פורטל עורכי דין הגדול בישראל
שאלו עו"ד על גירושין(529)
שאלה דחופה
אני גרושה מזה 4 שנים יש לי ילדה בת 4 . הסדרי ראיה כחוק.
אתמול קיבלתי מכתב ממשרד הפנים "הודעה על כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין" בהתאם לסעיף 18 (ג) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
האמת שמה שהבנתי זה שהאבא של הילדה כניראה פנה למשרד הפנים בדרישה להוסיף את כתובתו לכל דיוור שישלח לידה (לא כך כך הבנתי איזה דיוור כבר שולחים לילדה בת 4)
האם אני צודקת?? האם יש משהו שאני צריכה לדעת מבחינה משפטית? האם אני צריכה לפנות לעורך דין? האם זה יכול לעשות לי בעיה כאשר ארשום אותה לגן או לבית ספר (אנחנו גרים בערים שונות)?? כל פיסת מידע שתעשה לי סדר תתקבל בברכה.
תודה מראש
אין שינוי מהותי אלא באמת נראה כי האב ביקש כי כתובתו תוסף ככתובת נוספת של הקטינה וכך הוא יקבל מכתבים רשמיים הנוגעים אליה. אגב הדבר אופייני למקרה של "משמורת משותפת". האם אתם במשמורת משותפת ?
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים) l צוואות
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף עם התמקצעות במשקים (מושבים) l צוואות
גרושתי מתחילה להתחרד
ראשית פונים לבית המשפט בהקדם. שים לב כי יש קונפליקס מובנה במה שאתה מציג: מחד ברור כי האם לדבריך היא משמורנית ועל כן מרבית הזמן הוא אצלה, הוא לא יוכל להתחנך אחרת ממה שאימו נוהגת ובוודאי לא בשונה מאחיו שלבטח יגיעו אם הזרם הוא חרדי...
שנית, אין מקום להסכים לדרך חינוך שונה ממה שקבעתם שכן ההסכם הוא "פסק דין", היו הסכמות לדרך חינוכו ובכל מקרה יש לך כאביו מה לומר ולהשפיע. משכך אין לך שום דרך אחרת מלבד לפנות לבית המשפט ולבקש צו מניעה מלרשום אותו שנה הבאה במערכת חינוך חרדית, אולי לדרוש כי החינוך יהיה לכל היותר דתי-מסורתי הכולל בנים-ובנות יחד.
מאחר ויש לי תיק שמתנהל מעל שנה באותה מתכונת שאתה מדבר, אני יכולה לומר לך שהכדור שלג מתגלגל מהר, הופך להיות ענק ורצוי היה כי תחל את ההליכים מוקדם. אז יש דרך לעצור את הדברים או לפחות למתן אותם.
בהצלחה !
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף עם התמקצעות במשק (מושבים) l צוואות
שאלות בנושא מזונות ומדור
1. באופן עקרוני עד לא מזמן היינו אומרים כי "ככל אצבע" הוא שבבית הדין הרבני המזונות נמוכים יותר. יחד עם זאת דווקא במקרה של משמורת משותפת ישנה מגמה של בתי המשפט האזרחיים, הלוא הם בית המשפט לענייני משפחה לעשות איזו משוואה בין הצדדים לפי הכנסתם הפנויה, ולכן תלוי מה ההכנסה שלך לעומת של בעלך...
2. היוון זוהי הטבה שמקבל מי שעשו לטובתו את ההיוון ולכן נהוג לעשות על הסכום הפחתה כלשהי. יש הסוברים אפילו 20% . . . מציעה כי תפני את השאלה לאקטואר שזוהי התמחותו
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים) l צוואות
מגורים משותפים לאחר הגט
לאחר 23 שנות נישואין החלטתי שזהו מספיק לי.
היינו בעשרות טיפולים זוגיים ללא שיתוף פעולה של בן הזוג.
לפני 3 חודשים אזרתי אומץ ושכרתי עו"ד.
אני עובדת דרך חב' כ"א במשרה חלקית ובמשכורת זעומה. מזה חודש אני נמצאת בחופש מחלה "תאונת עבודה" ובנוסף רגל שבורה.
אני פוחדת למצוא את עצמי ללא קורת גג מעל ראשי, ללא עבודה וללא יכולת השתכרות נאותה. הפחד הזה משתק אותי וגורם לעימותים ביני לבין עו"ד שלי, שטוענת שאני מנסה "למשוך זמן" ועושה "צחוק " מהמערכת המשפטית. וכל התירוצים שלי לא רלוונטים לתיק הגירושין.
