ככל שמדובר בתשתית משותפת החובה לתיקון והחזקה חלה על הנציגות ובמימון של כלל בעלי הדירות בבניין.
האם גם במקרה זה מדובר ברכוש משותף ועל כן תביעת הוועד ממני לתקן את הנזילה אינה במקומה?
שוב ככל שמדובר בצינור משותף, אזי החובה היא של הנציגות לתקן ועל כלל הדיירם להשתתף בעלות התיקון, והעובדה שדיירים התנתקו אינה משנה- נראה כי במקרה שלכם ייתכן ויש מקום לבחון את האפשרות כי הדיירם שלא משתמשים ישלמו רק חלק מעלות ההחזקה והתיקון -ניתן לבצע הקבלה ו/או היקש מעניין ההסקה אשר גם לאחר התנתקות מחייבים את הדיירים בחלק מעלות ההחזקה
לא משנה באיזה פורמט, אם בפורמט של חלוקה שווה בין הדיירים או חלוקה אחרת.
אגב, מה אומר החוק בנושא? האם ניתן לכפות עליי תשלום מלא של החלק היחסי ומשאר הדיירים תשלום חלקי של החלק היחסי?
האחריות לדאוג לתיקון חלה על הוועד. החוק לא מדבר על תיקון צנרת ביוב באופן ספציפי אלא רק על הינתקות ממערכת הסקה ו/או לגבי החזקת מעלית מאלו ניתן להקיש כי חלה על כלל הדיירים לרבות המיתנתקים חובה מסויימת להשתתף בעלויות התיקון וההחזקה טוב תעשו אם תגיעו לפיתרון בהסכמה. בכל מקרה כאשר אתה המשתמש העיקרי הרי שאתה צריך לשלם את מלוא העלות בהתאם לשטח הרצפה יחסית לשטח יתר הדירות
מייסדת ושותפה בחברת עו"ד דרדיק פלם מימן ומתמחה בתחום המקרקעין, על ענפיו. בעלת ניסיון רב בכל הנוגע לבתים משתפים, לרבות בייצוג בתביעות שעניינן נציגות בית משותף, בעלות, שימוש וכו' ומשמשת כמייצגת מטעם האגודה לתרבות הדיור.
מתמחה במשפט אזרחי ומסחרי, חוזים, תביעות כספיות, עסקים וחברות, ייעוץ משפטי ליזמים וסטארטאפים, דיני אינטרנט, צוואות וירושות.
שותף מייסד במשרד גרופל-כהן, עורכי דין, משרד בוטיק בעל ניסיון רב בדיני מקרקעין, משפט מסחרי, צוואות וירושות וליטיגציה אזרחית ומסחרית.
"משרד מ.חיימוב מתמחים בתחום המקרקעין הכולל עסקאות מכר ורכישה, מיסוי מקרקעין, היטלי השבחה, תמא 38 ועוד..."