ההתיישנות הרוכשת, או דוקטרינת ההתיישנות, עוסקת במקרים שבהם אדם עשוי לרכוש זכויות במקרקעי ציבור או פרטי לאחר תקופה ארוכה של החזקה מתמשכת, בתנאים מסוימים. בישראל, החוק בנושא ההתיישנות נוגע בעיקר למקרקעי ציבור ולסיטואציות מסוימות שבהן אדם מחזיק בנכס בצורה מוצהרת וגלויה.
במקרה המתואר שלך, שבו הנכדה ומשפחתה מתגוררים בדירת הסבתא כבר כ-8-9 שנים, התנאים הבסיסיים שיכולים להיות רלוונטיים הם:
1. **החזקה רציפה ובלתי מופרעת**: הנכדה ומשפחתה מתגוררים בדירה באופן רציף וללא הפרעה במשך מספר שנים.
2. **שימוש במקרקעי ציבור או רכוש פרטי**: דוקטרינת ההתיישנות הרוכשת לרוב נוגעת למקרקעי ציבור. במקרה זה, מדובר בנכס פרטי שנמצא בבעלות הסבתא.
3. **תשלום הוצאות שוטפות**: הנכדה נושאת בתשלומים השוטפים של החשמל, מים וארנונה, דבר שמעיד על החזקה פעילה בנכס.
4. **סכום הזמן הנדרש**: ההתיישנות הרוכשת דורשת תקופת זמן מסוימת, שנעה בדרך כלל בין 10 ל-15 שנה, תלוי במקרים שונים ובחוק הספציפי.
בהנחה שמדובר בנכס פרטי ולא במקרקעי ציבור, ייתכן שדוקטרינת ההתיישנות הרוכשת לא תתפוס במקרה זה. עקרונית, במקרקעי ציבור, אדם יכול לטעון לרכישת זכויות אם הוא מחזיק בנכס בצורה מוצהרת וגלויה למשך תקופה מסוימת, אך במקרה של נכס פרטי כמו דירה בבעלות הסבתא, הדבר יהיה יותר מסובך.
**לסיכום:** הנכדה לא בהכרח תוכל לטעון לבעלות על הדירה בהתבסס על דוקטרינת ההתיישנות הרוכשת במקרה זה. ההחזקה בנכס פרטי, גם אם היא מתמשכת ולא מופרעת, אינה נופלת בהכרח תחת דוקטרינת ההתיישנות הרוכשת בישראל. יתכן שתהיה לה אפשרות לטעון לזכויות אחרות לפי הסכמות ותחומי משפט שונים, כמו הסכמות בעל פה או הסכמות משפחתיות, אך זה יהיה תלוי בנסיבות הספציפיות ובמקרה המשפטי הכולל. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בנדל"ן ובמקרקעין לצורך בירור מעמיק יותר של המצב המשפטי הספציפי. דוד קאופמן עורך דין 052-3334423