שלום אלון,
אם בקשת הפטנט שלך תאושר, הרי הזכות היחידה שהיא מקנה לך היא למנוע מצד ג' שימוש מסחרי במוצר המוגדר בתבעיות הפטנט שלך.
בעקרון, פטנט הוא זכות למנוע שימוש מאחרים, אבל פטנט אינו מקנה לך זכות חוקית למכור את המוצר!
אם המוצר הקיים מוגן בפטנט או פטנטים, יכול להיות מצב שלא תוכל למכור את המוצר שלך ללא אישורם. חשוב להבין גם אם אתה קונה את המוצרים שלהם ואז מוסיף להם תוספת, או האם אתה מייצר את כל המוצר החדש. במקרה הראשון, יכול להיות שגם אם יש להם פטנט, הרי בזה שקנית את המוצר ממשווק מורשה, שלמת להם את מה שמגיע להם.
ישנם הרבה פרמטרים לבדיקה. אתה חייב להתייעץ עם עורך פטנטים כדי לבדוק את פרטי המקרה ולקבל חוות דעת מקצועית.
בברכה,
גדי
שלום עומרי,
מבחינה עסקית, רצוי לשווק מוצר כמה שיותר מוקדם כדי לבדוק אם יש לו ביקוש אמיתי ולנסות לשווק אותו בהצלחה.
מרגע הגשת הבקשה הראשונה (פרוביזורית או רגילה), שיווק / פרסום האמצאה לא יפגע בהליך הפטנטים, בהנחה שאתה ממשיך עם הליך הפטנטים.
חשוב לדעת, שאם מישהו מחקה / מעתיק את האמצאה שלך, אין לך הגנה בפניו עד שלא תקבל פטנט באותה מדינה (מה שאומר שהגשת שם בקשת פטנט באיזשהו שלב).
זהו חלק מהסיכון המקצועי שיש להביא בחשבון. ברוב המקרים, מבחינה עסקית לא משתלם להתמהמה עד קבלת הפטנט לפני שיווק המוצר.
בברכה,
גדי
שלום שרה,
הפטנט הראשון של ליוויס היה מספר 139,121 שניתן בשנת 1873. הפטנט ניתן על מכנסיים שהכיסים שלהם מחוזקים ע"י כפתורים ממתכת.
בברכה,
גדי
שלום חיימון,
ניתן בהחלט לקבל פטנט על מוצר שכל מרכיביו ידועים (בין אם מוגמנים בפטנט בין אם לאו), בתנאי שהמוצר הסופי הינו חדש ובעל התקדמות אמצאתית, והמרכיבים השונים עובדים ביחד בצורה יעליה יותר מאשר כל אחד מהם לחוד.
חשוב מאד לזכור כאן שפטנט הינו זכות שלילית המקנה לבעל הפטנט זכות למנוע מצד ג' שימוש מסחרי במוצר המוגן בפטנט. יכול להיות מצב שתקבל פטנט על מוצר מסוים, אבל לא תהיה לך זכות לייצר את המוצר מכיוון שמרכיביו מוגנים בפטנט.
בברכה,
גדי
שלום גיתית,
הבקשה הפרוביזורית, מקנה לך שנה אחת להגשת בקשה מלאה (מכל סוג). התוקף הוא שנה אחת, ולא יום אחד יותר. אי אפשר לקבל שום הארכה למועד זה.
במקרים מיוחדים מאד, כאשר המבקש לא פרסם את הרעיון בשום מקום, והוא עדיין אינו מוכן להגיש בקשה מלאה, אפשר להגיש את הבקשה הפרוביזורית שוב (יום אחרי פקיעת הבקשה הראשונה). תאריך הבכורה יהיה תאריך הבקשה השניה.
בברכה,
גדי
שלום רועי,
עניתי על השאלה ביום ששי אבל משום מה זה לא מופיע, אז אני עונה שוב.
בקשת פטנט זמנית (provisional) הינה בקשת פטנט לכל דבר (בתהליך הפטנט) כאשר המאפיין העיקרי שלה הוא שהיא אינה נבחינת לכשעצמה, ושתוך שנה צריך להשתמש בה כדי ן קדימה לבקשת המשך.
האגרה של בקשה זמנית היא זולה יותר ובאופן תאורטי אין דרישות פורמליות לבקשה, כך שניתן להגיש כביכול כל דבר.
