ניתוח קוסמטי רשלני

כמעט כל אחד מאיתנו אינו מרוצה מחלק כלשהו בגופו וחולם לשנותו. אצל רבים אט אט מתגבשת החלטה  לעבור ניתוח פלסטי על מנת לייפות את המראה החיצוני. אך מה קורה כאשר הניתוח פלסטי כושל? מה קורה שבמקום למצוא עצמנו יפים יותר ומרוצים יותר לאחר הניתוח, אנו מוצאים עצמנו במצב פחות טוב, ובמקום לייפות אותנו הניתוח כיער אותנו? נשאלת השאלה האם רופא אשר גרם להרעה במצבו האסתטי של האיבר המנותח יהיה אחראי ברשלנות רפואית?
 

בימ"ש השלום בנתניה קיבל תביעת רשלנות רפואית של מטופלת אשר טענה שנגרמו לה נזקי גוף כתוצאה מניתוח רשלני שעברה אצל הנתבעים, וקבע כי הייתה הפרה של חובת הזהירות כלפיה. ביהמ"ש קבע כי התובעת נותחה מבלי שהוסברו לה סיכוני הניתוח  ומבלי שהוסברה לה האפשרות כי ציפיותיה לא יוגשמו כבר בניתוח זה, ויתכן שידרשו ניתוחים נוספים לתיקון מצבה. ביהמ"ש אף ציין כי תוצאות הניתוח היו בלתי משביעות, ובהעדר תיעוד מפורט של מהלך הניתוח הנטל להוכחת העדר התרשלות מוטל על הרופא המנתח והוא לא עמד בו.
 

מעשה בגב' שמש אשר הגיעה לייעוץ במדיקל אסתטיק בנוגע לניתוח פלסטי כדי לשפר את מראהו של הצוואר בו נותרו גבשושיות בשל ניתוח אחר שעברה בבלוטת התריס, וכן על מנת לבצע שאיבת שומן בבטנה. התובעת קיבלה ייעוץ בפגישה עם גב' עמירי, מנהלת המרפאה, והניתוח התבצע בהרדמה מלאה ע"י רופא המרפאה. לטענת גב' שמש, לאחר הניתוח כלל לא חל שיפור במראה הצוואר והבטן, אלא להפך מראה הצוואר כוער עקב התווספות קישורית בצד ימין המנותח, ובבטן נוצרה בליטה מכוערת מעל טבורה, ואף נוצרו קפלים של  עור.
 

גב' שמש הביעה את חוסר שביעות רצונה בפני המנהלת, והיא הציעה כי היא תעבור ניתוח נוסף ללא תשלום לתיקון מצבה, ניתוח שנערך לאחר מכן ע"י ד"ר אשכנזי.
 

גב' שמש הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית לבימ"ש השלום בנתניה כנגד מרכז רפואי מדיקל  אסתטיק וכנד גב' עמירי המנהלת. ראשית, לטענתה, לא הייתה הסכמה מדעת לניתוח הראשון שכן המנהלת שאינה רופאה, היא אשר העניקה לה יעוץ בנוגע לסוגו של הניתוח המתאים למצבה, והיא פגשה ברופא המנתח רק ביום בו נערך הניתוח מס' דקות לפני שבוצע ורק בשלב זה חתמה על טופס הסכמה. לטענתה, בפגישת הייעוץ עם המנהלת לא הוזכר דבר בנוגע לסיכוני הניתוח, והמנהלת אף לא נתנה לה כל הסבר בכתב, אלא רק הדגימה לה מפורשות שלאחרי הניתוח לא יוותרו גבשושיות בצווארה, והעור יהיה חלק. גם בפגישה הקצרצרה עם הרופא המנתח לא הוסבר לה דבר בנוגע לניתוח וסיכוניו, אלא הלה רק סימן בגופה את המקומות בהם יבוצע הניתוח. התובעת אף טענה כי הניתוח עצמו  התבצע בצורה רשלנית שכן במקום לשפר את מראה הצוואר והבטן, מראם כוער אף יותר, והיא אף איבדה את התחושה באיזור צווארה ופניה.
 

