חוזה שותפות

כל התחלה של עסק חדש ומשותף מלווה בדרך כלל ברצון טוב מצד כל הצדדים להביא להתנהלות מיטבית ורווחית של העסק ולהצלחתו. יחד עם זאת, נסיון המציאות מלמד שלא פעם מתעוררות מחלוקות בין הצדדים חרף אותו רצון טוב. לפיכך, וכדי להבטיח ככל הניתן את אופן התנהלותו הסדירה של העסק ולמנוע מחלוקות מיותרות, חשוב ומומלץ מאד לערוך מראש הסכם בין השותפים, אשר יעגן בכתב את הנושאים המהותיים שכרוכים בניהול עסק משותף. ככל שהצדדים  וידונו ויכריעו מלכתחילה את הפרטים השונים שקשורים לניהול העסק, כך תגבר הסבירות להצלחת העסק, להתנהלותו "החלקה" ככל הניתן וללא קונפליקטים שאינם ניתנים ליישוב במסגרת חיי היומיום של העסק. 

להלן פירוט הסוגיות שבין היתר מומלץ להסדיר במסגרת הסכם השותפות.

(1) אופן מימון העסק 

יש לקבוע מה כל יזם מביא עמו כדי לממן ולהקים את השותפות (כספים, ציוד, נכסים פיזיים, מאגר לקוחות, קשרים עסקיים, ידע מקצועי וכיו"ב) ואופן חלוקת אחוזי הבעלות של כל שותף בעסק. 

כמו כן יש לקבוע אמצעי מימון נוספים לעסק במידה והדבר יידרש לצורך ניהולו השוטף או התרחבותו, כגון על ידי הזרמת כספים או העמדת הלוואות בעלים על ידי השותפים, נטילת אשראי בנקאי, וכיו"ב.

(2) חלוקת תחומי אחריות בניהול השותפות 

מומלץ לקבוע ולחלק את תחומי האחריות ואופן ניהול השותפות בין השותפים השונים וזאת בהתאם למומחיות ולכישורים של כל אחד מהם. חלוקה זו אמורה למנוע ויכוחים מיותרים על סמכויות בין השותפים, וכן ליצור בהירות מול עובדי העסק, ספקיו, ולקוחותיו, לגבי הגורם בעסק שאליו צריך לפנות בכל תחום ספציפי.  

אחת הדוגמאות המקובלות בנושא זה הינה חלוקה בין "פעילות חוץ" של העסק ל-"פעילות פנים" שלו. ניהול פעילות החוץ כולל את ניהול הקשרים מול הספקים של העסק, ניהול פעילות השיווק והמכירות של העסק, ניהול הקשרים מול לקוחות העסק, פיתוח עסקי  ויצירת אפיקי הכנסה, וכיו"ב.  ניהול פעילות הפנים של העסק כולל את התפעול השוטף והאדמינסטרציה של העסק, ניהול הפעילות מול הבנקים של העסק, ניהול המלאי של העסק, ניהול העובדים של העסק, ניהול אולם התצוגה, ניהול הנהלת החשבונות, וכיו"ב. 

בהקשר זה יש גם לקבוע מהן ההחלטות שכל שותף מוסמך ורשאי לקבל לבדו במסגרת תחום אחריותו, ומהן ההחלטות "המהותיות" שצריכות להתקבל ברוב קולות או בהסכמת כל השותפים של העסק, כגון החלטות בדבר שינוי מהותי בדבר אופי הפעילות העסקית של המיזם המשותף, שינוי זכויות חתימה, יצירת שיעבודים על נכסי העסק, ועוד. 

(3) זכויות החתימה של השותפות

יש להחליט מראש למי תינתנה זכויות חתימה בעסק (לרבות במסגרת חשבונות הבנק של העסק) ובאיזה אופן. קיימות כל מיני אופציות ווריאציות לקביעת זכויות החתימה העסק, והדבר מותנה בהסכמות בין הצדדים. לדוגמא, בעסק של שני שותפים, ניתן לקבוע שהעסק יחוייב אך ורק בחתימות המשותפות של שני השותפים לעסק, וזאת לכל דבר ועניין וללא הגבלה בסכום, ולחילופין ניתן גם להוסיף שכל אחד מהשותפים יהיה רשאי לחתום בחתימת יחיד ולחייב את העסק עד לסכום מקסימאלי מסויים.

