מהו יפוי כח מתמשך, ומדוע זה חשוב לעתיד שלך?

ביום 11.4.16 פורסם תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 (להלן: "התיקון לחוק"). לתיקון זה יש משמעות אדירה לגבי כל אחת ואחד מאתנו! מידי שנה מתמנים על ידי בתי המשפט כ- 10,000 אפוטרופסים לאנשים שאינם יכולים לדאוג לענייניהם. האפוטרופסות guardianship נועדה לסייע לאנשים אשר סובלים ממוגבלויות שונות ולהגן עליהם מפני ניצול ופגיעה של אחרים, אך לעיתים הפכה לגורם אשר מגביל את זכויותיו וחירותו של החסוי יתר על המידה.

הבעיה מתעוררת בעיקר במצבים שבהם האדם שמונה לו אפוטרופוס הוא עדיין בעל כושר שיפוט חלקי, אך חירותו נשללת ונמנעת ממנו הזכות לקבל החלטות בנוגע לגופו ולרכושו או לפעולות בקשר להם.

התיקון לחוק מאפשר לאדם לתכנן את עתידו, ונותנת בידיו כלי משפטי מיוחד הנקרא "יפוי כח מתמשך" שבו אותו אדם (=הממנה) יכול למנות אדם אחר (=מיופה כח) אשר יהיה מוסמך לפעול בשמו ולהחליט בענייניו אם חלילה יגיע הממנה למצב שלא יהיה מסוגל עוד לקבל החלטות בעניינו.

בנוסף לכך יכול הממנה באמצעות יפוי הכח המתמשך לתת הנחיות מקדימות שבהן ינחה את מיופה הכח או את האפוטרופוס שימנה בית המשפט כיצד לפעול בנוגע לענייניו האישיים ובענייני רכושו אם יגיע בהמשך חייו למצב של חוסר כשירות. בהתאם לסעיף 32יז' לחוק הממנה יכול לקבוע ביפוי הכח המתמשך "מיודע"- אדם אחד או יותר שיהיה על מיופה הכח לדווח להם על החלטות או פעולותיו בנושאים המנויים ביפוי הכח, באופן ובמועדים שקבע הממנה. כמו כן יכול הממנה לקבוע כי מיופה הכח ידווח על פעולותיו לאפוטרופוס הכללי.

התיקון לחוק מביא לידי ביטוי תפיסות מתקדמות המבטאות את עקרון ההחלטה העצמאית וכיבוד הרצון של האדם. התיקון לחוק קובע מערכת דינים מיוחדת שחלה על יפוי הכח המתמשך המשלבת בין דיני השליחות ובין דיני ההגנה על מבוגרים הזקוקים לכך. חשוב לתת את הדעת על כך שבעת מימוש השליחות, בשעה שמיופה הכח מתחיל לפעול, הממנה פגיע יותר משולח רגיל עקב מצבו, והוא אינו מסוגל לפקח על מיופה הכח ולוודא כי הוא ממלא את שליחותו כיאות.

עקרון חשוב נוסף הוא "עקרון האמצעי הפחות מגביל" שלפיו אין לנקוט אמצעי המגביל את זכויותיו של אדם ואת חירותו כאשר ניתן להגיע למטרה שלשמה ננקט האמצעי בדרך פחות מגבילה. כך למשל אין למנות לאדם אפוטרופוס אם ניתן להגיע למטרה שלשמה נועד המינוי באמצעות שימוש במינוי שמגביל פחות את חירותו עצמאותו וזכויותיו של אותו אדם. הנחת היסוד העומדת בבסיס התיקון לחוק כי לא בכל מקרה יש צורך בהתערבות שיפוטית ובפיקוח ישיר בנוגע לפעולותיהם ולמצבם של אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם, עם כל הבירוקרטיה הכרוכה בהתערבות מסוג כזה, וחדירה לאוטונומיה האישית והמשפחתית. פעמים רבות הדאגה לאותם אנשים נעשית על ידי בני המשפחה וסביבתם הקרובה באופן הטוב ביותר. באמצעות יפוי הכח המתמשך יוכל האדם בעודו כשיר לקבוע מי יהיה מוסמך לקבל החלטות בענייניו כאשר הוא עצמו כבר לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בענין שלגביו ניתן יפוי הכח.

מדובר על תפיסה שמדגישה את העצמאות, האוטונומיה וכיבוד הרצון של האדם בד בבד עם מחוייבותה של החברה להגן על חסויים ולשמור על טובתם. עקרונות אלה תואמים את גישת המשפט העברי. לגבי כיבוד רצונו של אדם כותבת התורה: "אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי ה'"(ויקרא, א', ג') וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַה' לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ: (ויקרא י"ט, ה) חז"ל מרחיבים את הדיבור בנושאי "כבוד האדם" ו"כבוד הבריות". כמו כן תואם התיקון לחוק את דיני האפוטרופסות במשפט העברי. במשפט העברי קיימת האפשרות של אדם למנות אפוטרופוס לבניו הקטנים. אפשרות זו קודמת לאפשרות של בית הדין למנות לאותם ילדים אפוטרופוס או לכהן בעצמו כאפוטרופוס. (ר' רמב"ם, משנה תורה, הלכות נחלות, פרק י' הלכה ה). זאת ועוד, על פי המשפט העברי ניתן למנות לתפקיד זה אשה (אפוטרופא) (ר' משנה מסכת כתובות פרק ט', משניות ד', ו'). המשפט העברי מפרט על חובת הדיווח החלה על אפוטרופוס. (שם).

בהתאם לסעיפים 32י"ד ו-32י"ז לחוק, יפוי הכח המתמשך ייחתם על ידי הממנה בפני עורך דין שעבר הכשרה בנושא עריכת יפוי כח מתמשך ויופקד אצל האפוטרופוס הכללי ע"י עורך הדין שבפניו נחתם יפוי הכח (באופן מקוון) או ע"י הממנה עצמו במסירת עותק מקורי של יפוי הכח המתמשך לאפוטרופוס הכללי. חובת ההפקדה מאפשרת את כיבוד רצונו של הממנה בכך שמוסרת לגורמים הרלוונטיים את הידיעה על קיומו של מסמך יפוי כח מתמשך וההנחיות המקדימות הכלולות בו, מוודאת כי רצונו יקויים ולא יעשו פעולות בניגוד להנחיות שנתן.

הכותבים: עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין. עבר הכשרה בנושא יפוי כח מתמשך. עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי. עבר הכשרה בנושא יפוי כח מתמשך.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני משפחה