חברת בניה שבנתה אולם אירועים במקום מפעל - תסולק מהשטח
חברת בניה שקיבלת מרשות מקרקעי ישראל מגרש בפטור במכרז, ובנתה עליו אולם אירועים במקום מפעל לייצור צינורות, תסולק מהמגרש. זאת לאחר משפט שנמשך קרוב לעשור, בו החברה שבה וערערה על ההחלטה להרוס את המבנה.
השבוע דווח בכלכליסט שחברת אמ. די. הי בניה ותעשיה בע"מ, אשר קיבלה קרקע מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לצורך בניית מפעל, ובנתה עליה אולם אירועים שפעל כעשר שנים, תסולק מהמגרש ותשלם שכר טרחה והוצאות משפט לתובעת, רמ"י.
פרשה זו, שהיא יוצאת דופן בתחום המקרקעין, החלה ב-2002, אז העניקה רמ"י לאמ. די. הי מגרש בפורייה בפטור ממכרז, עליו היתה אמורה האחרונה לבנות מפעל לייצור צינורות. אולם, בהמשך התברר כי החברה בנתה שם אולם אירועים, ולא מפעל כפי שסוכם. לפיכך, ב-2006, הודיעה רמ"י על ביטול החוזה, בעקבות הפרתו על ידי אמ. די. הי.; ובהמשך, הגישה תביעה בבית משפט השלום בנצרת בה ביקשה שהחברה תסולק מהמגרש וכן תשלם לה פיצויים. בית המשפט קיבל את התביעה, והורה לאמ. די. הי לפעול בהתאם; אך החברה ערערה על כך. ערעורה נדחה על ידי שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין אשר כתב על החברה שהתנהלותה החמורה גובלת בפלישה לקרקעות מדינה.
כל זאת לא מנע מאמ. די. הי לדבוק בדרכה - היא המשיכה להפעיל את אולם האירועים ובמקביל נקטה בהליכים משפטיים במקביל לכך. החברה הגישה עתירה מנהלית לביהמ"ש לעניינים מנהליים בנצרת, שנדחתה כמובן. בתגובה, החברה ערערה לביהמ"ש העליון וביקשה לא להרוס את המבנה, בטענה שרמ"י מתנקמת בה ודורשת את הרס המבנה "למען יראו וייראו".
אמ. די. הי: הריסת המבנה היא פגישה קשה ובלתי מידתית
החברה עוד טענה שההריסה תפגע באופן קשה ובלתי-מידתי בהשקעותיה הרבות ובקניין שלה, וכי במקרים דומים שתרחשו בעבר, פורסם מכרז חדש על הקרקע והמבנה, כאשר על הזוכה בו היה לשפות את בעל המבנה על השקעתו. מנגד, רמ"י טענה כי היא מעוניינת לשווק את המגרש כשטח פומבי, שהזוכה בו לא יהיה כבול למבנה שעליו. בנוסף, אמרה רמ"י כי ראוי להשאיר על כנו את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין, ולא להכשיר הפרת חוזה שנמשכת זמן ומנוגדת לפסקי הדין שהכריעו בעניין.
השופט נעם סולברג הסביר שעל פי המשפט המינהלי, אין עילה להתערב בהחלטתה של רמ"י או לשנות פסיקת בית המשפט המחוזי. בנוסף, הוא ביקר את אמ. די. הי באופן חריף, במילים הבאות: "על פני הדברים נראה כי בעורמה זכתה המערערת לקבל את המגרש בפטור ממכרז, כאשר כלה ונחרצה עמה עוד מלכתחילה לבנות ולהפעיל אולם אירועים, במקום מפעל לייצור צינורות... המערערת נהגה בעזות פנים, כביכול "לית דין ולית דיין". ב'צפצוף' קולני, נמשך ובוטה, 'צִפצפה' המערערת על רמ"י, על בית המשפט, על הציבור."
בדברים אלה, דחה השופט את הערעור, וקבע כי המערערת תשלם שכר טרחה והוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים.
נכתב על-ידי: מערכת האתר
שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני מקרקעין
