הגדלת/הפחתת מזונות
סכום המזונות שנקבע בהסכם או בפסק דין אינו נחשב כסכום סופי, וניתן לעתור להגדלתו או להפחתתו בכל עת שחל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק זאת.
06/07/2020 | 11:07 | מאת:
עו"ד אביב סטרול
| 
סכום המזונות יכול להיקבע בהסכמת ההורים ובמסגרת הסכם גירושין (שאושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין), או, בהעדר הסכמה של ההורים, במסגרת פסק דין שניתן על ידי בית המשפט.
קביעת סכום המזונות נעשית בהתאם לנסיבות מצבם הכלכלי של ההורים וצרכיהם של הילדים. לפיכך, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה להגדלת סכום המזונות או להפחתתם בכל עת שחל שינוי נסיבות מהותי לגבי מצבם הכלכלי של ההורים ו/או צרכיהם של הילדים לאחר קביעת סכום המזונות המקורי, וזאת בין אם המדובר בסכום מזונות שנקבע בהסכם, ובין אם המדובר בסכום מזונות שנקבע בפסק דין (סעיף 13(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)).
לגבי מזונות שנקבעו בהסכם, ניתן לשנות את סכום המזונות גם במקרה בו בית המשפט אישר את ההסכם מבלי לדון בעניין המזונות לגופו של עניין, ומבלי לשקול את טובת הילד וצרכיו.
לגבי מזונות שנקבעו בפסק דין, ניתן לשנות את סכום המזונות גם במקרה בו בית המשפט פסק את סכום המזונות מבלי לבחון באופן ענייני את טובת הילד וצרכיו.
את הבקשה להגדלת/הפחתת מזונות יש להגיש בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אשר קבעו את סכום מזונות המקורי.
מאחר שהאב הוא שנושא בדרך כלל בתשלום מזונות הילדים, אזי מטבע הדברים לרוב האב הוא שיגיש את הבקשה להפחתת מזונות, ואילו האם תגיש את הבקשה להגדלת המזונות.
מהו שינוי נסיבות מהותי
בפסיקה נקבע שיש לפרש את המונח "שינוי נסיבות מהותי" באופן צר, וזאת כדי שלא להפר את האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי החיים ולמצבי החיים משתנים.
עוד נקבע שהתביעה לשינוי סכום המזונות אינה מהווה "הזדמנות שניה" של הצד מגיש התביעה לשנות לטובתו את פסק הדין הקודם, והיא גם אינה מהווה תחליף להגשת ערעור על פסק הדין הקודם.
בהתאם לכך נקבע ששינוי נסיבות מהותי שמצדיק שינוי של סכום מזונות שנקבע בפסק דין קודם הינו שינוי משמעותי, מתמשך, ובלתי צפוי.
כלומר, השינוי צריך להיות משמעותי, להבדיל משינוי כלשהו או שינוי של מה בכך. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על ידי הצדדים, שחייבים להתאים את עצמם אליו בלי לשוב ולפנות לבית המשפט.
השינוי גם צריך להיות שינוי מתמשך, להבדיל משינוי זמני. אין די בעליות או מורדות כלכלות זמניות כדי לשנות את סכום המזונות, אלא השינוי צריך להיות מתמשך לאורך זמן.
שינוי נסיבות בלתי צפוי הינו שינוי שלא נצפה ולא ניתן היה לצפות מראש בעת מתן פסק הדין הקודם. לשם כך, על הצד שטוען לשינוי נסיבות להציג את השוני בין המצב שהיה קיים בעת קביעת סכום המזונות הקודם, לבין המצב שקיים במועד הגשת הבקשה להגדלת/הפחתת סכום המזונות, ולהוכיח שמדובר בשוני שלא ניתן היה לצפות מראש בעת קביעת סכום המזונות הקודם. כלומר, לא בודקים את צרכי הילדים או יכולותיהם הכלכליות של ההורים מהתחלה, אלא רק האם חל שינוי הנסיבות בין מועד קביעת סכום המזונות הקודם למועד הגשת התביעה.
בנוסף, שינוי הנסיבות המהותי צריך לרדת לשורשו של פסק הדין שקבע את סכום המזונות הקודם, ולהשפיע על מרכיביו השונים, כגון עצם החיוב במזונות, סכום החיוב, יכולתו הכלכלית של האב, יכולתה הכלכלית של האם, צרכי הילד, ורכושו.
בית המשפט העליון קבע ששינוי סכום המזונות ייעשה רק במקרים נדירים, ובכפוף להוכחת שלושת התנאים המצטברים הבאים (ע"א 442/83 קם נ' קם):
נגרם שינוי מהותי לרעה בנסיבות, שבגינו לא יהיה זה צודק להשאיר את סכום המזונות הקודם על כנו.
הצדדים השאירו פתח במפורש או מכללא לשינוי בנסיבות.
הצד מבקש השינוי פועל בתום לב ובניקיון ידיים.
דוגמאות לשינוי נסיבות מהותי שיכול להצדיק הגדלת סכום המזונות
- שינוי מהותי לטובה במצבו הכלכלי של האב.
- שינוי מהותי לרעה במצבה הכלכלי של האם.
- מעבר ממשמורת משותפת של שני ההורים למשמורת יחידנית של האם.
- הפחתת שעות השהות של הילד במסגרת הסדרי הראיה שלו עם האב, או במקרה בו האב אינו מקיים את הסדרי הראיה ואינו נפגש עם הילד.
- שינוי במצבו הבריאותי של הילד שמצריך הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים.
- שינוי במצבו הנפשי של הילד, שמצריך הוצאות טיפול פסיכולוגי.
- עצם גדילת הילד וצמיחתו בשנים אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי, למעט במקרה שבו גדילת הילד הצמיחה הוצאה חריגה ובלתי צפויה.
