ההשלכות למסירת הודאת שווא במשטרה
למה שאדם חף מפשע יקח על עצמו את האשמה? מה המשטרה עושה בכדי לזהות הודאות השווא? כיצד המשפט העברי מתקשר לכאן? ומהי וועדת חקירה?
12/02/2014 | 14:26 | מאת:
מערכת אתר iLaw
| 
במאמר אחר באתר בנושא סקרנו מספר מקרים בהם בוצעה הרשעה בעבירה פלילית על סמך מסירת הודאת שווא של חשוד במשטרה. בנוסף גוללנו בקצרה את גודלה של התופעה וחומרתה. כעת ננסה להיכנס לעומק הדברים מבראשית - כיצד ייתכן פסיכולוגית מצב כזה- מה גורם לאדם למסור הודאת שווא במשטרה ?
משפט עברי משפט הפלילי ומה שבינהם
במשפט העברי, אותו הזכרנו במעט במאמר הקודם בנושא זה, צויין כי הכלל הוא כי "אין אדם משים עצמו רשע". כיום, נוהגים לפרש את הביטוי באופן הפוך לחלוטין מכוונת המשורר (הרמב"ם). הרמב"ם כתב כי אין מענישים או מלקים אדם שמודה באשמתו "שמא נטרפה עליו דעתו". כלומר, לא די היה בהודאת נאשם על מנת לסיים את ההליך הפלילי במשפט העברי.
לעומת זאת, בימינו אנו, הודאת נאשם נתפסת כראייה חשובה מאוד במרבית דיני הראיות בעולם. זאת, דווקא מתוך ההבנה ש"אין אדם משים עצמו רשע"- אם אדם אומר על עצמו שהוא הרוצח סימן שהוא הרוצח. למה? כי הנטייה הטבעית שלנו (לכאורה) היא לא לומר על עצמינו דברים כאלו חריפים שבוודאי שלא עשינו.
הודאת שווא- הביקורות
ביקורות רבות קיימות על תפיסה זו דווקא נוכח הפרקטיקה הרווחת של מסירת הודאת שווא במשטרה. נראה כי המחשבה כי הודאת נאשם ודיינו היא מעט צרה מידי ולא לוקחת בחשבון לחצים רבים ושונים להם נתון אולי, החשוד במהלך החקירה במשטרה (בין אם מדובר בלחצים הנובעים מהתנהלות המשטרה והחקירה ובין אם מדובר בלחצים אישיים או חיצוניים).
תפקידה של וועדת החקירה
לאור התשובה המעשית לשאלה "מה קורה לאחר שנמסרה הודאת שווא במשטרה?" הוחלט בישראל להקים וועדת חקירה אשר תבחן את האפשרות להרשיע נאשם על סמך הודאתו בלבד. ומה קורה לאחר שנמסרה הודאת שווא במשטרה? בזבוז זמן, כסף, משאבים ובעיקר צער ועגמת נפש לכל המעורבים שלא לומר בזבוז זמנו של בית המשפט ועומסים נוספים על המערכת המשפטית.
הועדה בראשות השופט גולדברג המליצה כי להודאת נאשם יידרש "חיזוק ראייתי". כלומר, ראיה נוספת הקושרת את הנאשם לאירוע ולביצוע המעשים המיוחסים לו.
ההגיון מאחורי דרישה זו הוא למנוע מצב בו התביעה רובה ככולה מבוססת על הודאת נאשם שעשויה להיות הודאת שווא ולהביא להרשעתו של אדם חף מפשע. בנוסף, הרעיון הוא להפחית מעט מן הלחץ המופעל על-ידי המשטרה על החשוד בעת חקירתו.
זאת, משום שאם ידוע למשטרה כי כל הדרוש כדי "לסגור את התיק" הוא הודאת נאשם ותו לא- הרי שאת מירב המשאבים, הזמן והלחץ ישקיעו בניסיונות "להוציא ממנו הודאה". כאשר נדרשת ראייה נוספת, משאבים וכוח אדם יושקעו גם בניסיון לאתר את כלל הראיות הנוספות בתיק כדי "לסגור אותו".
נכתב על-ידי: מערכת האתר
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום פלילי
