עבירות התעבורה והעונשים שבצידן

השאלה הנפוצה ביותר שמופנית אליי מידי יום ע"י לקוחות, מכרים ונהגים בכלל, היא לגבי הענישה בעבירות התעבורה השונות.

סוגי עבירות התעבורה 
 

• עבירות מסוג "ברירת משפט" –
  
  מדובר בעיקר בעבירות מסוג שימוש בפלאפון, עבירות מהירות של חריגות לא גבוהות (עד 30 קמ"ש בדרך עירונית ועד 40 קמ"ש בדרך בין-עירונית), עבירות רמזור אדום, חגורות בטיחות ועוד.
  
  תשלום הקנס המופיע בדו"ח משמעו הודאה באשמה ונשיאה בעונש (קנס ונקודות כפי שנקבע בדו"ח).
  
  לגבי נהגים מסוימים – למשל, נהגים חדשים או מי שצבר לחובתו נקודות, עצם ההרשעה בעבירה יכולה לגרור לשלילת רישיונם בהמשך, וחשוב להיות מודעים לכך עוד בטרם ההודאה ותשלום הקנס.
  
  חשוב להבין כי תשלום הקנס מהווה הודאה בעבירה המיוחסת, והסכמה לנשיאה בעונש שלצידה – הן מבחינת גובה הקנס והן מבחינת מספר הנקודות. במידה ויש לך טענות מהותיות כלשהן, מומלץ לבחור באופציה של "בקשה להישפט", על מנת להעלות את הטענות המהותיות בפני בית המשפט.
   
• עבירות בגינן נשפטים בבית המשפט –
  
  כאן מדובר במגוון רחב מאוד של עבירות, ולפיכך קשת העונשים שניתן להטיל על הנהג בגין העבירות מגוונת אף היא; ישנן עבירות שהמחוקק קבע לצידן עונשי מינימום, שהידועה שבהן היא עבירת הנהיגה בשכרות (הסנקציה בגינה עפ"י החוק היא פסילת רישיון לתקופה מינימאלית של שנתיים).
  
  גם בגין תאונת דרכים אשר כתוצאה ממנה נחבל אדם (גם אם זהו הנהג העומד לדין בכבודו ובעצמו, והוא בלבד) קבע המחוקק עונש מינימאלי של פסילת רישיון לתקופה של 3 חודשים.
  
  זהו העונש המינימאלי גם בתאונה שנגרמה כתוצאה מאי ציות לרמזור (גם אם זו הסתיימה בזנק קל לרכוש בלבד). ויש עוד שלל עבירות שבצידן נקבעו עונשי מינימום של מספר חודשים עד מספר שנים.
  
  חשוב לשים לב שעונשי המינימום הם לא עונשי המקסימום, ובמקרים מסוימים בתי המשפט מטילים אף פסילות ממושכות יותר (למשל, כאשר התוצאה בבדיקת השכרות היא גבוהה מאוד, או כאשר נגרמו פציעות ממשיות כתוצאה מהתאונה).
  
  עונשי הפסילה המינימאליים הם גם לא העונשים היחידים המוטלים על מי שהורשע בעבירות אלה, ובתי המשפט מטילים בד"כ גם עונשי קנס גבוהים, פסילת רישיון מותנית, מאסר מותנה, ולעיתים גם התחייבות להימנע מביצוע עבירה, של"צ ומאסר בפועל.
  
  כל אלה באים בנוסף לנקודות שהנהג צובר לחובתו בגין ההרשעה בעבירת התעבורה. אבל, בניגוד לעבירות מסוג "ברירת משפט" לבית המשפט יש שיקול דעת, והוא רשאי להטיל מגוון עונשים, כל עוד הם ב"מתחם הסבירות" ביחס לעבירה ולנסיבותיה.
  
  הכוונה היא שבצידה של כל עבירה יש קשת של עונשים סבירים, ובית המשפט רשאי לבחור בכל אחד מהם. זוהי הסיבה שאני וכל עו"ד אחר העוסק בתחום, נתקשה לכמת באופן מדויק את העונש הצפוי בכל מקרה, ונוכל, לכל היותר, לתת טווח סביר של ענישה.
  
  חשוב לדעת כי בתי המשפט קבעו כי היותו של הנהג אדם נורמטיבי, נטול עבר פלילי ו/או תעבורתי, ואשר זקוק לרישיונו בחיי היומיום (למטרות עבודה, לימודים, חיי משפחה וכד') – כל אלה אינם מהווים נסיבות מיוחדות להקלה בעונש.
  
  הקלה בעונש , בעיקר ביחס לעונשי המינימום, אפשרית בעיקר במקרים בהם קיימים כשלים בראיות או כשלים משפטיים בהתנהלות גורמי החקירה ו/או התביעה. את אלה יוכל לאתר בד"כ רק עו"ד הבקיא בתחום דיני התעבורה.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני תעבורה