21/04/2013 08:47
שרה
חנייה ב"נכה" בהריון בסיכון
אשמח לקבל עזרה.
הייתי בהריון בסיכון, אחרי אישפוז, ונצרכתי לשירותים, נכנסתי לאשדוד לאיזור שאני מכירה (תחנה מרכזית) וחניתי במהירות ובלא שימת לב בחניית נכה, שהיתה הפנויה היחידה. רצתי לשירותים וחזרתי לאחר 5 דק'. והספקתי לקבל דו"ח 500 ש"ח. (לפני שנתיים).
לאחר כמה ימים התאשפזתי שוב. כמובן שכל מכתבי האשפוז שמורים.
ביקשתי להישפט ולהסביר את המצב בו הייתי נתונה, בידיעה שאין לי כל עבר או קנס או נקודה לרעה. אני שומרת חוק בקפידה.
הגעתי למשפט, שם ישב שוטר שאמר שאיתו מגיעים להסדר.
הוא טען בזלזול: "אישה בהריון בסיכון לא יוצאת מהבית, לחנות בנכה זה עבירה מכוערת ואת אף אחד לא מעניין המצב הרפואי. היית מזמינה אמבולנס... את השופטים לא מעניין הסיפורים האלה. אז מה אם יש לך מכתבי אישפוז?? למה יצאת מהבית? תשכבי במיטה אם את יודעת שזה מצבך..."
הוא איים שבמידה ואגש להישפט אני יקבל הרבה יותר מ500 ש"ח ושלטובתי עדיף לי להגיע איתו להסדר. וכך סגרנו על 200 ש"ח...
(כשבפועל הוא שלח לי על 250 ש"ח אין לי מושג למה???)
אשמח לקבל חוו"ד בעניין.
אגב, לכל הסיפור הזה התלוותה עוגמת נפש נוראית, ויש לי את שם השוטר:
הגיע התור שלי להגיע להסדר, התיישבתי מולו, וכך ניראתה השיחה מול 50+ צופים הממתינים באולם בית המשפט:
שוטר: כמה זמן יש לך רשיון?
אני: בערך 3 שנים
שוטר (מרים את קולו): את יושבת פה מולי, ומשקרת במצח נחושה...
אני: מה הבעיה? למה אתה תוקף?
שוטר: כי את שקרנית, זה למה אני תוקף. אין לך בכלל רשיון. תראי לי אותו!!!
אני: לא מוצאת את הרשיון, ממשיכה לחפש בתיק...
השוטר: אני לא מבין את החוצפה שלך, יושבת מולי, מסתכלת לי בעיניים ומעיזה לשקר שיש לך רשיון.
אני: מוצאת את הרשיון ומציגה אותו.
שוטר: זה מזויף. ואת מסכנת את עצמך..
אני: אתה מוכן להסביר לי למה אתה מדבר אלי ככה? אתה מבייש אותי פה ליד כולם סתם? אני מורה בישראל ואתה מדבר אלי כמו אל אחרון העבריינים? אתה חושב שאני כזו טיפשה, להגיע להישפט על עבירה כשאין לי רשיון???
שוטר: תתביישי לך, את דתייה. זה הדתיים? כתוב לי פה מס' רשיון 000, איך את מעיזה לשקר? לפחות בזמן העבירה לא היה לך רשיון.
אני: אולי גם אני מזויפת ויושבת מולך בובה? מה נסגר איתך? יכול להיות שקרתה למשטרה המלאכית טעות???
שוטר: שום טעות ושום נעליים ואל תלמדי אותי את העבודה שלי. את הולכת לצאת ביוקר מהסיפור הזה...
אני: חטפתי התקף חרדה שמעולם לא חוויתי כמוהו... ניסיתי להוציא עוד מילה מהפה ללא הצלחה...
שוטר: עכשיו תלכי מכאן, לשום הסדר אני לא מגיע איתך ובואי תיראי איך בית המשפט יראה לך מה זה...
אני: קמתי ויצאתי מבוישת ורועדת כולי ומזיעה.
בחוץ בכיתי בלי הפסקה. ואחרי כמה דקות, התעשתתי, ניכנסתי, כתבתי את שמו על דף ואמרתי: "ניפגש שוב, בבית המשפט..."
השוטר גיחך והמשיך בעבודתו הייצוגית..
אחרי כמה דקות אני שומעת מישהו קורא לי... הוא רץ אחרי...
תסלחי לי, לא קרה לי דבר כזה, אני 20 שנה במשטרה, זה כנראה טעות במחשב...
ואז הוא שוב הפעיל עלי לחצים עד שהסכמתי להסדר שכתבתי בתחילת ההודעה...
אשמח לקבל קצת חוות דעת. על העבירה עצמה, ועל המקרה מול השוטר.
תודה רבה רבה.
שרה שלום,
אם אצטרך להביע את דעתי על העניין שמקומם אותך הייתי צריך לכתוב ספר. וכך עשיתי, הוא בשלבי עריכה. אני מבין ללבך אבל לא אתיחס לסוגיה שהעלת היא מורכבת ומקוממת עד מאוד ועוסקת בהתנהגות של שוטר ופחות בשאלות קונקרטיות שמתאימות לפורום.
לעניין העבירה דעתי לא משנה אנחנו כבר אחרי וכבר הודית בעניין אין טעם לבכות על חלב שנשפך.
בהצלחה,
ערן בן עמי, עו"ד
מנהל הפורום