לא בחצר האחורית שלי
האם היית מוכנים כי בחצר האחורית של ביתכם יוקם בית מחסה, או מעון של חולי נפש ? האם אתם יכולים להתנגד ? עו"ד אסף אבישר דן בנושא ומסביר את משמעות המונח המקצועי NIMBY - "לא בחצר האחורית שלי".
18/03/2013 | 16:30 | מאת:
עו"ד אסף אבישר
| 
"לא בחצר האחורית שלי" – סעיף 63 א' לחוק התכנון והבניה
המילה NIMBY, שהינה תרגום של "לא בחצר האחורית שלי", משמעותה התנגדות של תושבים להקמתו של מוסד ציבורי ו/או פרטי חשוב (הגם שמונח זה הינו סובייקטיבי) (אך מטריד) בקרבת ביתם, מתוך חשש כן ואמיתי כי הדבר יפגע בערך הכלכלי של רכושם, בתיהם.
בחלק גדול מן המקרים מדובר עמותות ו/או מוסדות המטפלים באוכלוסיות חלשות כגון חוסים אנשים בעלי נכויות ו/או ליקויים נפשיים וכיוצ"ב המבקשות לשכן לצורכי מגורים במסגרת מעון טיפולי ו/או במסגרת מוגנת אחרת את האוכלוסיות החלשות בשכונות מגורים רגילות, וזאת כחלק בלתי נפרד מהמסגרת הטיפולית ולשם שילובם של אותן אוכלוסיות בחברה הרגילה. המסגרת הנורמטיבית המאפשרת את הקמת המעונות של אוכלוסיות חלשות אלו בלב שכונת מגורים הוא סעיף 63 א' לחוק התכנון והבניה.
על מנת לעמוד בתנאי סעיף 63, נדרשים להתקיים בין היתר התנאים הבאים:
- אישור משרד העבודה ו/או הרווחה.
- לא מאוכלסים בבניין המגורים יותר משישה חוסים, למעט במבני מגורים שלא מאוכלסים.
- ההוראה אינה גורעת מהסמכויות הקיימות לועדה המקומית לייעד קרקעות למטרות כגון דנא.
בהתקיים התנאים האמורים בסעיף זה (בכפוף להגדרות חוסים, מעון, נכי נפש הקבועים בחיקוקים אחרים, המגדירים אוכלוסיות אלו מבחינה מקצועית), ניתן לראות את תוכנית בניין העיר החלה על שכונת המגורים בה מבוקש להקים את המעון ו/או המסגרת לדיור המוגן, ככזו הכוללת בתוכה גם הרשאה למגורים לאוכלוסיות המיוחדות העונות על תנאי סעיף 63.
אבקש לציין, כי לכאורה אוכלוסיות אשר אינן עונות על התנאים הקבועים בסעיף ועל ההגדרות המנויות בחיקוקים המגדירים מקצועית את האוכלוסיות המיוחדות אותן מבקשות העמותות ו/או מוסדות המדינה לשכן בתוך שכונת המגורים, הרי שהן נדרשות לקבל היתר לשימוש חורג מאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לשם הקמת מוסד ו/או מעון אשר ישמש למגורים לאותן אוכלוסיות.
הלכה למעשה בתי המשפט השונים פירשו בהרחבה את סעיף 63 א', ואין הם דורשים עמידה דווקנית, בכל תנאי הסעיף ועמידה בהגדרות המקצועית של כל סוגי האוכלוסיות המנויות בחיקוקים השונים, ומאפשרים את מגוריהם של סוגי אוכלוסיות רבות ומגוונות בתוך שכונות מגורים, גם במקרים בהם אוכלוסיות אלו אינן עומדות באופן דווקני בתנאי סעיף 63 א' ובהגדרות האוכלוסיות המנויות בחיקוקים השונים, בכפוף לכך כי מדובר במסגרות ו/או מעונות ו/או מוסדות המוכרות, על ידי רשויות המדינה כגון משרד העבודה והרווחה. פירוש זה בא לאור הגישה הטיפולית בדברי ההסבר לחוק (עמ' 170).
הגישה המופיעה בדברי ההסבר לחוק, הביאה הלכה למעשה להגשמת כוונת המחוקק, ולתוצאה הרצויה והנכונה לטעמי, של שילובם של אוכלוסיות מיוחדות, ע"י מתן אפשרות לאוכלוסיות אלו להתגורר בתוך הקהילה, כפי שנאמר "ואהבת לרעך כמוך".
גישה זו הינה נכונה גם לאור העובדה הפשוטה, כי למרביתנו יש במשפחה ו/או אנחנו מכירים משהו שיש לו קרוב כזה קשיש, חוסה ו/או נכה ו/או מפגר, ואף אנו כבני אדם בריאים עשויים להפוך ברבות הימים לכאלו עקב מקרים של מחלות שונות ו/או תאונות וכיוצ"ב.
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני מקרקעין
