שאלו עו"ד על אפוטרופסות(428)

אמי בת מעל 91 ,בעלת ת.עיוור,ירידה קוגניטיבית,ושלל בעיות רפויאות,אני בנה היחיד,וכן קרוב משפחה יחיד.אמי גרה בבנין המיועד לפינוי בינוי.אמי לא מעונינת עקב הסיבות שמניתי,לעזוב דירתה,בה גרה עשרות שנים,ומצליחה להסתדר בכוחות עצמה,למרות כל מגבלותיה.נתבקשתי על ידי אמי (בע"פ,מאחר וחרדה מלחתום על מסמך כלשהו)ליצגההן בפני העו"ד והן בפני היזם,בהתנגדותה לעזוב דירתה.העו"ד האמור ליצגה,כמו את שאר בעלי הדירות,לא ידעה אותנו כי קיים "חוק הדייר הסרבן 2006 "וכי אמי עקב מצבה הבריאותי מוגנת מפני הגשת ת.משפטית נגדה בחריגים (5)שבחוק,עקב הגשת התביעה נגדה,הבהלה והפניקה שזה גרם לה,והלחץ שהופעל עליה,חתמה על הסכמתה לתוכנית,כאשר לטענתה לא ראתה כלל על מה היא חותמת. הגשתי בקשה לבימ"ש שלום חיפה,בקשה לפס"ד הצהרתי(void)לביטול חתימת אמי ,עקב כל הסיבות שמניתי ,ותוך ציון מצבה המשפחתי ,הבריאותי,והמנטלי של אמי,והן כי החתימה המופיע אינה תואמת חתימתה על מסמכים רשמיים,כן טענתיכי התבקשתי על ידה ,לפעול בשמה(בע"פ)וכי הנני האדם היחיד שהינו קרוב משפחתה,ועל כן הנני האפטרופוס הטבעי,עקב מצבה,הפועל לטובת ענינה ובשמה.אחרי סדרת"טרטורים"מצד כב' השופט שקיבל התיק לטיפולו,הנ"ל מחק התביעה מהנימוק ,שאין לי יםוי כח לפעול בשם אמי,למרות שבתביעה הן מצבה של אמי,גילה המתקדם,ונסיבות החתמתה.שא' מה לגבי קיום המושג "אפוטרופוס טבעי" לגבי אדם בנסיבות חיים כמו של אמי,ואני כשאר בשרה היחיד עלי אדמה.