תביעה ייצוגית- תובענה ייצוגית- ומה השם מייצג?
מה עושים כאשר חברת סלולאר גבתה אותכם לשווא? האם להגיש תביעה ייצוגית? האם אני אייצג את קבוצת התובעים? ואילו תנאים צריכים להתקיים על פי חוק?
29/01/2014 | 20:23 | מאת:
מערכת אתר iLaw
| 
ראשית נפתח בהגדרות של המונחים, תביעה ייצוגית או תובענה ייצוגית הן שמות לסוגים של תביעות בהליכי המשפט האזרחי במסגרתה ישנו "תובע" שהוא נציג של קבוצת תובעים התובע בשם כל הקבוצה גורם או מספר גורמים.
איך יודעים מי הקבוצה ואת מי תובעים בתביעה ייצוגית?
אלו שאלות מורכבות מאוד בענף התביעות הייצוגיות. נדרש כי עילתה של התביעה הייצוגית תהיה משותפת לכל חברי הקבוצה וכי אותו גורם משותף נגרם על-ידי פרט או חברה אחת.
ועכשיו בעברית: נניח כי חברה סלולארית גבתה עלויות גבוהות מאוד מציבור לקוחותיה- יותר ממה שהתחייבה בחוזה ההתקשרות עימם. הדבר התגלה על-ידי אחד הצרכנים והוא גילה כי יש עוד אלפי אנשים שנפגעו בדיוק כמוהו על-ידי אותה חברת סלולאר. הוא יהיה ה"נציג"- התובע הייצוגי ויתבע את החברה הסלולארית בשם כולם.
מה קיבלנו: במקום שיוגשו אלפי תביעות על אותו דבר תוגש תביעה ייצוגית אחד על-ידי קבוצת תובעים אחת בגין עילה אחת והם יתחלקו בכספי הפיצויים ביניהם.
מה הרעיון העומד מאחורי תביעה זו?
בעצם נוצר איזון כוחות. התביעה הייצוגית משמשת לאזן בין "האזרח הקטן" לבין גוף גדול וחזק- חברות ותאגידים,, חברות ממשלתיות וכו'. בשנים האחרונות נראה כי נעשה כלי של ממש בתביעה הייצוגית ותביעות רבות מוגשות בדרך זו בעיקר נגד ספקי תקשורת וסלולאר, תאגידים גדולים (בענייני מניות), חברות ממשלתיות ובנקים.
אולם, למרות העובדה כי תביעות רבות מוגשות בדרך של תביעה ייצוגית לא רבות נידונות בסופו של דבר בבית המשפט. מדוע? משום שההליך המשפטי מורכב וגורר מספר שלבים לא פשוטים:
יש להגיש בקשה לאישור התובענה כייצוגית בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות. כלומר, זהו מקרה בו בית המשפט נדרש לאשר את התביעה ולשם כך מתקבלת גם תגובת הצד שכנגד אשר יטען כי מסיבות שונות אין לאשר את התביעה בדרך של תביעה ייצוגית (למשל, היא מוגשת בחוסר תום לב, לא נגרם נזק כלל, אין מאפיינים משותפים לחברי הקבוצה ועוד).
לעיתים, חברות רבות חוששות מהפרסום השלילי בכלי התקשורת עקב הגשת התביעה הייצוגית וממהרות להציע הצעת פשרה. הסדר הפשרה בתביעות ייצוגיות צריך לקבל גם הוא את אישורו של בית-המשפט וכפי שקובע חוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט פונה לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה להסדר. האחרון יכול להתנגד להסדר בטענות שונות. ואולם, בית המפשט יכול לאשר את הסדר הפשרה חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה.
במה יתחשב בית המשפט במתן אישור לתביעה ייצוגית?
-
האם ישנה עילת תביעה "אישית" לתובע אשר מביא את העניין בפני בית-המשפט?
-
האם יש לתובע סיכויים בכלל בתביעתו?
-
האם לקבוצה יש מאפיינים משותפים המצדיקים תביעה ייצוגית? האם אותו מעשה גרם לנזק לכל חברי הקבוצה? האם הנזק נגרם על-ידי גורם אחד? ועוד?
-
האם התובע הייצוגי הוא המתאים לנהל את התביעה? האם הוא פועל בתום לב או שהוא "סתם קנטרן" ונדבק לזוטות ורק חיכה שהחברה אותה הוא תובע תמעד או תכשל בצעד מצעדיה?
- האם הסעד הנתבע הוא משותף לכל חברי הקבוצה (למשל, פיצויים בגין ניתוק, השבת סכומים בגין חיוב יתר ועוד) או שלכל אחד מחברי הקבוצה מגיע סעד אחר שיחייב את בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו ואז כבר לא מדובר כלל בתביעה ייצוגית אלא באוסף תביעות פרטניות.
נכתב על-ידי: מערכת האתר
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום עורכי דין
