10/09/2013 14:58
עופרה-ליז ממן
תביעה לעוגמת נפש לילד ולאם
מאחר והאב של בני לאורך כל השנים מצא דרכים "מקוריות" להתעלל בי ובילד החל מאלימות מילולית שכללה איומים לרצח וכלה בפגיעה נפשית בילד לאחר שבמשך 11 שנים הוא לא הסכים להכיר בו ולפני כ-3 חודשים הוא ביקש להיות בקשר עם הילד, הסכמתי ופגישה ראשונה נערכה אצלי בבית (האב לא רצה שום התערבות של גורם מקצועי כגון פקידי סעד ורווחה), בשבועיים האחרונים הוא החל שוב לדבר על דברים לא הגיוניים, טען כי אני "עושה יד אחת" עם גרושתו כדי להציק לו, החל שוב לאיים, אומנם לא היה איום ישיר לרצח אבל עקיף, הוא נתן לי לדוגמא את המקרה שהיה בדבוריה, במוצאי שבת האחרונה הילד ביקש לנסות להתקשר אליו שוב (מאחר ואביו לא יצר קשר כבר יומיים לפני החג), כמובן שלא מנעתי ממנו, הילד התקשר אך אביו לא ענה, לאחר מספר דקות אביו חזר אליו, תוך שניות הילד החוויר, התחיל לרעוד וביד רועדת ניסה להגיש לי את הפלאפון תוך כדי שהוא שם את השיחה על רמקול, שמעתי רק את סוף השיחה כשאביו אמר לא: "אמא שלך עושה הכל, היא אף פעם לא רצתה שנהיה בקשר וכשאני ימות אל תשב עליי שבעה ואל תקרא עליי קדיש הבנת?", בשלב הזה אני עניתי לו ואמרתי לו: "את זה גם אני הבנתי, השיחה הזו מוקלטת" כשהוא שמע שהשיחה מוקלטת הוא מיד ניתק, אין לי שמץ של מושג מה הוא אמר לילד לפני כן שגרם לילד לכזו חרדה, הילד, על סף בכי, ביקש ממני להתקשר למשטרה, התקשרתי, הגשתי תלונה במוצאי שבת בלילה, חזרתי הביתה בשעה 1 וחצי בלילה, הילד היה עדיין ער ופחד ללכת לישון, ניסיתי להרגיע אותו, בבוקר הוא היה צריך ללכת להסעה כדי להגיע לפנימיה והוא לא רצה לצאת מהבית, הוא פשוט היה מפוחד, מעולם לא ראיתי את הילד מבוהל כל כך, שיקרתי לילד ואמרתי לו שהוא יכול להיות רגוע כי אבא שלו עצור, רק אז הוא נרגע והסכים לצאת, לאורך השנים ספגתי ממנו הרבה והגשתי תלונות שנגמרו בלי משפט ובלי כלום בעצם, הפעם כשזה הגיע לילד אני שוקלת ברצינות להגיע תביעה על עוגמת נפש שנגרמה לילד וגם לי, כרגע אני קצת רגועה כי בצהריים החוקרת הודיעה לי שהוא עצור עד מחר, מחר הוא אמור לעמוד מול שופט שיחליט אם להאריך מעצר או לשחרר בתנאים מגבילים, לציין כי בעבר הותקפתי פיזית פעמים, תקיפות שעלה חשד כי הגיעו ממנו באיזו שהיא צורה אך מעולם לא הוכח כי הוא היוזם, מאז מוצאי שבת אני הולכת עם גז מדמיע צמוד אליי, מפחדת שהוא ישתחרר מחר, אני חולת לב ולפני כשבועיים אוכחנתי כחולה בניוון שרירים, כרגע אני צריכה לעבור סדרת בדיקות כדי לזהות באיזה סוג מדובר ומה דרגת החומרה, אני חסרת אונים, גם בעלי לא יכול לעשות הרבה, הוא בעצמו חולה לב ועפ"י הרופאים הוא צריך לעבור השתלת לב אך הוא לא מעוניין כלל.
אנא מכם, עיזרו לי, ייעצו לי, משהו, איזה שהוא כיוון שאני יכולה לעשות
תודה
עופרה-ליז ממן
עפרה שלום,
ראשית, אני מאחל לך בריאות ואריכות ימים.
לפי סיפורך, ישנם שני דברים שניתן לעשות:
1. להגיש תביעה נזיקית בגין נזק נפשי לך ו/או לילד, וזאת בהנחה שניתן להוכיח מעבר לכל ספק את ההתעללות הפיזית והנפשית.
2. תביעה למתן פיצוי בכל פעם שאב הקטין לא יבוא לקחת את הילד. בעניין זה אין לי מספיק נתונים, כגון- האם נפסקו מזונות לטובת הקטין או לא.
מכיוון שהסיפור מורכב, אם הינך מעוניינת להרחיב בעניין ו/או לקבל י יעוץ, הינך מופנית למשרדי.