מעצר עד תום ההליכים, מעצר בית ושחרור בערובה
המונחים "מעצר בית" או "שחרור בערובה" לא אומרים לנו כאזרחים הרבה. לרוב, אנו ניזונים מרסיסי מידע בתקשורת. עו"ד ערן צלניקר עושה סדר בנושא מעצרים ומסביר על ההבדלים השונים.
01/10/2015 | 07:03 | מאת:
עו"ד ערן צלניקר
| 
מקובל לחשוב שפתיחת חקירה פלילית, בעקבות אירוע, מלווה תמיד במעצר חשוד, בחקירה נמרצת ובהבאתו לבית המשפט. אלא שבהרבה מאוד מקרים הגשת תלונה ע"י קורבן עבירה לא מובילה אוטומטית למעצר חשוד וחקירת התיק בצורה אינטנסיבית.
ניתן להבדיל בין 2 מסלולים :
"המסלול המהיר" – פתיחת החקירה מלווה במעצר חשוד/ים, הארכות מעצר בבית המשפט לצרכי חקירה, חקירה אינטנסיבית עד לגיבוש החלטה האם להגיש כתב אישום אם לאו. "המסלול הרגיל" – פתיחת החקירה מתבצעת בעקבות תלונה או אירוע מדווח. המשטרה חוקרת בקצב שלה, אין מעצר של חשוד/ים והתיק מטופל לעיתים אף באיטיות.
המונחים "מעצר בית" ו"שחרור בערובה" רלבנטיים יותר למסלול המהיר. אין הדבר אומר כי המושגים אינם רלבנטיים לתיק אשר נחקר במסלול הרגיל שהרי קיימים מקרים בהם אדם נחקר כחשוד בתחנה ומשוחרר מייד לאחר חקירתו או יום למחרת בתנאים מגבילים אשר בסמכותו של קצין המשטרה כאשר בינהם ניתן למצוא מעצר בית אשר מוגבל ל-5 ימים, הרחקה מאיזור או מאדם, ערבות צד ג' וכיוצ"ב תנאים.
שחרור בערובה הוא שחרורו של אדם ממעצר בין אם בתום חקירתו ( לאחר שהיה עצור במשך ימים או שבועות ) ובין אם לאחר הגשת כתב אישום. מעצר בית הוא מרכיב אחד מתוך מה שמכונה "תנאי שחרור בערובה".
נניח שפלוני אלמוני נעצר כחשוד בביצוע עבירה וזאת לאחר שאדם אחר התלונן כנגדו כי הכה אותו נמרצות מחוץ למועדון פופולארי זאת לאחר שהשניים התחרו על ליבה של בלונדינית נחשקת. לאור התלונה, פעולות החקירה והעבירה הקשה עומדת לקצין המשטרה הסמכות לעצור את פלוני ל-24 שעות. בחלוף 24 שעות ומאחר והחקירה לא הסתיימה מובא פלוני להארכת מעצר בפני שופט בית משפט שלום. השופט מתרשם שקיימות כנגד פלוני ראיות למכביר. כולל סרט ממצלמת אבטחה במקום שם הוא נראה מכה נמרצות במתלונן ואף נועץ בקבוק שבור בעכוזו. על מנת לאפשר למשטרה להשלים את החקירה הוא מאריך את מעצרו במספר ימים. בתום החקירה מתייעצת המשטרה עם הפרקליטות ובידיה 2 אופציות : האחת, לשחרר את פלוני בתנאים מגבילים והשנייה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים. במקרה הראשון ישוחרר פלוני בערובה, היינו, בתנאים מגבילים אשר עשויים לכלול אף מעצר בית לתקופה שיקבע בית המשפט. במקרה השני, תגיש הפרקליטות כתב אישום ויחד איתו בקשה למעצרו של פלוני עד לתום ההליכים, היינו, עד לתום המשפט.
מעצר עד תום ההליכים הנו הליך במסגרתו מבקשת המדינה לשלול את חירותו של פלוני עוד בטרם התבררה אשמתו. לכאורה המדובר בהליך קשה אשר צריך לנקוט בו במקרים חריגים ביותר ורק כאשר נשקפת מחשוד מסוכנות אמיתית וקיים חשש שהוא ישוב לסורו. מטרת המעצר היא למנוע "שידור חוזר" של העבירה ולא להעניש את הנאשם. אלא שהפרקטיקה מלמדת שהמדינה עושה בו שימוש יתר. חוק המעצרים מגדיר מספר עבירות כעבירות עם מסוכנות קיימת : עבירות שדינן המתה או מאסר עולם, עבירת בטחון קשה, עבירות סמים קשות, עבירות שלוו באלימות קשה או תוך שימוש בנשק חם או קר, עבירות אלימות במשפחה. פרט לעבירות אלו על המדינה להראות לבית המשפט כי קיימת מסוכנות של ממש מהנאשם ואין ברירה אלא לעצור אותו מאחורי סורג ובריח. במסגרת הליך זה קיימת לעורך דינו של פלוני האפשרות לבקש את בית המשפט לשחרר את פלוני בתנאים מגבילים ובכלל זה מעצר בית.
כיצד זה מתבצע? פלוני מציג לבית המשפט "חלופת מעצר" אשר בדרך כלל מורכבת ממספר אנשים ממשפחתו או מכריו אשר אמורים לפקח עליו ולשהות לצידו במשך 24 שעות בביתו שלו או בכל מקום אחר – כפי שייראה לבית המשפט. היה ופלוני משוחרר ממעצרו הוא אמור לשהות במעצר בית במהלך ניהול משפטו וכל הקלה בתנאי מעצר הבית צריכה להיות מאושרת ע"י בית המשפט. נהוג לומר כי הכלל הנו שחרור בערובה והחריג הוא מעצר של ממש ואולם הפרקטיקה מלמדת שלעיתים הכלל הופך לחריג והחריג הופך לכלל.
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום פלילי
