פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה

"פסילה מנהלית", המכונה לעיתים "פסילה מנהלתית" או "שלילה מנהלתית", היא הגבלה זמנית של רישיון הנהיגה, המוטלת על הנהג החשוד בביצוע עבירה חמורה או בגרימת תאונה עם נפגעים, לשם הגנה על ציבור המשתמשים בדרך. חשוב להבין כי פסילה מנהלית אינה עונש המוטל על הנהג, אלא אמצעי הגנה על הציבור, שמוטל עוד טרם בירור האשמה של הנהג.

למעשה, הפסילה המנהלית אינה מוטלת ע"י בית-המשפט (שקובע את מידת האשמה והעונש), אלא ע"י קצין משטרה מוסמך, בדרגת מפקח לכל הפחות (גם לשוטר בפניו נעברה העבירה יש סמכות לפסול מנהלתית לתקופה של עד 3 ימים, ולהורות לנהג להתייצב בפני קצין משטרה תוך פרק זמן זה). קצין משטרה מוסמך רשאי לפסול פסילה מנהלית לתקופה של 30 ימים (כאשר מדובר בעבירות המפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה), לתקופה של 60 ימים (כאשר מדובר בעבירה שגרמה לתאונה) או לתקופה של 90 ימים (כאשר מדובר בתאונה קטלנית).

לקצין המשטרה המוסמך אין שיקול דעת בדבר משך הפסילה, וההחלטה שלו היא בינארית – לפסול או לפסול לתקופות הקבועות בחוק. העבירות המפורטות בתוספת הרביעית (בגינן קיימת אפשרות לפסילה מנהלית של 30 ימים) הן, בין היתר, נהיגה בשכרות, עבירות מהירות של 31 קמ"ש ויותר בדרך עירונית ו-41 קמ"ש ויותר בדרך בין-עירונית או בדרך מהירה, עקיפה בדרך לא פנויה ועקיפה מסוכנת תוך חציית קו רצוף, אי מתן זכות קדימה תוך סיכון הולך רגל, אי ציות לתמרורים המורים על מתן זכות קדימה ותמרור "עצור" ואי ציות לרמזור אדום, הגבלת מספר הנוסעים כאשר הנהג הינו "נהג חדש" ועוד.

קצין המשטרה נדרש לבחון את חומר הראיות הקיים כנגד הנהג, ולהעריך את הסיכוי שיוגש כנגד הנהג כתב אישום. כמו כן, עליו לשקול את מסוכנותו של הנהג, תוך התחשבות בוותק הנהיגה שלו ובעברו התעבורתי. הליך הפסילה המנהלית כשמו כן הוא – הליך מנהלי, ולפיכך קצין המשטרה נדרש לאפשר לנהג להשמיע את טיעוניו טרם ההחלטה אם לפסול את רישיונו, עליו לשקול את השיקולים הרלוונטיים ולהימנע משיקולים זרים. כאמור, אין המדובר בעונש, אלא באמצעי שנועד להגן על המשתמשים בדרך, ולפיכך הוא מופעל באופן כמעט מיידי ביחס למועד ביצוע העבירה/קרות התאונה, ורוב הנהגים טועים ונמנעים מלהיוועץ בעו"ד בשלב זה, דבר המקשה עליהם לטעון את הטענות הרלוונטיות, או גרוע מכך – הם מוסרים לגורמי המשטרה פרטים מפלילים, מתוך כוונה לזכות להקלה בפסילה המנהלית ומבלי לקחת בחשבון את ההשלכות שיכולות להיות לכך בהליך המשפטי עצמו.

במרבית המקרים, ביהמ"ש לתעבורה, בבואו לגזור את העונש, לוקח בחשבון את משך הפסילה המנהלית ומנכה אותו ממשך הפסילה שגזר על הנהג. אולם, לרוב אין לצפות כי ביהמ"ש יסתפק בפסילה המנהלית שהוטלה, שכן העבירות בגינן מוטלת פסילה מנהלית נחשבות עבירות חמורות יחסית, ובד"כ מוטל בגינן עונש של מס' חודשי פסילה ויותר (על נהיגה בשכרות, למשל, יש עונש מינימאלי של פסילה לשנתיים).

מה ניתן לעשות במקרים בהם הוטלה פסילה מנהלית? ניתן לערער על החלטת קצין המשטרה לבית המשפט המוסמך, ולשם כך מומלץ להיעזר בעו"ד הבקיא בתחום, על מנת לשכנע את ביהמ"ש כי קיים פגם ראייתי ממשי ו/או כי בחינת היסטוריית הנהיגה של החשוד ו/או הנסיבות הספציפיות של המקרה מלמדים כי אין המדובר בנהג מסוכן, ולפיכך יש להתיר לו להמשיך לנהוג, לפחות עד לסיום ההליך המשפטי כולו.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני תעבורה