*****הוצאו עיקולים בחשבונות הבנק של בן זוגי.****
אני אכן פוחדת מאוד מהתעוזה שלי, והייתי רוצה לברר :
האם יש אפשרות להציע לבן זוגי שלאחר הגירושין אשכור חדר בבית (תמורת תשלום) ואמשיך להתגורר בבית למשך מס' חודשים לצורך "תקופת הסתגלות" למצב החדש ?
אודה על תשובתכם.
אין אף דיין שיכול להיכנס לחדר המיטות / ביתך ולומר לך ולבעלך (שבעתיד יהפוך להיות גרוש שלך) אם לשוב ולהתגורר יחד או לא. יחד עם זאת לא ניתן יהיה לאשר ולתת לכם גט ככל שלא תצהירו שאתם חיים בנפרד.
שורה תחתונה - שכרת עו"ד - כדאי שתשמעי לה :-)
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים) l צוואות
הפחתה בתשלום
תלוי איך מנוסח פסק הדין / הסכם. אם זה תלוי מצב של אישתך או מגורים משותפים אזי התשובה היא אחת, לעומת אם מדובר על סכום פיקס שנקבע עבור מדור ואז התשובה היא אחרת. אגב, אם מישהי תגור איתך או אתה עם מישהי אחרת בדירתה, האם אז תוכל גרושתך לטעון כי זוגתך החדשה משתתפת איתך בעלויות ולכן עליך להגדיל את המזונות ?
תחשוב על זה לפני שאתה מאמין לעבודה שעורכי דין מנסים לייצר עצמם על חשבון לקוחות שלא מבינים מספיק את הדין ומה שכתוב אצלם בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין . . . !
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים) l צוואות
מזונות
ראשית אישתך יכולה לפנות להוצל"פ מכל סיבה שהיא ואתה תטען ותתגונן בטענת "פרעתי" אם אכן פרעת את החוב. מנגד נראה שאתה משלם 4200 ₪ ולא סכום שהוא מוצמד מדד כפי שלבטח מצויין בפסק הדין ועל זה מלינה אישתך. מציעה לבדוק פן תסתבך או תפרנס עורכי דין לחינם ...
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים) l צוואות
רישום דירה-המשך
הבעיה היא שלא היתה לעורכי הדין אינפורמציה על האחוזים של כל אחד בדירה כיוון שעוד לא הערכנו את השיפוץ. לכן הם רשמו ברירת מחדל 50-50 וסיכמנו שניתן הוראה חדשה כשסכומים ייודאו. נודע לנו על הסכומים המדויקים רק כ 3 חודשים אחרי חתימת החוזה, ואז כאמור התחילו הבעיות האישיות שעיכבו את הרישום. אני מבינה שעורכי הדין התרשלו כאן. השאלה שלי היא כאם ההסכם שבע"פ שיש לנו איתם (ועל זה מעידים התצהירים) הינם מספיקים כדי להתגבר על הניירת שלפיה הדירה מחולקת שווה בשווה? הרי יש לזה הסבר, והם מסבירים הכל בטען הביניים שלהם, אפילו כותבים באחד המכתבים שהם רואים בזה ניסיון שלו להתעשר על חשבוני. מההמשקל של התצהירים האלה בבית משפט? האם היו תקדימים ששופט, למרות הניירת, פסק לטובת "הצדק" ? או האם הוא יכול להגיד לי שעם כל הצער שבדבר, הוא מאמין לי אבל ידיו כבולות כי המסמכים מצביעים על 50-50?
תודה,
מירי
1. לא אמרתי שעוה"ד התרשלו, ובטח אם לא ידעו לגבי ההסכם ביניכם
2. צישנה פסיקה ענפה לגבי רישום זכויות בדירה לעומת הסכמות בהסכם יחסי ממון או הסכמה אחרת בכתב. מציע הלך לפנות לייעוץ משפטי ולא להסתפק במענה כזה או אחר בפורום
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים) l צוואות
רישום דירה
