שלום קארין, לעיתים גם משפטים קצרים יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים. על המשפט לגלם מידה מיוחדת של יצירתיות. כמו כן, ככל ומדובר במשפט שלקוח מתוך שיר/סרט מספיק להראות שמדובר בחלק מהותי שלו. אין "כלל אצבע" שקובע מתי משפט הוא מהותי או יצירתי. זה משתנה ממקרה למקרה. למשל נקבע בפסיקה שהמשפט "אין סוסים שמדברים עברית" מוגן בזכויות יוצרים ובאר"ב נקבע כי המשפט ET phone home מוגן אף הוא מאחר והוא מהווה חלק מהותי מהיצירה.
אז איך אפשר לדעת מה מוגן ומה לא?
לצערי, אין דרך לדעת מראש. יש לבחון כל מקרה לגופו.
שלום שי, לצערי אינני יכול לסייע לך בעניין זה. מדובר בתנאים עסקיים-מסחריים המשתנים ממקרה למקרה.
שלום יעל. ההנחה היא כי קטעי הוידאו הללו נלקחים מתוך יצירות מוגנות. בניגוד לדעה הרווחת, אין "כלל אצבע" שקובע מתי ובאילו נסיבות מותר לקחת או ל"סמפל" קטע מיצירה. המבחן הוא האם מדובר בחלק מהותי ולכך התשובה משתנה בהתאם למקרה. לעיתים מספיק קטע בן 3 שניות על מנת שייחשב ככזה. במקביל, יש לבחון האם השימוש שאת עושה יכול להחשב כ"שימוש הוגן". כאמור, יש לבחון את הדברים לגופו של עניין.
שלום לך ציפורה, ציור של אדם כפי שהוא צולם בתמונה נחשבת כיצירה נגזרת, אשר עשייתה שמורה אך ורק לבעל זכויות היוצרים, כך שככל ותבקשי לעשות שימוש שכשה יהיה עלייך לקבל רשות.
שלום לך ענת. כמובן שעל מנת לתת תשובה רצינית ומקיפה אצטרך לראות את נוסח כתב הויתור. ברמת העיקרון זכותו המוסרית של יוצר (דהיינו הקרדיט וזכותו לשלמות היצירה) הנו זכות שממשיכה עם היוצר ונשארת עימו גם לאחר שזכות היוצרים החומרית כבר איננה שלו. על קרדיט להינתן בהיקף ובמידה המקובלים. אין דעה חד משמעית לגבי השאלה האם ניתן לוותר על זכות מוסרית.
שלום אלי. זכות יוצרים הינה זכות מהותית אשר איננה דרושה כל אישור או רישום. ככל ועמדת במבחני החוק, כלומר היצירה מקורית , מגלמת יצירתיות והיא מקובעת במקום כלשהו, קיימות בה זכויות יוצרים. מובן שעל מנת לקבוע בוודאות יש לבחון היצירה באופן ספציפי. "רישום זכויות יוצרים" הוא רק אקט ראייתי בו מופקדת יצירה על מנת שבמידה ותתעורר שאלה כזאת יוכל בעל היצירה להביא ראייה חיצונית שתראה כי היצירה היתה ברשותו קודם. הרישום עצמו לא מעניק זכות, אלא כאמור הזכות קיימת.
שלום גיל. שאלת שאלה רחבה מאוד ואתקשה להשיבה במסגרת זו. יחד עם זאת אציין, כי סרט או סדרה הנם יצירות המוגנות בזכויות יוצרים. הנגשתם, והעמדתם לרשות הציבור באמצעות אתרים לצפייה ישירה אשר אינם מאושרים על ידי בעלי הזכויות, מהווים הפרת זכויות יוצרים ומעמידים את בעליהם בחשיפה אמיתית וממשית לתביעת משפטית שבסופה יחוייבו בפיצויים משמעותיים כמו גם סעדים מניעתיים.
שלום אביחי. ככלל לא ניתן להגן על רעיונות, אלא על הביטוי שלהם. ככל והביטוי של הרעיון מהווה מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהוא חדש, מועיל, ניתן לשימוש תעשייתי ויש בו התקדמות המצאתית, הרי שהוא יהיה כשיר להרשם כפטנט. לצורך כך אתה צריך להיוועץ באופן ספציפי עם עורך דין העוסק בתחום הפטנטים או עורך פטנטים לבדיקת פטנטביליות של המוצר והמשך טיפול. להכוונה נוספת, אתה מוזמן לפנות אלי על ידי לחיצה על "ייעוץ אישי".
שלום להב. חוק זכות יוצרים מעניק הגנה על מספר סוגי יצירות ובניהם גם תמונות, הנחשבות כיצירה אמנותית. ההנחה היא שכמעט כל תמונה, פשטנית ורגילה ככל ותהיה, מגלמת את היצירתיות הנדרשת על מנת להינות מהגנת החוק.
אינני מכיר את פרטי המקרה. יחד עם זאת מאחר וגוגל מהווה רק מנוע חיפוש (גם שלתמונות) הרי שהעתקת התמונות לאתרך מהווה לכאורה הפרה של זכויות היוצרים- גם אם לא התכוונת או ידעת ובהחלט יש כאן חשיפה משפטית שמצריכה ייעוץ משפטי קונקרטי ואני ממליץ לך לפנות לעו"ד המומחה בתחום לקבלת ייעוץ שכזה.
שלום אילן. לצערי ההנחה שלך איננה מדוייקת. עצם ההזמנה והתשלום אינו מעביר אוטומטית את זכויות היוצרים אליך. חוק זכות יוצרים קובע כי ביצירה מוזמנת, ברירת המחדל היא כי היוצר (כלומר המעצב) הוא היוצר הראשון של היצירה- זאת אלא אם הוסכם אחרת, בין במפורש ובין במשתמע. כך שבמידה ולא הסכמתם אחרת, זכויות היוצרים בלוגו אינם שלך. ההבחנה הנ"ל רלוונטית בעיקר (אך לא רק) לעניין סוג הקובץ שאתה מקבל מהמעצב (קובץ פוטושופ או קובץ PDF) והיכולת שלך לערוך בלוגו שינויים ללא תלות במעצב.
לכן, ועל למנוע אי הבנות בהמשך, ובכלל זה אפשרויות השימוש או אי השימוש של המעצב בלוגו, עדיף כמובן להסדיר העניין בהסכם.
מתמחה במשפט אזרחי ומסחרי, חוזים, תביעות כספיות, עסקים וחברות, ייעוץ משפטי ליזמים וסטארטאפים, דיני אינטרנט, צוואות וירושות.
"המכנה המשותף של לקוחותינו הוא פעילות מסחרית, עסקית ו/או משפטית בתחום הקניין הרוחני או סחר בינלאומי..."
"על מנת לספק ללקוחותיי את השירות הטוב ביותר, מקפיד על לימוד מקיף ורחב אודות עסקיהם"
"משרדי מעניק ייעוץ וייצוג בנושאים שונים בקניין רוחני, מול גופים ורשויות שונות, בארץ ובחו"ל, תוך הקפדה על ידע ומקצועיות ..."