שאלו עו"ד על נהיגה בשכרות(72)

לשאלת היחס שבין היקף האלכוהול שצרך הנהג לבין חומרת העונש לו הוא צפוי ישנן מספר תשובות (או תשובה אחת עם מספר חלקים):
אתחיל מהחוק- אם בבדיקת הינשוף עלתה התוצאה על 290 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף או 0.5 בדם, אזי הנהג צפוי, ככלל, לפסילת רשיונו לתקופה בת לפחות שנתיים (מינימום 24 חודשי פסילה בפועל!).
ואולם, כמו בכל נושא משפטי, בפועל, אין שחור ולבן, כי אם גוונים רבים של אפור. פירוש הדבר הוא שבהינתן כשלים ראייתיים, פגמים ומחדלים בחומר הראיות, ייתכן ובהסדר הטיעון (אם מנסים להגיע לכזה) תשוכנע התביעה המשטרתית, כי התיק לא חזק, כפי שהיו רוצים שיהיה, ומכאן מתחילים לכרסם בעונש הנקוב בחוק.
התוצאה של מו"מ שכזה (אשר מחייב הבנה מקצועית וידיעה מעמיקה של כיצד תיק תקין ומושלם אמור להיראות, ואילו פגמים הם מהותיים, ואילו פגמים לא יסייעו למיקוח) היא הפחתה מעונש המינימום וכל מקרה לגופו.
בנסיבות שכאלו נכנס הפקטור של כמות האלכוהול שנמצא בינשוף/בדם. הווי אומר, כי במידה וכמות האלכוהול נמוכה - כלומר קרובה לרף המינימלי - יהיה משקל רב יותר ליתר המשתנים בתיק ולפגמים הראייתיים.
מאידך, בתיק שנמצא ברף הגבוה, כלומר 500 ומעלה - אשר נקרא 'תיק תלת"ן' והוא זוכה לאכיפה מוגברת ומהירה יותר - על הפגמים להיות מהותיים עוד יותר ולשכנע, כי המשטרה התרשלה באופן הביצוע ומילוי ההוראות באופן שיחייב התחשבות לטובת הסדר הטיעון.

יובהר, כי לא תמיד ניתן להגיע להסדר טיעון - במקרים בהם התיק קרוב למושלם ו/או התביעה נוקשה ואיננה מוכנה לבוא לקראת הנהג ועורך דינו כפי שהם מבקשים, משופ שלהערכתה, הפגמים המצויים בתיק אינם כה מהותיים, ולגישתם הסיכוי להרשעה וענישה מחמירה יהיה גבוה ומוחלט - אזי נהוג לכפור ולנהל הוכחות (להביא עדים, לחקור ולנהל את המשפט מראשיתו ועד סופו), ולתת לביהמ"ש לעשות את תפקידו, והוא להכריע את הכף ולקבוע אם אשם ובאיזו מידה. במקרה זה שני הצדדים "קונים סיכון". ייתכן וביהמ"ש ירשיע וישית עונש חמור המינימום ואף חמור מזה שהוצע בתחילה ע"י התביעה, וייתכן שלא.

בשורה התחתונה, אני תמיד ממליץ שלא לשתות אפילו שליש בירה לפני נהיגה, משום שאין לדעת כיצד האלכוהול משפיע על תוצאת הינשוף במידה ותיעצרו לבדיקה. גם אם אינכם מרגישים אפילו שמץ של תחושת שכרות, הינשוף יכול לחשוב אחרת...