חוק הביטוח הלאומי קובע, כי תאונה שנגרמת לעובד תוך כדי נסיעה ממקום מגוריו לעבודה או מהעבודה בחזרה למקום מגוריו, רואים בה כתאונת עבודה. לא פעם נתקלתי בלקוחות אשר נפגעו בתאונת דרכים ומיד שאלו אותי אם כדאי לסווג את תאונת הדרכים כתאונת עבודה או שאולי כתאונת דרכים "רגילה".
חשוב להדגיש, כי סיווגה של
תאונת דרכים איננו נקבע על פי רצונו של הנפגע, אלא אך ורק על פי עובדות המקרה. אם מדובר בתאונת דרכים שארעה במסגרת העבודה, בדרך אל העבודה או ממנה, הרי שמדובר בתאונת עבודה.
אילו פיצויים מגיע?
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים "רגילה", הוא זכאי לפיצויים מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בו נהג/נסע בביטוח חובה, ואם היה הולך רגל, אז מחברת הביטוח של הרכב שפגע בו.
כאשר תאונת הדרכים מסווגת כתאונת עבודה, על הנפגע להגיש בנוסף, גם תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל) בגין ימי ההיעדרות מעבודה וכן בגין הנכות שנותרה לו בעקבות התאונה. חשוב לציין כי הנפגע לא מקבל פיצוי כפול בשל כך שמדובר גם בתאונת עבודה. כאשר הנפגע מקבל כספים מהמל"ל, הסכומים הללו מנוכים בסופו של דבר מהפיצוי אותו יקבל מחברת ביטוח החובה.
אילו יתרונות קיימים כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה?
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים "רגילה" אשר הותירה לו מגבלה כלשהי, מוגשת תביעה לבית המשפט במסגרתה ממונה מומחה מטעם בית המשפט אשר בודק את הנפגע וקובע את הנכות שנותרה לו בעקבות התאונה. כאשר מדובר בתאונת עבודה, המצב שונה לחלוטין, שכן הנפגע זכאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות במל"ל, ואז הוא מוזמן לועדה רפואית אשר קובעת את נכותו. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי קביעת הוועדה הרפואית במל"ל, מחייבת לאחר מכן בתביעה כנגד חברת ביטוח החובה. עד כה, אין הבדל ממשי שכן בשני המקרים מומחה נייטרלי קובע את אחוזי הנכות.
הגשת ערעור
אחד השינויים המהותיים נוגע לאפשרות הערעור על החלטת המומחה הרפואי. בעוד שבתאונת דרכים "רגילה" החלטתו של המומחה הרפואי היא סופית ולא ניתן לערער עליה, הרי שבתאונת עבודה ניתן לערער על החלטת הוועדה בפני ועדה רפואית לעררים, כך שלנפגע יש את הזכות להיבדק על ידי מומחה רפואי נוסף, אשר במקרים רבים משנה את החלטת הרופא שישב בוועדה הראשונה.
זאת ועוד, בתאונות עבודה ישנו הליך של החמרת מצב, המאפשר לנפגע שמצבו הרפואי הוחמר, להיבדק שוב על ידי הוועדה הרפואית ובתנאי שחלפו 6 חודשים מאז הוועדה הרפואית האחרונה שבדקה אותו וגם על החלטת הוועדה הרפואית שעוסקת בהחמרת מצב, ניתן לערער לוועדה רפואית לעררים. תביעה להחמרת מצב ניתן להגיש תמיד, גם שנים רבות אחרי התאונה. כמו כן, נפגע בתאונת עבודה זכאי להטבות מהמוסד לביטוח לאומי כגון שיקום מקצועי וכיו"ב.
חשוב לציין, שכאשר מדובר בתאונת עבודה, יכול הנפגע להגיע לוועדה הרפואית עם עורך דינו, דבר שלא נהוג ומקובל בתאונת דרכים "רגילה".
הליך תשלום הפיצויים
בנוסף ליתרונות אלו, ישנו יתרון משמעותי נוסף והוא מועד תשלום הפיצויים.
פעמים רבות אנשים נעדרים מעבודתם לאחר תאונת דרכים למשך מספר שבועות, במהלכן לא זו בלבד שהם אינם עובדים ולכן לא מקבלים שכר, גם נגרמות להם הוצאות בגין תרופות, נסיעות, עזרה וכיוצא בזה.
כאשר מדובר בתאונת דרכים "רגילה", הפיצוי מחברת הביטוח, מתקבל בתום ההליך שיכול להימשך לפחות שנה ואף יותר מזה. דחיית הפיצוי למשך תקופה כה ארוכה שעה שהנפגע איננו משתכר במשך תקופה ונגרמות לו הוצאות רבות יכול להשפיע עד מאוד על איכות החיים. ואולם, כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הנפגע מקבל תשלום בגין ימי ההיעדרות שבועות ספורים לאחר הגשת התביעה, ובמידה ונקבעת גם נכות, הוא מקבל פיצוי נוסף שבועות ספורים לאחר קביעת הנכות, כך שהוא "שורד" ביתר קלות בתקופה הראשונה שלאחר קרות התאונה.
זאת ועוד, החלטת הוועדה הרפואית הקובעת אחוזי נכות זמנית ו/או צמיתה, מזכה את הנפגע באופן אוטומטי בפיצוי, מבלי בכלל להידרש לשאלה אם הנכות השפיע על כושר השתכרותו של הנפגע. חישוב הפיצוי, נעשה בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק שלוקחת בחשבון את הכנסתו של הנפגע לפני אירוע התאונה. לשיטה זו יש יתרון משמעותי, מאחר ואדם שנקבעו לו לדוגמא 10% בגין צלקת מכערת או 10% בגין הגבלה בעמוד שדרה, יקבל מהביטוח הלאומי בדיוק את אותו הסכום שכן מה שחשוב הוא אחוזי הנכות ולא הפגיעה עצמה. לעומת זאת, בתאונת דרכים רגילה, בוחנים את ההשפעה התפקודית של הנכות לצורך פסיקת הפיצויים, כך שאדם שנגרמה לו צלקת מכערת, יקבל במרבית המקרים פיצוי נמוך יותר מאדם שנגרמה לו הגבלה בעמוד השדרה.
יש שיגידו שאין זה משנה מה הסכום שמתקבל מהביטוח הלאומי אם בין כה וכה הסכום מקוזז מהפיצוי הסופי, אך לא כך הדבר. ישנם לא מעט מקרים בהם הפיצוי הכולל אותו יקבל הנפגע מהביטוח הלאומי עולה באופן משמעותי על הפיצוי אותו העריך בית המשפט בתביעה נגד חברת ביטוח החובה. במצב כזה, לא מתבצע קיזוז, אלא שהתובע מסתפק בפיצוי שקיבל מהביטוח הלאומי שעולה באופן משמעותי על הפיצוי אותו היה מקבל אילו מדובר היה בתאונת דרכים רגילה.
בעבר היו שסברו כי תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, רק מסרבלת את ההליך ומובילה לקביעות אחוזי נכות נמוכים מאוד על ידי הוועדות הרפואיות. ואולם, כיום המצב איננו כך ותאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, לרוב מניבה רק יתרונות כלכליים לנפגע, על פני נפגע בתאונת דרכים רגילה.
נכתב על-ידי: עו"ד ירון שמעון
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום תאונות עבודה