(4) פתיחת חשבון בנק 

כידוע, כל עסק זקוק לחשבון בנק כדי לנהל את הפעילות הפיננסית שלו, ועל כן יש לקבוע בהסכם השותפות הוראות בדבר פתיחת חשבון בנק לעסק סמוך לאחר הקמתו. במידה שהצדדים מעוניינים בכך, ניתן אף לקבוע את  שם הבנק ושם הסניף הספציפיים שבהם ייפתח החשבון. בנוסף, יש לקבוע הוראות לגבי אופן ניהול חשבון הבנק. לדוגמא,  ניתן לקבוע שעם פתיחת חשבון הבנק, כל הפעילות הכספית של העסק תיעשה אך ורק באמצעות אותו חשבון בנק, שכל כספי העסק יוכנסו מיד עם קבלתם לחשבון הבנק, וכי כל הוצאות העסק יעשו באמצעות חשבון הבנק, למעט תשלומים קטנים שמקובל לממנם באמצעות הקופה הקטנה. 

(5) חלוקת רווחים בשותפות

יש לקבוע את מועד חלוקת רווחי העסק בין השותפים ואופן החלוקה. לדוגמא, ניתן לקבוע 

שחלוקת הרווחים תיעשה רק לאחר ביצוע תשלומים מסויימים, שכוללים את תשלום כל ההתחייבויות הכספיות של העסק, החזר הלוואות הבעלים, ומימון השקעות בעסק בהתאם להחלטות השותפים. עוד מקובל לקבוע שחלוקת הרווחים בין השותפים תיעשה בהתאם לשיעור ההחזקה היחסי של כל אחד מהשותפים בעסק.

(6) יישוב סכסוכים 

אמנם, הסכם השותפות נועד להבטיח את יציבות היחסים בין הצדדים, אולם נסיון החיים מלמד אותנו שלעתים סכסוכים הינם בלתי נמנעים, וזאת גם כשמדובר בעסק שמתנהל היטב בימי שגרה, וגם כשמדובר בשותפים שיש ביניהם יחסים טובים ותקינים בדרך כלל. לפיכך, חשוב לקבוע מראש מנגנון ליישוב סכסוכים בין השותפים, שיביא לפתרונם בדרך המהירה והנוחה לצדדים, בנסיבות העניין. 

למשל, ניתן להסכים על מנגנון ליישוב הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט, וזאת באמצעות בורר מוסכם שימונה על ידי הצדדים, כגון עו"ד או רו"ח שמקובל על כולם, ובהעדר הסכמה כזו, באמצעות בורר שימונה על ידי גורם שלישי, נייטראלי, כגון יו"ר לשכת עורכי הדין או יו"ר לשכת רואי החשבון. 

פיתרון חילופי ליישוב סכסוכים, שרלוונטי  במיוחד למקרים קיצוניים שבהם קיים סכסוך אקוטי ו/או משבר אמון אשר מביא לשיתוק פעילות העסק ועלול אף לאיים על המשך קיומו, הינו מנגנון  BMBY  - Buy Me, Buy You, ובעברית פשוטה "קנה אותי או שאקנה אותך". מנגנון זה מאפשר לכל אחד מהשותפים למסור לצד השני הצעה לרכוש את חלקו בעסק או למכור לצד השני את חלקו בעסק, וזאת בתמורה לסכום מסויים שנקוב בהצעה. על הצד השני להודיע לצד הראשון על בחירתו באחת מבין שתי האופציות הללו, וזאת תוך זמן קצוב שנקוב אף הוא בהסכם. מנגנון זה מומלץ מאחר שהוא נועד להבטיח שמחיר הרכישה יהיה לרוב קרוב לערכו הריאלי והאמיתי של החלק בעסק שמוצע למכירה או רכישה. 