הנתבעים מנגד הכחישו את המיוחס להם ושלחו הודעת צד ג' לצירוף נתבע נוסף לרופאים המנתחים, והוא מבצע הניתוח השני. הרופא המנתח שלח אף הוא הודעת צד ג' כנגד ד"ר אשכנזי.
 

מדיקל אסתטיק וגב' עמירי טענו כי בניגוד לטענתה התובעת נפגשה עם הרופא המנתח לפני יום הניתוח, והוא העניק לה הסברים בנוגע לניתוח והפנה אותה לבדיקות מקדימות. הנתבעים אף טענו כי חל שיפור במראה צווארה ובטנה של התובעת עקב הניתוח.
 

הרופא המנתח טען כי העובדה כי בוצע ניתוח נוסף ע"י ד"ר אשכנזי  מסירה ממנו אחריות כיוון שהניתוח מנתק את הקשר הסיבתי לנזקיה של התובעת במידה וטענותיה יתקבלו. כן טען שנתן לתובעת  הסברים בנוגע לניתוח, וציין בפניה כי לא קיימת אפשרות להסרת הגבשושיות בצווארה.
 

ד"ר אשכנזי, טען כי הניתוח שבוצע על ידו היה מינימלי ובהרדמה שאינה מלאה, הוא העניק לתובעת  הסברים מפורטים אודות הניתוח, ומצבה שופר עד כמה שניתן.
 

ביהמ"ש קיבל את התביעה כנגד  מדיקל אסתטיק, כנגד המנהלת וכנגד הרופא המנתח, וקבע תוך קבלת גרסתה של התובעת כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות כלפיה, והיא נותחה מבלי שקיבלה הסברים נאותים, לרבות בנוגע לסיכוני הניתוח, ומבלי שיידעו אותה כי יתכן וציפיותיה לעניין הצוואר ולעניין הבטן לא יוגשמו בניתוח אחד, והיא תזדקק לניתוחים נוספים. ככל שהתובעת קיבלה הסברים הם ניתנו לה ע"י המנהלת שאינה רופאה, מה שמהווה הליך לא תקין שאינו תואם את דרישת החוק. גם טופס ההסכמה עליו חתמה היה בלתי מפורט, ולא הכיל מלוא הפירוט בדבר סיבוכי הניתוח. ביהמ"ש ציין כי בניתוח שאינו ניתוח חירום, כגון זה, על המנתח לפגוש במטופל עובר לניתוח ולהסביר לו את  סיכוני הניתוח תוך עריכת בירור של ציפותיו למול סיכויי הניתוח.
 

באשר לטענות התובעת לרשלנות בביצוע הניתוח, ביהמ"ש ציין כי תוצאותיו אכן לא השביעו רצון,   וחלה החמרה לרעה במראה הצוואר והבטן, ולראייה הנתבעים ניתחו את התובעת בשנית ללא תשלום, למרות שתוצאה רעה לא תמיד מלמדת על התרשלות בביצוע ניתוח במקרה דנן התיעוד הרפואי לקה בחסר, וגם דו"ח הניתוח היה בלתי מפורט, מה שמעביר את הנטל להוכחת אי התרשלות לרופא המנתח, נטל בו לא עמד.
 

ביהמ"ש קבע שהרופא המנתח ישא ב-70% מהפיצוי בשל אחריותו העיקרית למתן ההסברים ולביצוע הניתוח.
 

באשר לד"ר אשכנזי, ביהמ"ש קבע כי הלה לא גרם לנזקי התובעת, אשר העידה בעצמה כי אין לה תלונות באשר לתפקודו, ולפיכך דחה את טענת הרופא המנתח כי ד"ר אשכנזי ניתק את הקשר הסיבתי לנזק.  
 

ת"א 8751-03 שמש נ' מדיקל אסתטיק בע"מ-המרכז לכירורגיה ואח'

נכתב על-ידי: עו"ד רפאל אלמוג

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום רשלנות רפואית