ההיסטוריה מאחורי חוק זכויות היוצרים
חז"ל, המהפכה התעשייתית, המנדט הבריטי- וקיבלנו זכויות יוצרים. מתי התחילו לדבר על חקיקת החוק? וכיצד המצאת הדפוס השפיעה על כך?
05/01/2014 | 10:19 | מאת:
מערכת אתר iLaw
| 
אם עקבתם אחרי המאמרים בנושא קניין רוחני אתם וודאי מכירים כבר את המונח "זכויות יוצרים" במידה ולא- ראשית, גשו וקראו את המאמרים באתר בנושא קניין רוחני ולמען מי שלא- נקים ונאמר כי הענף המשפטי של זכויות היוצרים משתייך לתחום הקניין הרוחני וניגע במשמעויות אלו בהמשך המאמרים.
מדוע בכלל נדרש ענף משפטי של זכויות יוצרים?
כולנו מכירים את הסיפור של המהפכה התעשייתית והמצאת הדפוס במאות ה-15 וה-16. תמורות אלו הפכו את מלאכת שכפול יצירותיהם של היוצרים, למלאכה פשוטה יחסית (פחות פשוטה מהיום אמנם). כפועל יוצא, כבר מוקדם בראשית ההיסטוריה החלו להתוות את ההגנה על זכויות היוצרים באיסורי שכפולים שונים (הידעתם? למשך פרק זמן מסוים אסור היה לשכפל אפילו את התנ"ך במאה ה-16!).
וכמו בתחומים רבים, גם במקורות המשפט העברי ניתן לאתר הלכות אשר מתמודדות עם סוגיית זכויות היוצרים וההגנה על "העמל הרב" שהשקיעו חכמים בכתיבתם. אולם, בשלב זה טרם היה ענף של קניין רוחני ועיקר העיסוק באיסורים ההלכתיים היה למנוע את גזילת רווחיו , פרנסתו ועסקו של חכם על-ידי שכפול יצירותיו.
מתי כן עוגנו זכויות היוצרים לראשונה?
דווקא באנגליה בתחילת המאה ה-18 וההגנה על זכויות היוצרים מכוח חוק זה הייתה תקופה של 14 שנים עם אפשרות הארכה ל-4 שנים נוספות. השכלול המשמעותי ביותר להגנה על זכויות היוצרים נעשה לאחר מלחמת העולם השנייה ועם הקמתו של האו"ם. בהכרזה המפורסמת "לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" ב-1948 הוכרה זכותו של אדם על פרי עמלו ויצירתו- והנה לנו הכרה בינלאומית של הגוף המרכזי ביותר במשפט הבינלאומי בזכויות היוצרים.
ומה הייתה השתלשלות האירועים בישראל?
לא יופתעו קוראינו המסורים לגלות שגם פה ההשפעה הגיע מהמנדט הבריטי. הבריטים החילו ענפים רבים משיטת המשפט על ארץ ישראל ואחד מהם היה גם חוק זכויות היוצרים שנחקק בתקופת המנדט ברוח ההגנה הבריטית "הקלאסית" בשנת 1911. פקודה נוספת נחקקה בשנת 1924 ואלו היו בתוקף במשך עשרות שנים גם הרבה לאחר הקמתה של מדינת ישראל והרבה לאחר חקיקתם של חוקים "מודרניים" שונים במדינתנו.
בשנת 2007 נחקק חוק זכויות היוצרים עדכני בישראל. החוק מגדיר מהי "יצירה" אשר תזכה להגנה ומה משך ההגנה לה תזכה ובאילו תנאים וכן, מה תהינה התרופות (סעדים) בגין הפרות של זכויות יוצרים.
סעיף 4 לחוק זכויות יוצרים מגדיר את היצירה כך: יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית, מוסיקאלית ואף תקליטים.
כלומר, יצירותיו של סופר, משורר, מלחין, זמר, נגן, צייר, פסל ועוד- כל אלו- תהינה מוגנות לכוח חוק זכויות היוצרים אם תעמודנה בתנאים המנויים בחוק כדי לזכות בהגנה. כלומר, לרוב היצירות יש "פוטנציאל" (במינימום) לזכות להגנה תחת חוק זכויות היוצרים.
ומה לא יזכה להגנת זכויות יוצרים?
גם לכך, החוק נותן מענה.
1. רעיון- היה לי רעיון מעולה לשיר- לא מוגן בזכויות היוצרים. הלחנתי את השיר- הלחן מוגן בזכויות יוצרים.
2. תהליך ושיטת ביצוע- תהליך להקפאה מהירה של מים ויצירת קוביות קרח- לא מוגן בזכויות יוצרים. אולם, המכשירים שהוצאו לשם כך- עשויים לזכות להגנה בדיני הפטנטים.
3. עובדה או נתון- העובדה כי לחם הוא פחמימה אינה מוגנת בזכויות יוצרים. אולם, ספר בישול המספק מתכונים לתחליפי הלחם והפחמימות- כן יוגן בזכויות יוצרים.
4. חדשנות וענייני דיומא- אינם פרי יצירתו של איש אלא אירועים המתרחשים סביבנו. לעומת זאת, כתבת תחקיר המסקרת אותם באופן כלשהו בליווי קריינות, נתונים, מוזיקה ועוד- כן מוגנת בזכויות יוצרים.
5. מתמטיקה- גם מושגים מתמטיים לא זוכים להגנה בזכויות היוצרים. אולם, ביטויים בהוכחות שונות או תיאוריות כלכליות- עשויים לזכות להגנה.
נכתב על-ידי: מערכת האתר
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום זכויות יוצרים
