100 ימי ספאם

בימים אלו היינו אמורים להיות בעיצומם של 100 ימי החסד של הממשלה ה-35 למדינת ישראל, אך פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, הביאו עלינו, האזרחים, 100 ימי ספאם. פעם נוספת, תוך מספר חודשים, ייאלצו עתה אזרחי ישראל להתמודד עם התופעה המרגיזה שנקראת 'ספאם בחירות'.

כבר כעת ניתן לראות ניצנים ראשונים של ספאם הבחירות, ותופעה זו צפויה אך להתגבר ככל שנגיע קרוב יותר למועד הבחירות, ה-17.09.2019. הסברה הרווחת היא שאין מה לעשות כנגד התופעה המרגיזה. הרי הפוליטיקאים, אלו ששולחים לנו את ההודעות המרגיזות, דאגו לעצמם כאשר קבעו כי מסרים פוליטיים לא ייחסו תחת הוראות חוק הספאם. אך בחינה מחודשת של הנושא, מגלה כי סברה זו לאו דווקא נכונה, וכי במקרים מסוימים, ניתן יהיה לתבוע את אותם גורמים פוליטיים אשר מטרידים אותנו.

מה החוק קובע?

חוק הספאם נכנס לתוקף בשנת 2008, כאשר המחוקק ביקש לקבוע את המותר והאסור בכל הנוגע לשליחת מסרים פרסומיים, אלינו, האזרחים. מטרת המחוקק הייתה, להפסיק את ההטרדה שחווה כל אזרח ואזרח במדינה, ולקבוע כללים ברורים ונוקשים, אשר יאפשרו לאזרחים לממש את זכותם הבסיסית לא להיות מוטרדים על ידי קבלת פרסומות שאינם מעוניינים בהן, החודרות למרחב האישי שלהם, בעיקר באמצעות דוא''ל ומסרונים (S.M.S).

כך נקבע איסור על משלוח מסרים פרסומיים ללא הסכמה, לצד חובת הזדהות של שולח המסר הפרסומי, חובת מתן אפשרות הסרה בדרך קלה, ועוד כהנה וכהנה כללים אשר נועדו להקל על האזרחים להתמודד עם התופעה המרגיזה. המסרים הפרסומיים, אף הוגדרו על ידי המחוקק בצורה רחבה ביותר, על מנת למנוע מצבים בהם גורמים שונים מנסים להתל בחוק, ולחמוק ממנו.

אלא שהפוליטיקאים דאגו כי ביום פקודה, כאשר ירצו ליצור קשר עם הבוחרים, החוק יבוא בעוכריהם. לפיכך, דאגו הפוליטיקאים להכניס סעיף נוסף לחוק, אשר מחריג את תחולת המסרים הפוליטיים ממנו. כך נקבע, כי תעמולת בחירות ומסרים פוליטיים, לא ייחסו תחת הוראות החוק, על כל המשתמע מכך.

באופן הזה, הפוליטיקאים העניקו לעצמם פטור מעמידה בהוראות חוק הספאם. לפיכך, מרשים לעצמם הפוליטיקאים והמפלגות השונות להטריד את אזרחי ישראל, פעם אחר פעם, כאשר האזרחים נותרים שבויים, וחסרי יכולת להתמודד עם התופעה.

הסברה הרווחת, גם של הפוליטיקאים וגם של הציבור שכבר התרגל לתופעה עכורה זו, היא שלפוליטיקאים, מותר להטריד. אלא שבפועל, במקרים רבים, שליחת המסרים הפוליטיים יכולה להוות הפרה של חוקים אחרים, והאזרח הקטן יכול לעמוד על זכותו לקבל פיצוי בגין כך.

אז מה כן אפשר לעשות?

תופעת ספאם הבחירות הביאה אזרחים רבים לחפש פתרונות אחרים, שאינם משפטיים, להתמודד עמה. כך, ניתן למצוא ברשת מספר מדריכים אשר מסבירים כיצד להגדיר במכשירי הטלפון חסימה של מסרים פוליטיים. אפשרות נוספת, היא הורדה של אפליקציות אשר מסננות באופן אוטומטי תכנים מסוג זה.

אלא שחשוב לדעת, כי גם ברמה המשפטית, יש מה לעשות.

חוק הספאם אמנם מוציא מגדרו את התכנים הפוליטיים שנשלחים אלינו על ידי המפלגות השונות, אך עדיין, חובה על הפוליטיקאים לעמוד גם בהוראות החוקים האחרים. ניסיון העבר (הקרוב) מלמד, כי במרוץ לכנסת, הפוליטיקאים אינם נזהרים, ועלולים לעבור על הוראות חוקים אחרים.

כך, ובמטרה להשפיע על רצון הבוחר, מפלגות רבות עושות שימוש במאגרי מידע בלתי חוקיים לשם משלוח המסרים מטעמם, באופן הנוגד את חוק הגנת הפרטיות. זאת ועוד, וגם אם השימוש במאגרי המידע נעשה על ידם כדין, הרי שרוב מוחלט של המסרים המתקבלים אצלנו כיום, אינם מתקבלים סתם כך. מדובר על מסרים המיועדים לנו אישית. המפלגות מבצעות פעולה הנקראת טרגוט, וכך יודעות איזה מסרים לשלוח לאילו נמענים. כך למשל, אם לחייל קרבי תקבל הודעה המתייחסת לסכנות שבמבצע צבאי בעזה, ואילו עולה חדש מברית המועצות, יקבלו הודעה המתייחסת לרפורמת הפנסיות. טרגוט כאמור, נעשה לרוב שלא כדין, תוך שימוש במידע אישי של האזרחים שלא למטרה לשמה נמסר, ומהווה פגיעה בפרטיות. במקרים המתאימים, חוק הגנת הפרטיות מאפשר הגשת תביעה של עד 50,000 ₪ (מוצמד למדד) בגין פגיעה כאמור.

אפשרות נוספת העומדת לרשות האזרחים, היא הגשת תביעה מכוח סעיף 30 לחוק התקשורת. סעיף זה, אוסר על שימוש במתקן בזק כדי להטריד או להרגיז. בתי המשפט כבר קבעו מספר פעמים בעבר, כי שיחות טלפון אנושיות שיווקיות (טלמרקטינג), שאף הן אינן חוסות תחת הוראות חוק הספאם, מהוות הטרדה כמשמעות הסעיף, באופן המקים למוטרד זכות לפיצוי כספי. לא יהיה זה בלתי סביר להניח, כי גם במקרה של ספאם בחירות, אשר נשלח לאזרחים פעם אחר פעם, ללא הפסקה, ללא אפשרות הסרה, ובמשך תקופה כה ארוכה, יקבעו בתי המשפט כי מדובר הטרדה ועל הפרה של הוראות החוק.

נותר אפוא להמתין ולראות, האם מערכת בחירות הנוכחית תביא לנו את האזרח אשר יעמוד על זכותו שלא להיות מוטרד על ידי הפוליטיקאים, וכיצד יפסקו בתי המשפט, כאשר סוגיה זו תבוא לפתחם.

הכותב עומד בראש משרד שנפ ושות' עורכי דין, המתמחה בדיני אינטרנט, טכנולוגיה ותקשורת, לרבות תביעות לפי חוק הספאם.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום צרכנות ותביעות קטנות