דוגמאות לשינוי נסיבות מהותי שיכול להצדיק הפחתת סכום המזונות
- שינוי מהותי לרעה במצבו הכלכלי של האב.
- שינוי מהותי לטובה במצבה הכלכלי של האם.
- מעבר ממשמורת יחידנית של האם למשמורת משותפת שכוללת גם האב.
- הגדלת שעות השהות של הילד במסגרת הסדרי הראיה שלו עם האב.
- ילד נוסף. במידה ונולד לאב ילד נוסף, הדבר אינו מביא באופן אוטומטי להפחתת המזונות, אלא שינוי זה יילקח בחשבון ביחד עם נתונים נוספים שיש לשקול כדי לקבוע האם אכן אירע שינוי מהותי לרעה במצבו של האב.
- ילד מורד/ניכור הורי. מדובר במצב בו הילד מתמרד ומסרב להיות בקשר עם האב ללא כל צידוק. לפי הפסיקה, הפחתת מזונות במקרה של ילד מורד תיעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר הילד עבר את גיל 14, והוא מתנהג באופן חמור וקיצוני, תוך הפגנת זלזול וחוסר כבוד בוטה באב. לשם קבלת החלטה זו, על בית המשפט לבחון את השיקולים הבאים:
- האם סרבנות הקשר נובעת רק מרצונו של הילד, או שקיימת להורה המנוכר אשמה למצב שנוצר.
- האם ההורה המנוכר נקט בכל הפעולות והאמצעים הנדרשים לצורך חידוש הקשר.
- האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.
- מה תהיה השפעת ביטול המזונות על קיומו הסביר של הילד.
- האם הילד קטין או בגיר, ומה מקור חיוב האב במזונותיו.
כיצד מוכיחים שינוי נסיבות מהותי
הנטל להוכחת שינוי הנסיבות מוטל על מי שמגיש את הבקשה לשינוי סכום המזונות. לשם כך, עליו להוכיח את השינוי המהותי באמצעות ראיות מוצקות וכבדות משקל. כך, לדוגמא, כאשר מדובר בטענה בדבר שינוי לרעה במצב הכלכלי של האב, עליו להציג בפני בית המשפט תלושי משכורת, תדפיסי חשבונות בנק, צווי עיקול, וכיו"ב. במידה והאם טוענת שחלה פגיעה בכושר ההשתכרות שלה עקב מצבה הבריאותי, עליה להציג מסמכים רפואיים שמוכיחים זאת, לרבות חוות דעת של רופא תעסוקתי שמעידה על פגיעה בכושר העבודה שלה, וכיו"ב.
שינוי סכום מזונות שנקבע במסגרת הסכם גירושין כולל
במידה וסכום המזונות שמבקשים לשנות נקבע במסגרת הסכם גירושין כולל בין ההורים, קיימת רתיעה חזקה יותר מפתיחה מחודשת של סוגיית המזונות, ונדרשת מידה רבה של זהירות לפני שבית המשפט יתערב בשיעור המזונות המוסכם. דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות שמצדיק את שינוי סכום המזונות שהוסכם בין הצדדים, ואין לשנות על נקלה סכום מזונות שנקבע בהסכמה אלא רק "במקרים בולטים" (ע"א 4515/92 שטין נ' שטיין).
קביעה זו מנומקת בכך שהסכם גירושין הוא הסכם כולל שמורכב מהסכמות בסוגיות נפרדות שונות מעבר לסוגיית המזונות, כגון סוגיות חלוקת הרכוש, קביעת המשמורת, והסדרי ראיה. הסכמות אלו הינן הסכמות שתלויות זו בזו, ולא ניתן לבודד אותן. לפיכך, לא ניתן לבודד גם את ההסכמה בעניין סכום המזונות, מאחר שהצדדים עשויים להסכים במסגרת הסכם הגירושים על ויתורים הדדיים שונים, ששקלולם הכולל הוא שהביא אותם בסופו של דבר להסכמה לגבי סכום המזונות.
האם הלכת בע"מ 919/17 מהווה שינוי נסיבות מהותי?
ביום 19.7.2017 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, אשר קבע שכאשר מדובר במשמורת משותפת של ילדים מגיל 6 עד 15, שני ההורים (ולא רק האב, כפי שנקבע בעבר), נושאים יחדיו בצרכים ההכרחיים של הילדים, וזאת בהתאם ליכולותיהם הכלכליות, ובהתחשב בחלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.
בעקבות קביעת הלכה זו, התעוררה השאלה האם היא יכולה להוות שינוי נסיבות מהותי בפני עצמו, שיכול להצדיק הפחתת תשלום המזונות שעל האב לשלם לאם עבור הילדים שנמצאים במשמורתם המשותפת. במילים אחרות, האם ניתן להחיל את הלכת בע"מ 919/15 באופן רטרואקטיבי על סכומי מזונות שנקבעו לפני שניתנה הלכה זו.
רוב פסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה שניתנו בעניין זה קבעו שכאשר מדובר בתיקי מזונות שכבר ניתן בהם פסק דין לפני שניתנה הלכת בע"מ 919/15, לא תהיה להלכה זו תחולה רטרוספקטיבית עליהם, ולא ניתן יהיה להגיש בקשה להפחתת סכום המזונות רק בשל מתן הלכה זו, אלא יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי בנוסף לכך. גישה זו נובעת מתוך הרצון לשמור על עיקרון היציבות, החשש מפני הצפת המערכת המשפטית, ושיקולי סופיות הדיון . עוד נפסק שבמידה שמדובר בתיקי מזונות תלויים ועומדים, אשר טרם ניתן בהם פסק דין, אזי הלכת בע"מ 919/15 תחול עליהם.
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני משפחה