כל ההון הראשון של הדירה, 600 אש"ח היה שלי. על היתרה לקחנו משכנתה של 500 אש"ח. כאמור הסכומים האלה התבהרו רק בחודש דצמבר 2012, אחרי שלקחנו קבלן שיפוצים. עד לזמן הזה ההסכם שלנו כבר קיבל תוקף משפטי וכבר היינו נשואים. אז, נתננו הוראה לעורכי הדין שלנו לרשום כך, והם התכוונו לרשום את הדירה. אלא שאחרי החתונה התחילו כל מיני בעיות אישיות ביננו והרישום התעכב. בעלי היה אחראי על הנושא הזה והוא כאמור לא קידם את זה. כשפתרנו לכאורה את הבעיות האישיות שלנו, התקלקל מונה המים והתחיל להיות חוב לעירייה. ואז אי אפשר היה לרשום את הדירה. הוא התעקש לא לשלם את חשבונות המים המנופחים אלא להילחם מול תאגיד המים במכתבים. הסחבת הזאת נמשכה עד ספטמבר 2013, במהלכה עורכי הדין של הדירה באופן חוזר ונישן ביקשו ממנו לסדר את הנושא והוא סחב את זה. בספטמבר 2013 נפרדנו והדירה בפועל לא היתה רשומה בטאבו. כעת, הוא "הפך את עורו" ודורש רישום של 50-50 על הדירה, מהר הלך שילם את חוב המים המנופח, הגיע למשרדם של עורכי הדין המשותפים ודרש שירשמו את הדירה לאלתר 50-50. הם אמרו לו שאינם מתכוונים לעשות זאת כי ההוראה שניתנה להם היתה אחרת. הוא לקח עורך דין משלו בטענה שעורכי הדין המשותפים הם חברים שלי ובצד שלי וכעת טוען שמעולם לא נתן הוראה אחרת חוץ מה-50-50. לקחתי גם עורך דין. לזכותו עומדים בעצם שני מסמכים - חוזה קניה והערת האזהרה בטאבו, שמצוינת שם בעלות של 50-50, משהו שהעורכי דין המשותפים כתבו כדיפולט, כי בספטמבר 2012 עוד לא ידענו כמה כסף אני אוכל לגייס (קרן השתלמות שלי, ההורים וכו) וכמה יעלה לנו השיפוץ, רק בדצמבר 2012 זה נודע ונמסר להם. עורכי הדין המשותפים, שלושה במספר, נלחצו, הם כנראה הבינו שהשאירו פרצה פתוחה. הם הגישו טען ביניים לבית דין לענייני משפחה, ושם, בין השאר, כתבו שלושה תצהירים משפטיים שבהם הם מצהירים שקיבלו הוראה לרשום את הדירה באחוזים 250 לו ו- 850 לי (כלומר 77.2% ו-22.8% לערך). בעלי מכחיש וטוען שהם לקחו את הצד שלי ומציג את המסמכים שכאמור שם מופיעה בעלותו באחוזים שווים לי ולו.
השאלה שלי היא מה תופס במקרה הזה - תצהירים של עורכי הדין או שני המסמכים (חוזה קניה והערת האזהרה)? כמה משקל יש לתצהירים שלהם (בשבועה כמובן) ומה הסיכויים שלי באמת לקבל את הזכות לרישום כפי שהיה צריך להיות?
ומה ההליך הנכון לדעתך? עורך הדין שלי רוצה להגיש בקשה לפירוק שיתוף.
תודה רבה,
מירי
1. טוב עשו עורכי הדין שפנו ביוזמתם לבית המשפט
2. אני מניחה כי אין הכוונה "ברישום הדירה בפועל" כרישום פורמאלי, אלא היה מקום כי במועד מילוי הטפסים הרלוונטים לעסקה כגן שטרי מכר וכולי ואף בהסכם היו רושמים את האחוזים שלכל אחד מכם יש ולכן בזה טעו עורכי הדין. הרי ממילא אם המסמכים היו רשומים 50:50 הם היו מעבירים את הרישום באופן הזה ולא יכולים לשנות על דעת עצמם דבר בטאבו מבלי להחתים שוב את כל הנוגעים בדבר מחדש...
3. יתכן ובית המשפט יתערב ויפעיל שיקול דעת להציל את עורך, ובשים לב כי הפנייה נעשה מיידית, מגובה בעדויות מהימנות וכולי. אני מציעה שגם את תנסי לקיים שיחות עם בעלך על "מה לא ידעת, מה לא סיכמנו", שיחה קצרה, ממצה שתוקלט ותשמש אותך במידת הצורך בהתדיינות המשפטית. לעיתים זה עובד !
בהצלחה
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים) l צוואות
חזרה מהסכם גירושין
א. האם היא יכולה לתבוע הגדלת מזונות כבר במיידית
ב. החשש שלי ממנה גרם לנסח סעיף שיפוי אם תתבע- קביל או לא?
ג. אפשר לפתוח סוגיית רכוש לאחר מתן גט, הרי חתמה על הכל מרצון ובשקיפות..
ד. עוד טוענת כי לא הבינה נכון את סעיף תשלום הרכוש וחשבה שאתן לה את הסכום במס' תשלומים מצומצם יותר...יש לה קייס??
