שאלו עו"ד על דיני משפחה(919)

לאחרונה התעניינתי אצל כמה עורכי דין לחתום על הסכם ממון. שמעתי מכולם תשובות מאוד סותרות ולכן הייתי רוצה כאן אולי כאן בפורום לדעת מה הגישה הרווחת לגבי הסכמם ממון בין בני זוג לפני נישואין ומפאת חוסר ההיכרות שלי עם הנושא מקרוב הייתי מאוד רוצה לדעת אם הסכם הממון שאני חפץ בו הוא מוזר או דווקא מקובל לעשות.

אני רוצה להתחתן עם חברתי. אקדים ואומר שאני לא מתחתן כדי להתגרש ! אני חפץ בחיי נישואין ומשפחה יציבים ותמידיים עד הסוף... עם זאת, איני יכול להתעלם מהסטטיסטיקות שמדברות היום על כל זוג שלישי שמתגרש ועל אנשים שמתהפכים בחיים וכו...
אני מצד אחד אוהב מאוד את חברה שלי, נמשך אליה ורוצה להתחתן איתה שתהיה האשה שלי לכל החיי ומצד שני אני מודה שאינני סומך עליה כל בענייני כספים וכלכלה.
מאחר שאני הצד כמו שאומרים "בעל הממון" יותר מבין שנינו : יש ברשותי דירת 4 חדרים שרכשתי עם משכנתא והון שחסכתי, אני מעוניין בהסכם ממון שבו :
1) לכל אחד תהיה הזכות הבלעדית על נכסים/כספים שצבר עד הנישואין.
2) לכל אחד תהיה הזכות הבלעדית על המשכורת שלו ותהיה קופה משותפת אליה יפקיד כל אחד חלק יחסי בהתאם למשכורתו (אני אפקיד יותר) לצורך מימון המחיה המשותפת ובעתיד ילדים בעה"ש... הקופה שייכת באופן שווה לשנינו.
3) לכל אחד תהיה הזכות הבלעדית על קרן השתלמות שלו וכל גלגול של הון שבידיו בין אם במכירת הנכס וקניית אחר במקומו, הקמת עסק מימונו והרווחים ממנו וכו...
4) אך ורק במקרה של פרידה, לכל אחד תהיה זכות בלעדית על הפנסיה שלו בלבד למעט אם היו המקרים החריגים שאזכיר בהמשך במהלך הנישואין.

למעשה ההסכם כאן מציע הפרדה בכל רכוש/נכס/הון שכל אחד צובר לו בניפרד למעט כספי המחיה המשותפת, כאשר אני רוצה גם להוסיף להסכם את המקרים החריגים הבאים :
א) חלילה וחס נולד ילד עם מגבלות או שהוא חולה או שמתגלית אצלו מחלה קשה או נפצע מתאונה ובעקבות כך האישה נשארת בבית לגדל אותו ולא עובדת עקב כך, אז הגבר יממן לבד את הקופה המשותפת וגם יפקיד לחשבונה סכום כספי לחיסכון כביכול במקום כסף שהייתה חוסכת ממשכורת אם הייתה עובדת.
ב) אם האישה או הגבר עצמם חלילה וחס חולים במחלה קשה/נפצעו בתאונה שבעטיה לא יכולים לעבוד אז אותו הדין כמו בסעיף הקודם מבחינת המשכורת.
- בכל אחד מהמקרים החריגים הנ"ל, בקרות פרידה חלילה וחס, אם הגבר היה היחיד שעבד כל אותה תקופה (או לחילופין האישה אם היא הייתה זו שעבדה), ידאג הגבר להפריש עבורה חלק יחסי מכספי הפנסיה שלו - אם חלילה נפרדו לאחר נישואין בהם נאלצה האישה לא לעבוד מהסיבות הנ"ל.

האם הסכם שיתבסס על האמור לעיל נשמע "פייר אינף" אפשרי ומקובל משפטית ובכלל ?

תודה מראש

תומר