חיסיון עורך דין פלילי לקוח- התנאים ליצירת החיסיון
מהם התנאים הבסיסיים ליצירת חיסיון עורך דין פלילי ולקוח, והאם כל מה שנאמר לעורך דין על ידי הלקוח נכנס תחת החיסיון? עו״ד מעיין חיימוביץ׳ עם כל התשובות
לאחר שעסקנו במסגרת המשפטית לדיון בחיסיונות השונים בפקודת הראיות, במאמר זה נצלול ונתמקד בחיסיון עורך דין (פלילי) ולקוח.
כפי שכבר ציינו, זה לא מה שחשבתם ובניגוד לאמונה הרווחת, לא כל מה שנאמר על ידי לקוח לעורך דינו (בדרך כלל הסוגיה עולה כאשר מדובר בעורך דין פלילי) - נכנס תחת החיסיון.
מהם התנאים ליצירת חיסיון עורך דין פלילי ולקוח?
ישנם מספר תנאים בסיסיים ליצירת חיסיון עורך דין (פלילי)- לקוח. ראשית, קיומם של יחסי עורך דין- לקוח.
על מנת לעבור משוכה זו עלינו לדון בשתי סוגיות:
1. האם בכלל התקיימו יחסי עורך דין לקוח? 2. מה מועד קיום היחסים הללו?
בבואנו לבדוק מענה לסוגיה הראשונה, נראה כי אין לה תשובה בפקודת הראיות או בחקיקה אחרת. בשל כך, התערב בית המשפט ונתן לכך מענה בפסק דין רובינשטיין. שם נפסק שאין די בכך שהדברים שנטענים שהם חסויים ייראו ככאלה, אלא יש להוכיח שהדברים שנאמרו לעו"ד היו במסגרת היותו עו"ד שמייצג במקרה אליו התבקש.
כך למשל, אם חברה סיפרה לי "בשיחת סלון" על גניבה שבצעה בזמן היותה פקידת בנק, הרי העובדה שאני במקצועי עורכת דין – לא יהא בה די על מנת לשמש חיסיון לאותה שיחה ואם יקראו לי להעיד אני לא יוכל לטעון לחיסיון עו"ד – לקוח , שכן היא לא הייתה לקוחה שלי באותה העת.
בית המשפט בפסק דין רובינשטיין אף הקצין יותר וקבע שעו"ד שמידי פעם מייצג חברה, לא מוכרז כעו"ד של החברה באופן קבוע ותמידי – כך שלא ניתן לומר בכל זמן נתון שהתקיימו בין הצדדים יחסי עו"ד – לקוח.
מתי יקבעו שיש יחסי עורך דין לקוח?
א- כאשר בין הלקוח לעורך הדין נקשר חוזה.
או
ב - אם הלקוח חתם על ייפוי כוח לעורך הדין.
או
ג- אם עורך הדין קיבל שכר טרחה עבור שירותיו.
כעת ניגש לסוגיה השנייה- העוסקת במועד קיום יחסי עורך דין - לקוח.
על מנת לעמוד על הסוגיה השנייה, יש להוכיח כי חילופי הדברים שנאמרו בין הלקוח לעו"ד היו בזמן שכבר התקיימו ביניהם יחסי עו"ד – לקוח.
"שאלת מיליון הדולר":
לא אחת נשאלתי מה קורה במצב הביניים: מצב בו מגיע לקוח פוטנציאלי לפגישה במשרד ועל מנת לבוא בדין ודברים עם עו"ד ולהחליט אם לשכור את שירותיו, סיפר הלקוח את חלקו במעשה בו הוא מואשם, לעיתים אפילו התוודה – האם בטווח הזמן הזה יחולו כללי החיסיון? והרי טרם נחתם ביניהם חוזה התקשרות, או ייפוי כוח ובוודאי שטרם שולם סכום כלשהו.
בפועל, נראה כי המצב אינו עומד בכללי הבסיס של מתן החיסיון ואף על פי כן נקבע כי שהליך של משא ומתן לקראת שכירת שירותיו של עורך דין יראו בכך לעניין החיסיון כאילו כבר נרקמו יחסים בין עורך הדין ללקוח.
