הייתי עם חבר שלי בדרך הביתה ברחוב ריק, רחוב ריק מאדם.
אז הרשתי לעצמי להשים את המסכה על הסנטר בשביל שאוכל לנשום, פשוט בשביל שאוכל לנשום.
ניידת שיטור עירוני עצרה לידנו ואני הרמתי את המסכה לפנים (כמו שאני עושה כשעובר לידי כל אדם אחר) ומתוך הניידת דיברה אלי פקחית עם חלון פתוח בלי
שהיא עוטה מסיכה.
אני עניתי לה באופן מכבד, הגינות ויושרה כמו שאני מדבר. הפקחית יצאה מהאוטו וכשנעמדה מולי רק אז שמה את המסיכה במלואה, הפקחית קודם יצאה מהרכב, ורק אחרי זה עטתה את המסכה (אני נשמע קטנוני ? אבל חוסר שיקול הדעת שלה גורם לי להתייחס לאיך שהיא בעצמה התנהגה)
לפני שאני וחבר שלי קיבלנו מהפקחית קנס, אני וחבר שלי בקשנו ממנה להפעיל שיקול דעת, שהרחוב ריק, הרחוב ריק מאדם. ושגם אפשר להביא אזהרה, זאת פעם ראשונה שלנו שאנחנו מקבלים קנס ואין לנו שום רישום לפני זה. בקשנו שיקול דעת.
הפקחית ענתה שזאת שעת חירום, אז שלא מגיע אזהרה.
אז נגיד ואני זורם, יאללה בלי רחמים זה החוק. אבל תוך כדי שהיא רשמה לנו את הקנס, הפקח השותף שלה עמד מולנו (מחוץ לניידת) ובזמן שדברנו איתו הוא הוריד לגמרי את המסיכה מעליו, הוריד לגמרי את המסיכה מעל הפנים שלו.
אני אומר סבבה, אני וחבר שלי נשלם את הקנס. אבל גם לפקחים האלה, שנהגו בצורה חמורה יותר, פשוט בצורה חמורה יותר ממני ומחבר שלי (לגבי עטיית מסיכה) גם להם מגיע קנס.
הרי הם לא מעל החוק, הם בדיוק שווים כמוני וכמוך, אי אפשר לנהוג כך כלפי אדם אחד ולתת יחס אחר כלפי בן אדם שונה.
אני מוכן לשלם לעורך דין, שהצדק יעשה, שהצדק יעשה בשביל כולנו.