מי מכם לא חתם על יפוי כח

מי מכם לא חתם על יפוי כח או יפוי כח בלתי חוזר ? האם אתם אכן מודעים למשמעות ההתחייבות ?

לאחרונה, התגלגלה לפתחי הסוגיה הבאה:  אדם אוחז ביפוי כח שהוכתר בכותרת: יפוי כח נטוריוני בלתי חוזר, שניתן לו על ידי בן משפחתו המבוגר, לטיפול בכל נכסיו לרבות דירת מגוריו ומכירתה. יפוי הכח ניתן בפניו של נוטריון שבדק את כשירותו המשפטית של נותן ייפוי הכח, ואישר את תקפותו. נותן יפוי הכח נפטר זמן קצר לאחר מתן יפוי הכח.

השאלה המשפטית היא האם המחזיק ביפוי הכח הנ"ל יכול לבצע פעולות ברכושו של הנפטר לרבות מכירת דירתו, או שעליו לפעול על פי צו ירושה או צו קיום צוואה.

סוגיית יפוי הכח מוסדרת בחוק השליחות תשכ"ה – 1965, כדלקמן:

1.   (א)    שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של   שולח פעולה  משפטית כלפי צד שלישי.

      (ב)    כל פעולה משפטית יכולה לשמש נושא לשליחות, חוץ מפעולה שלפי מהותה או על פי דין יש לבצעה אישית.

2.        שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו,  מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח.

משמע, שולח הוא נותן יפוי הכח ושלוח הוא מי שנתנה לו ההרשאה לעשות פעולות משפטיות בשמו של השולח. כאשר השלוח מבצע פעולות מתוקף יפוי הכח, הן נתפסות כפעולותיו של השולח עצמו.

יפוי הכח יכול שיהיה כללי לביצוע רחב מאוד של פעולות משפטיות, ויכול שיהיה מוגבל לצורך ביצוע "משימה" ספציפית. יפוי כח יכול שינתן לעורך דין, ויכול שינתן לכל אדם כשיר אחר (חבר, בן משפחה וכד') ועליו להיות מאושר ע"י נטוריון.

ס' 14 לחוק הנ"ל מסדיר את סיומה של השליחות:

14.  (א)    השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן   במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או - אם היה תאגיד - בפירוקו.

     (ב)    הוראות סעיף זה לא יחולו אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות.

השליחות מסתיימת בין היתר במותו של שולח, כלומר במותו של מי שנתן את יפוי הכח, אלא אם יפוי הכח ניתן להבטחת זכותו של אדם אחר או השלוח עצמו. על בסיס ס' 14(ב) בחוק "נולד" יפוי הכח הבלתי חוזר, שנועד להבטיח קיומה של זכות לטובת צד ג' גם את נותן יפוי הכח הלך עולמו.

הפרשנות המשפטית שהוקנתה לס' זה  (לדוגמא פס"ד מחוזי - ה"פ 60095-03-11 ג'ומעה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' וההפניות בפסה"ד) היא, שיפוי הכח הוא למעשה מכשיר למימושה של זכות קונקרטית כלפי צד ג' קונקרטי ואיננו מקנה זכות בעצם היותו יפוי כח, והזכות עצמה צריכה להיות מתועדת במסמך חיצוני ונפרד ליפוי הכח.

כך, למשל במכירת מקרקעין נחתם ראשית החוזה בין במוכר לקונה. לחוזה מתלווה יפוי כח בלתי חוזר שנותן המוכר לידי ב"כ הקונה על מנת להבטיח את זכותו של הקונה גם במותו של המוכר אפילו העסקה טרם הושלמה (בהערת אגב – עסקה  במקרקעין חייבת להתבצע בכתב)

בחינת יפוי הכח שהוזכר לעיל שהובא בפני, מעלה כי הגם שהוכתר כיפוי כח בלתי חוזר בו מוזכר המקרקעין המסוים, - בפועל זהו מסמך של הרשאה כללית לביצוע פעולות משפטיות ואחרות ברכושו של המנוח מבלי שמתלווה אליו כל הסכם מכר כלפי צד ג' ספציפי. לכן כל זמן שהשולח היה בחיים, יכול היה השלוח לבצע בשליחותו את הפעולות הנדרשות, למכור את המקרקעין ולרבות העברת השליחות לשלוח נוסף (עו"ד למשל לשם ביצוע הפעולות המשפטיות הנדרשות), כפי שמורה יפוי הכח במפורש.

למעשה  כותרת יפוי הכח שהכתירה אותו כבלתי חוזר, מבלי שהיה מצורף אליו חוזה ספציפי לשם ביצועו כלפי צד ג' ספציפי, הופכת אותו ליפוי כח רגיל ללא כל יחוד, ובכל מקרה מתבטל עם מות נותנו.

לכן  הדרך למימוש עזבונו של המנוח במקרה שהובא לפני היא באמצעות צו ירושה או צו קיום צוואה ככל שזו קיימת כדין.

האמור במאמר זה איננו מהווה יעוץ משפטי ואינו תחליף לו. ההסתמכות על המידע הינה באחריות המשתמש.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני מקרקעין