"שלב סיום היחסים בין עו"ד ללקוחו" – האם בנקודה זו עדיין חל החיסיון?
במצב בו עורך הדין הפלילי, סיים את הטיפול בתיק של לקוחו וכעבור זמן מה הוא מוזמן לחקירה בגין דברים שנאמרו לו בשלב בו הוא עדיין היה מייצג, יחולו הדברים תחת חיסיון עו"ד לקוח הגם שיחסים אלו הסתיימו זה מכבר. כיוון שבסופו של דבר, המועד הקובע לעניין החיסיון הוא לא המועד בו התבקש עו"ד להגיע לעדות, אלא המועד בו היו חילופי הדברים בינו ובין הלקוח.
"הרצחת וגם ירשת"? - מעשה שהיה...
לפתחו של בית המשפט הגיע מקרה מעניין, פסק-דין פלונית, בו התבקש בית המשפט להכריע מהי הנקודה המדויקת שבה הסתיימו יחסי עו"ד – לקוח, במסגרת דברים שנאמרו לעו"ד בזמן שנלקח ייצוג של עו"ד אחר על פניה.
אדם שכר את שירותיה של עורכת דין על מנת לבצע עסקת מקרקעין. העסקה טרם הסתיימה אך הלקוח החליט לקחת עורך דין אחר ולפטר את זו הקיימת.
בשלב כלשהו עורכת הדין (פלונית) שכבר לא ייצגה את הלקוח, הבחינה כי הסכום המצוין בחוזה המכר- נמוך משמעותית מהשווי של הנכס. היא, ביושר, פנתה ללקוח וציינה שלדעתה מנסים לרמות אותו וכי היא חושבת שהוא יכול להשיג יותר. הלקוח בתגובה אמר לה דברים לפיהם באופן חד משמעי הסכום שנכתב הוא פקטיבי כי הוא מתחמק מרשות המס. לימים, סרב הלקוח לשלם לעורכת הדין את שכר טרחתה עבור העבודה שעשתה עד ליום פיטוריה.
זו האחרונה בתגובה פנתה לרשות המס ודיווחה אודות עבירת המס שעשה הלקוח, שהרי הוא עצמו אמר לה שהסכום הנכתב הוא פקטיבי על מנת להונות את רשות המס.
הלקוח, פנה ללשכת עורכי-הדין בטענה שעורכת-הדין הפרה חיסיון עורך-דין- לקוח כאשר דיווחה לרשויות המס אודות מעשיו (הפליליים) ואכן היא הועמדה לדין-משמעתי. על תוצאתו היא ערערה וכך הגיעה הסוגיה עד לפתחו של בית המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, פסק שעורכת הדין לא הפרה חסיון עורך-דין (פלילי)- לקוח, משום שהיא כבר לא הייתה עורכת-דינו בשלב בו התוודה בפנייה על מעשיו הפליליים.
סוגיות נוספות לגבי חיסיון עו״ד-לקוח
סוגיות נוספות הובאו לאחרונה לפתחו של בית המשפט לעניין חיסיון עורך-דין לקוח, כגון: מה היא זהות הלקוח? והאם עו"ד מחויב לגלות מי הם לקוחותיו? ומה גובה שכר הטרחה ששילם הלקוח?
בית המשפט קבע, שמאחר ואין המדובר בשאלות שיש להן "קשר ענייני מקצועי" ליחסי- עורך-דין לקוח, אלא שמדובר בשאלות של פרטיות – לא תעמוד טענת החיסיון ועו"ד מחויב לספר מי הם לקוחותיו ומה שכר הטרחה ששלמו לו (שהרי בכל מקרה אין המדובר במידע חסוי – הרי ממילא החשבוניות ובהן הסכום ושם הלקוח גלויים ופתוחים בפני רואה החשבון של עורך הדין).
במאמר הבא נעמוד על ההבדלים שבין חיסיון מוחלט- כזה שלא ניתן להסירו וחיסיון יחסי – שבהיווצר נתאים מסוימים יהא ניתן להסירו.
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום פלילי