1. לא נהוג כי בית הדין יפתח רכיב ממרכיבי ההסכם מיד לאחר שניתנו
2. בכל מקרה ישנה פסיקה שאומרת כי שינוי רכיב המזונות שנקבע, בייחוד אם נעשה בהסכמה, יהיה רק לאחר שינוי נסיבות מהותי. יחד עם זאת, אם בית הדין לא בחן את צרכי הילדים הקטינים אלא לקח את הסכמתכם כ"ראה וקדש" הרי שבעניין זה יכולה האישה להגיש תביעה נפרדת, עצמאית, בשם הקטינים ולומר כי הנושא לא נבחן כראוי
3. לא הייתי מתחילה להיות מוטרדת לפני הזמן. המתן לאחר שהיא תגיש תביעה ולא רק תאיים ואז תחליט מה לעשות
4. אם יש לך סעיף שיפוי בהסכם אז מה בדיוק השאלה
בהצלחה
חיה לזר נוטקין, משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים)
א. אני מוטרד כי אני לא יודע אם סעיף השיפוי תופס...
ב. לגבי הרכוש היא יכולה לפתוח את ההסכמה אליה הגענו או לבקש שאתן לה את הסכום בחלקים גדולים ממה שסוכם בהסכם??
לפני כ-10 שנים היה נהוג להכניס סעיף שיפוי בהסכמים ובתי המשפט והדין היו מאשרים זאת. היום מדובר על סעיף חריג, ולכן ככל שאושר על ידי ערכאה - לטעמי יכובד בכפוף להתנהלות סבירה ואי פגיעה בילדים.
לגבי עניין הרכוש, דווקא פה נראה כי אם החלוקה נעשתה שלא מתוך כפייה ועושק וכולי הערכאה תאכוף את ההסכם והרכיב שכן הפגיעה היא אינה כה גדולה ואין להטריד שוב את הערכאה הרלוונטית שכן יש מה שנקרא "סופיות הדיון".
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים) l צוואות
אי קיום הסדרים
הבן חייל בן 19, הבת בת 16. לפי ההסכם שנקבע לפני 4 שנים, הסדרי הראיה הם פעמיים בשבוע לינה אצל האב וכל שבת שנייה. לא הילדים ולא האב מקפידים על קיום הסדרי הראייה. לילדים יש כל מני תוכניות ויציאות וגם האב לעיתים מזיז או מבטל מפגש וזה מכעיס אותי מאד, כי גם אני מעוניינת בבית ריק מס' ימים בשבוע.
באילו מקרים ובאילו גילאים מקובל להטיל על האב קנס במקרה של אי קיום הסדרי הראייה בדיוק כפי שכתובים בחוזה? אולי ביזיון בית הדין? האם יש דרך להכריח אותו להודיע הרבה זמן מראש על ביטול מפגש?
האם העובדה שהילדים הם אלה שלרוב מבטלים את המפגשים איתו תפריע לתביעה כזו?
תודה,
רונה
1. זה הילדים מצידם אינם רואים את האב, בייחוד בגילאים גדולים כמו שציינת, יכולים לגרור אותך לכך שתגישי תביעת סרק שאין בה ממש
2. אם הילדים היו מצידם מקיימים את ההסדרים או היית פונה לאב והילדים היו "ממתינים" לו והוא לא היה מגיע בימים שקבעו אזי היית יכולה לתבוע לפי פקודת ביזיון בית משפט קנס או שבית המשפט יתרה בו על אי קיום ההסדרים. במקרה שאת מתארת נראה כי את הולכת על חבל דק מאוד
3. תסקיר במקרה כזה יעלה את העובדה שמבחינת הילדים והאב הכל בסדר ואילו את זו שרוצה "בית ריק". במקרה כזה מציעה לך לחפש "בית" אצל חברה או בן זוג, שם הסיכון שלך נמוך יותר :-)
בהצלחה
חיה לזר נוטקין , משרד עו״ד וגישור
פארק המדע - רחובות
גירושין l אבהות l הסכם יחסי ממון l סכסוכי ירושה l פירוק שיתוף במשק (מושבים) l צוואות
עורכי דין מובילים בפורום גירושין
"מתמחה בדיני משפחה בכלל ובהליכי גירושין בפרט. מוזמנים לשוחח עימי לקבלת האסטרטגיה המשפטית הנכונה עבורכם...".
"אני מאמינה כי יש להתחיל טיפול בתיק משפטי בתחום דיני המשפחה על ידי למידה ובניית אסטרטגיה שמתאימה לאותו לקוח ולאותו מקרה"
"ניסיון עשיר בטיפול וייצוג בתחום דיני המשפחה והגירושין, ברגישות ובמקצועיות חסרת פשרות..."
מתמחה במשפט אזרחי ומסחרי, חוזים, תביעות כספיות, עסקים וחברות, ייעוץ משפטי ליזמים וסטארטאפים, דיני אינטרנט, צוואות וירושות.
"המשרד מציע פתרונות משפטיים ברמה גבוהה, תוך התאמה מלאה לצרכיו של הלקוח ובהתאם לנסיבות המקרה..."
קטגוריות פופולאריות
תחומי עיסוק נבחרים
ערים מרכזיות