(7) פירוק שותפות 

לכל עסק, יציב ובטוח ככל שיהיה, צפויה ולו תיאורטית סכנה של רצון לפרידה מטעם אחד השותפים, וזאת בין אם הדבר נעשה עקב הרעת יחסים בין הצדדים שאינה ניתנת לתיקון, ובין אם הדבר נעשה עקב תחושת מיצוי, צורך במזומנים, או כל סיבה אחרת. לפיכך, רצוי ומומלץ לקבוע מראש גם דרכים מוסכמות להיפרדות בין הצדדים כדי למנוע מצב שבו השותף שנשאר בעסק מוצא את עצמו בשותפות עם גורם שאינו רצוי מבחינתו, כגון מנגנון BMBY (שצויין לעיל) או מתן זכות סירוב ראשונה. 

משמעות זכות הסירוב הראשונה היא שהצד שמעוניין לפרוש ולהיפרד מהעסק, חייב להציע את חלקו בעסק בראש ובראשונה לשותף האחר בעסק. על השותף האחר להודיע תוך זמן קצוב האם הוא מעוניין או לאו לרכוש את חלקו של המציע בעסק. במידה שהוא לא יהיה מעוניין בכך, יהיה הצד המציע רשאי למכור את חלקו בעסק לצד שלישי, אך זאת במחיר ובתנאים שאינם פחות טובים מאלו שצויינו בהצעה שלו לשותף האחר. 

בהקשר זה יש לתת על הדעת גם על התרחיש הגרוע לפיו אחד מהשותפים הולך לעולמו, כך שיורשיו (כגון בן/בת זוג וילדי השותף) אמורים לרשת את חלקו בעסק. תרחיש זה עלול להוות פתח למצבים לא נעימים בהם השותפים שנותרו בעסק מוצאים את עצמם בעל כורחם ובניגוד לרצונם כשותפים עם יורשיו של השותף שהלך לעולמו, או במצב בו היורשים חוששים מנישולם מניהול העסק על ידי השותפים האחרים. כדי למנוע מצבים אלו, ניתן לקבוע שבמקרה של מות אחד השותפים, תינתן ליתר השותפים הזכות לרכוש את חלקו מיורשיו, וכן לקבוע מנגנון מוסכם לקביעת שוויו של החלק הנ"ל.  

(8) ניגוד עניינים, סודיות, ואי תחרות 

סוגיות איסור ניגוד העניינים, חובת הסודיות, וההתחייבות לאי תחרות בעסק הינן סוגיות שכוללות היבטים אתיים מסויימים, שחיוניים אף הם להצלחת המיזם המשותף. 

במסגרת איסור ניגוד העניינים, על השותפים להתחייב שלא לפעול במצב של ניגוד עניינים בין פעילותם העצמאית לפעילות העסק, ולהימנע מכל פעולה הנוגדת את טובת העסק. 

במסגרת חובת הסודיות, על השותפים להתחייב שלא לגלות, להעביר, ולעשות שימוש כלשהו במידע השייך לעסק ומוגדר כסודי, למעט כל חלק מהמידע הסודי שהפך לנחלת הכלל שלא עקב הפרת חובת הסודיות, או כל חלק מהמידע שמי מהשותפים יהיה חייב לגלותו לפי כל דין. 

במסגרת ההתחייבות לאי תחרות בעסק, על השותפים להתחייב שלא לעסוק בפעילות המתחרה בפעילות העסק המשותף וזאת במהלך כל התקופה שהינם שותפים בעסק וכן במשך תקופה קצובה מסויימת לאחר מכן, שתיקבע אף היא בהסכם. 

הסוגיות שצויינו לעיל הינן הסוגיות העיקריות שנהוג לכלול בכל הסכם שותפות, אולם כמובן שהן אינן ממצות. יש להתאים כל הסכם שותפות לצדדים להסכם ולנסיבותיו הספציפיות, ולכלול בו כל הוראה נוספת שרלוונטית לעסק המשותף ולצרכי הצדדים. לשם כך מומלץ בשירותיו של עו"ד שמתמחה ומנוסה בעריכת הסכמי שותפות ותוך מתן תשומת לב והתייחסות לכל ההיבטים הרלוונטיים בנסיבות העניין. 

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני חוזים