רישום פטנט בחו"ל: האם זה כדאי ואיך עושים את זה?

בעידן הגלובלי והדיגיטלי קשה לשמור על בלעדיות מסחרית. גם אם פיתחתם מוצר מקורי, על בסיס ידע ייחודי ומאמץ רב, שברצונכם לשווק לקהל הרחב, יש סיכון משמעותי שמתחרים בארץ ובחו"ל כאחד ינסו לחקות את ההמצאה שלכם ולהתחרות בכם. רישום פטנט על מוצר יכול להקנות לכם הגנה מפני מתחרים, אך הגנה זו אינה גורפת מבחינה טריטוריאלית והיא חלה רק במדינה בה נרשם הפטנט. לכן כדאי לשקול רישום פטנט במדינות העיקריות בהן תהיה לכם פעילות מסחרית בהווה או בעתיד.

כל מדינה והפטנט שלה

רישום פטנט על המצאה או מוצר מקנה לבעל הפטנט מונופול על ההמצאה למשך פרק זמן נתון, לרוב עשרים שנה מיום הגשת בקשת הפטנט. משמעותו של מונופול זה היא שרק בעל הפטנט רשאי להחליט מה ייעשה בהמצאה שלו והוא זכאי גם למנוע מאחרים לייצר, לשווק או להפיץ מוצר שמבוסס על אותו רעיון.

כאמור, רישום פטנט מגן על המונופול של בעל הפטנט רק במדינה הספציפית בה נרשם הפטנט. לדוגמה: פטנט שנרשם בישראל על תרופה מקורית מאפשר לבעל הפטנט למנוע ממתחרים לשווק תרופה כזו בישראל, אך הוא אינו מאפשר לו למנוע שיווק של התרופה בארה"ב או במדינות אחרות. לכן, מי שמעוניין להפיץ מוצר ייחודי שפיתח גם בחו"ל ולמנוע ממתחרים לחקות מוצר זה, יצטרך לרשום פטנט על המוצר גם במדינות אחרות. חשוב לדעת שדיני הפטנטים משתנים ממדינה למדינה, ולא תמיד פטנט שאושר לרישום בארץ יאושר לרישום גם במדינה אחרת, ולהפך. כך למשל, ארה"ב נחשבת למדינה שבה קל יותר לרשום פטנטים על תוכנות ואפליקציות, בהשוואה לישראל ולמדינות אירופה.

אמנת פריז

ההליך של רישום פטנט כרוך בתשלום אגרות, הוצאות עורך פטנטים מקומי ולעתים הוצאות תרגום, מה שיכול להסתכם בסכום משמעותי בכל מדינה. לכן, לא מומלץ להגיש בבת אחת בקשה לרישום פטנט במדינות רבות. כדאי לשקול באילו מדינות אתם מעוניינים לשווק את המוצר שלכם באופן בלעדי וכדאי לנצל את אמנת פריז.

אמנה זו נחתמה בבירת צרפת בשנת 1883 ועוסקת בהגנה על קניין רוחני. באמנה נקבע כי מי שמגיש בקשה לרישום פטנט באחת מהמדינות החברות באמנה, מקבל זכות בכורה להגיש בקשה כזאת בכל המדינות האחרות החברות באמנה למשך 12 חודשים. במילים אחרות, הגשת הבקשה במדינה הראשונה עוצרת את המרוץ למשך שנה ומגנה על מי שמבקש לרשום פטנט מפני מתחרים שיבקשו לרשום פטנט על אותה המצאה במהלך שנה זו באחת מהמדינות החתומות על האמנה.

השהות שמקנה אמנת פריז היא חשובה, שכן היא מאפשרת למי שמעוניין ברישום הפטנט לכלכל את צעדיו ולבחון את הפוטנציאל המסחרי של המוצר שלו, בארץ ובחו"ל, לפני שהוא משקיע זמן וכסף בהגשת בקשות לרישום פטנט במדינות נוספות.

באמנת פריז חברות כ-176 מדינות העולם, כולל ישראל. לפיכך, הגשת בקשה לרישום פטנט בישראל, מקנה למבקש שהות של שנה להגיש בקשה לרישום פטנט במדינות אחרות החתומות על האמנה. בעת הגשת הבקשה למדינה נוספת במהלך שנת השהות, יש לציין את התאריך בו הוגשה הבקשה בישראל כ"תאריך בכורה". במקרה כזה, תינתן למבקש הגנת 12 החודשים כבר מתאריך הבכורה.

כך למשל, אם ממציא ישראלי יגיש בקשה לרישום פטנט בישראל בינואר 2020 ובהמשך, באוגוסט 2020, יגיש בקשה לרישום פטנט בארה"ב, עליו לציין את מועד הגשת הבקשה בישראל כתאריך הבכורה. גם אם גורם אחר הגיש בקשה ראשונה לרישום פטנט זהה בארה"ב במאי 2020, זכות הבכורה תישמר לישראלי, מאחר שתאריך הבכורה של הבקשה שלו הוא מוקדם יותר.

אמנת PCT

גם אם חלפה שנה מתאריך הבכורה בו הוגשה הבקשה הראשונה לרישום פטנט במדינה מסוימת, ניתן להאריך את תקופת ההגנה על הבכורה של מגיש הבקשה מול אחרים, ע"י הגשת בקשה לפי אמנת PCT. אמנת PCT, שנחתמה בוושינגטון, בירת ארה"ב ב-1970, היא אמנה עליה חתומות 151 מדינות, ובכללן ישראל, וגם היא עוסקת בשיתוף פעולה בינלאומי בתחום הקניין הרוחני. האמנה מאפשרת להגיש "בקשה בינלאומית", המאפשרת לדחות את רישום הפטנט הספציפי במדינות החברות באמנה בעוד שנה וחצי.

ארבעה חודשים אחרי הגשת הבקשה מופק דו"ח חיפוש מקצועי הכולל חוות דעת של בוחן פטנטים. דו"ח זה נותן למבקש תמונת מצב על הסיכויים לקבל פטנט בהמשך. רק בתום תקופת ה-PCT, דהיינו שנתיים וחצי מתאריך הבכורה, בוחר המבקש באילו מדינות ספציפיות הוא מעוניין להגיש בקשת פטנט. בקשת הפטנט תבחן בכל מדינה באופן עצמאי.

בכל מקרה, לאור מורכבות המצב המשפטי בתחום הפטנטים בארץ ובחו"ל, מומלץ להתייעץ עם עורך פטנטים בעל מומחיות בתחום לפני הגשת בקשה לרישום פטנט.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום פטנטים