שאלו עו"ד על דיני עבודה(4,090)

ביום ד' - 07/08/2013, ניגשתי למזכירת המפעל שבו עבדתי מ-01/01/2013 וכולל התקופה שהועסקתי ע"י כח אדם מ-01/10/2012) כדי להודיע לה באופן רשמי על התפטרותי ביום א' -03/10/2013, עקב מעבר דירה, דבר שהתלווה במכתב התפטרות שנכתב על ידה ונחתם על ידי (תאריך העזיבה השתנה בהמשך ל- 30/09/2013, תיקון ששונה באותו מכתב).
בהמשך היום בהפסקה שלי בין 12:20-12:40 התישבתי במקום שבו אני נוהגת לשבת מדי יום, מול דלת הכניסה למפעל, צמוד לקיר שמפריד בין המפעל למפעל אחר.
לקראת סוף ההפסקה, קלודי (בעל המפעל) ומרים בת זוגתו (בעלת כח השפעה במפעל, ללא תפקיד מוגדר) יצאו מדלת המפעל לכיוון רכבו של קלודי. קלודי נכנס לרכב אך מרים נעצרה ליד הרכב והסתובבה אלי (הרכב ומרים היו בצידו השני של כביש שנועד למעבר משאיות לפריקת סחורה) וקראה לי. אני באותו הזמן שוחחתי בפלאפון, הסתובבתי עם פלג גופי העליון לעברה כשהפלאפון עדיין מוצמד לאוזן שלי. מרים הרימה את קולה וצעקה לעברי שזה לא תפקידה לסדר את הכרטיסים, "ואם עוד פעם אחת הכרטיס שלך לא יהיה במקום אני אשלח אותך לבית! את מבינה?!" דברים אלו נאמרו בכניסה למפעל בהפסקה, כשאנשים יושבים בחוץ ושומעים את דבריה - דבר שגרם לי לתחושה עמוקה של עלבון והשפלה בפומבי!
"הכרטיסים" הם כרטיסי עובד המודפסים בתחילת יום עבודה ובסוף יום עבודה כדי לתעד את שעות העבודה. הם ממוספרים בצורה לא עקבית בקפיצות חסרות משמעות (5,9,24,25,26,54,79,116), וזאת תקופה שבה כל הזמן באים ועוזבים עובדים מחברת כח אדם. יש לציין כי אין כל חשיבות למיקום הכרטיסים (על לוח), וזו קטנוניות שאינה מצדיקה הערה פומבית חריפה שכזו.
למחרת, ביום ה' - 08/08/2013, ניגשתי שוב למזכירה כדי לקחת ממנה משהו. באותה ההזדמנות הערתי לה על התנהגותה של מרים כלפיי והסברתי לה מה התרחש. בהמשך היום בזמן העבודה מרים ניגשה אלי מול שאר העובדות והתעצבנה על כך שדיברתי עם המזכירה. כאשר השבתי לה שאין לה זכות לאיים "להעיף אותי לבית" מפני שהכרטיס שלי לא במקום, היא טרחה לומר "איזה יופי שאת עוזבת" - השפלה שנייה מימנה שנעשתה בפומבי.
כעבור שבועיים ביום ב' - 26/08/2013, לקראת סוף יום העבודה, חולק שי לחג - תלושים על סך 250 ₪ לכל עובדי המפעל חוץ ממני, מעשה שפגע בי אישית. מנהלת הקומה ביררה את העניין במשרדים ואמרה לי שהייתה טעות ברשימות ושמחר אני אקבל את השי. (מרים עוברת וחותמת על כל תלושי המשכורת וגם על התלושים שניתנים כשי לחג לפני שהם מגיעים אל העובדים). למחרת, יום ג', נאמר לי שלמרים יש אורחים ולכן רק מחר אני אקבל את השי לחג. למחרת, יום ד', מרים לא הרגישה טוב ונאלצה ללכת מוקדם, ונאמר לי שרק למחרת אני אקבל את השי לחג. למחרת, יום ה' - 29/08/20132, שלושה ימים אחרי שכל שאר העובדים קיבלו את השי, בשעה שתים-עשרה לערך, קיבלתי סוף סוף את השי לחג. במקום 250 ₪ כמו כולם, קיבלתי רק 150 ₪ - דבר שהביא אותי לסף בכי. כשהגיעה ההפסקה של 12:20, ניגשתי למשנה למנכ"ל שהיא גם מנהלת החשבונות והאחראית לשי לחג, ואמרתי לה תוך כדי בכי שאני מרגישה מושפלת ושאין שום סיבה שאני לא אקבל את אותו הסכום כמו שאר עובדי המפעל! בהתחלה היא טענה שזה הסכום כי אני עוזבת אבל כשהיא הבינה שאני עוזבת רק בסוף החודש הבא, ב- 30/09/2013 , היא הבינה שקרתה טעות וקראה למרים שתצטרף לשיחה, אך מרים מצידה אמרה לה: "למה את בכלל משאירה אותה פה?!" והמשיכה להצדיק את עצמה. באותו רגע פרצתי בבכי והסטתי את ראשי ממרים, לא יכולתי לשאת יותר את ההשפלה. כשמרים הלכה המשנה למנכ"ל אמרה לי "אנחנו מאוד מצטערים על זה שאת נפגעת" ואז תיקנתי אותה ואמרתי: "לפחות תדייקי, את מצטערת". היא ענתה: "הנהלת המפעל מצטערת", ולבסוף אמרה שתסדר את זה ושנדבר שוב ביום א' 01/09/2013.

במהלך כל תקופת עבודתי במפעל, נתקלתי ביחס מזלזל כלפי העובדים מצד מרים, שהתבטא בהערות ובדיבור לא מכבד, ובמעקב תמידי במצלמות שמפוזרות ברחבי המפעל.

מתרחשת התנכלות תעסוקתית כלפיי, וברצוני לדעת אם קיים בסיס משפטי לתביעה בעקבות הסיפור הנ"ל.