באופן מעשי, ובייחוד אחרי שהחוק האמריקאי ישתנה ב 16למרץ הקרוב, רצוי ביותר להגיש בקשה מלאה עם פירוט רב ככל האפשר (השרטוטים יכולים להיות לא פורמליים) כדי להבטיח שתוכל לקבל דין קדימה מלא על כל האמצאה כפי שפורטה בבקשה הזמנית.
מומלץ להגיש בקשה זמנית במקרים שבמהלך השנה יהיה עוד פיתוח משמעותי של הרעיון.
במקרים שהרעיון בשל וחשוב לקבל פטנט מהר, מומלץ להגיש בקשה רגילה על ההתחלה.
בברכה,
גדי
שלום נחום,
אם אני מבין נכון את שאלתך, אתה רוצה לרשום קוד תוכנה מסוים כפטנט.
התשובה היא שלא ניתן לרשום קוד תוכנה כפטנט בפני עצמו. הקוד עצמו מוגן אוטומטית בזכויות יוצרים, כנגד העתקה ישירה (אחד לאחד או מאד, מאד דומה). אם מישהו יישם את אותו הקונספט באופן אחר, יהיה לך מאד קשה להגן על זה.
בארץ יש סעיף כללי "עשיית עושר שלא במשפט" המכסה מקרים של קניין רוחני שאינו מוגן בזכויות רשומות כגון פטנט או מדגם, אבל הרף לשימוש בסעיף זה הוא גבוה.
בברכה,
גדי
שלום גדי,
אני לא בטוח שאני מבין נכון את השאלה. אם תרופה נמכרת בארץ זה סימן שהיא קבלה אישור של משרד הבריאות. אם התרופה גורמת נזק, זה בהחלט יכול להיות עילה לתביעה (והיו דברים מעולם), אבל זוהי שאלה מורכבת מאד, ובטח הרבה מעבר לפורום ;)
האם אני מבין מן השאלה שמוכרים אותה בארץ יצרן גמרי שאינו היצרן המקורי? אם למשל, בעל התרופה המקורית לא הגיש פטנט בארץ מותר ליצרן גנרי למכור כאן, אבל זה מאד לא סביר שיקרה, ומאד לא סביר שיצרן גנרי יפתח פס יצור רק עבור מספר מאד מצומצפ של מדינות.
בברכה,
גדי
שלום יערה,
אני שומע את השאלה הזאת לעתים תכופות, יש לי רעיון מעולה, מי יכול לקחת אותו ולעשות את העבודה תמורת אחוזים? צר לי, אבל אין תשובת קסם כאן. יש מספר חברות שמתמחות בעזרה ליזמים בד"כ תמורת תשלום.
הליך היזמות הוא הליך ארוך ומורכב, והמרחק בין רעיון בראש ומוצר בשוק הוא גדול מאד!
בהרבה מקרים אנשים מגישים בקשת פטנט ראשונית (כדי לקבל הגנה על הרעיון) ואז פונים או למשקיעים כדי לקבל מימון או לחברות גדולות במטרה שיקחו רשיון לפטנט וימסחרו את הרעיון. שני ההליכים דורשים עבודת שטח ומעורבות של היזם בהצגה מקצועית של הרעיון והפוטניצאל שגלום בו.
בברכה,
גדי
שלום שלומית,
למדען הראשי יש קרן שנקראת תנופה התומכת ביזמים פרטיים (וגם בחברות) העומדות בקריטריונים שלהם. צריך להגיש טופסולוגיה והתשובה מגיעה תוך 60 יום. הכסף המוענק ע"י תנופה (החזר הוצאות, לא מענק) הוא מעין הלוואה שאת צריכה להחזיר אך ורק אם תגיעי למכור את המוצר, אם לא את לא חייבת כלום ואת לא מוותרת על אחוזים בחברה. תכתבי בגוגל: קרן תנופה
האופציה השניה היא לחפש משקיע פרטי (אנג'ל) אבל צריך להכיר את האנשים המתאימים, אין נוסחת פלא. דרך אחת היא ללכת לכנסים של יזמות ונסות להכיר אנשים שם.
בברכה,
גדי
"המכנה המשותף של לקוחותינו הוא פעילות מסחרית, עסקית ו/או משפטית בתחום הקניין הרוחני או סחר בינלאומי..."
"משרדי מעניק ייעוץ וייצוג בנושאים שונים בקניין רוחני, מול גופים ורשויות שונות, בארץ ובחו"ל, תוך הקפדה על ידע ומקצועיות ..."
"על מנת לספק ללקוחותיי את השירות הטוב ביותר, מקפיד על לימוד מקיף ורחב אודות עסקיהם"