלק את הרכוש בין בני הזוג, בין שני השותפים.
הסכם ממון וירושה
רבים מהזוגות ( ועורכי הדין ) טועים לחשוב כי הם יכולים לקבוע בהסכם הממון הוראות, לגבי הורשה והעברת רכוש לאחר פטירתם. המצב המשפטי בארץ בעניין הזה סבוך ומורכב.
בתמצית: ענייני ירושה אינם אמורים להיות מוסדרים בהסכם ממון, אלא בצוואה בלבד. הסכם ממון לחוד, למצב של פרידה בעודכם בחיים, וצוואה לחוד, להסדרת חלוקת הרכוש בין היורשים ובני הזוג שלכם.
אם זוגות יכללו בהסכם הממון הסדרי הורשה, וגם אם יהיה להם תוקף, מובטח להם כי לאחר מותם תהיה מחלוקת בין יורשיהם על פי דין ( חוק הירושה ), לבין בני הזוג שלהם. בני הזוג יסתמכו על הסכם הממון, והיורשים האחרים ( הילדים שלהם למשל ), יסתמכו על חוק הירושה.
או להפך- היורשים יסתמכו על ההסדרים שבהסכם הממון, המדברים על הפרדה רכושית מלאה, ובן הזוג, שילבש בשלב הזה את הכובע המשפטי של אלמן/אלמנה שלכם, יסתמך על חוק הירושה ( ולפיו בן זוג יורש את בן זוגו שנפטר ). מי יזכה במחלוקת הזו- על פי המצב המשפטי הקיים, לא ניתן לקבוע כעת ( בשעת פרסום המאמר ).
המלצה: אל תכללו בהסכם הממון הוראות בנוגע להורשה. עשו זאת בצוואה.
אישור הסכם ממון
זוגות לפני נישואין, שיש להם מועד נישואין, רשאים וחייבים לאשר את ההסכם בפני אחד מארבעת האפשרויות האלו:
- בית המשפט לענייני משפחה.
- נוטריון.
- רשם הנישואין.
- בית הדין הרבני.
אם בית המשפט/בית הדין מאשר את ההסכם, הוא נותן לו תוקף של פסק דין. כלומר, ההסכם "שוכן" תחת פסק דין, וזה, אם תרצו בשפה פשוטה, חזק יותר. האפשרות לפעול בפרידה בניגוד להסכם, קשה יותר. אישור כזה כרוך באגרה של 550 ₪ בעבור פתיחת התיק.
האישור מחייב את הופעת שני בני הזוג בבית המשפט או בפני הנוטריון ורשם הנישואין.
אגרת אישור נוטריון היא 360 ₪ בתוספת מע"מ, ו 77 ₪ לכל העתק נוסף. כך שהסכומים דומים.
היתרון של בית המשפט הוא במתן תוקף של פסק דין, והיתרון של נוטריון הוא בכך שההליך נוח, קצר ונעים יותר.
נוטריון יתערב פחות משופט בתוכן ההסכם.
אני מציע לזוגות לשקול את אישור ההסכם, במקרים שבהם ההסכם מתייחס לרכוש משמעותי וגדול.
עלויות
אין קביעה בחוק או בתעריפון של לשכת עורכי הדין לגבי שכר הטרחה של עורכי הדין, בעבור עריכת ההסכם. כל עורך דין גובה תשלום כטוב בעיניו. מדהים כמה הפערים גדולים בעניין הזה בין עורכי הדין השונים.
השכר יכול לנוע מ 1,000 ₪, ועד 30,000 ₪!
ההמלצה שלי היא לתת משקל לעלות, אבל לא רק לעלות. מה שחשוב בעיקר, זה מידת מומחיותו של עורך הדין, אבל לא פחות חשוב- אישיותו, והיותו אדם סבלני ורגיש, שכן העניין רגיש ונפיץ.
מומלץ לזוגות לשכור את שרותיו של עורך דין בעל רקורד של מאות הסכמי ממון. ההסכם הזה ייבחן בעתיד, בשעת מבחן, ולכן, אל תמהרו לפנות למישהו לא מתאים לכם.
המחיר המומלץ הוא בין 3,000 ₪ ועד 5,000 ₪.
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום הסכם ממון