מנאל שלום,
משאלתך עולות כמה סוגיות אשר נותרו ללא מענה בכדי שאוכל להשיב לך.
באופן כללי נכסים שנצברו במהלך הנישואין על ידי מי מבני הזוג שייכים הם לשניהם, גם אם הנכסים רשומים על שם מי מהם. יש לבחון את המקרה בעיניים אשר רואות את כל התמונה, כאשר גרתם יחדיו האם עבדת או גידלת את ביתך באיטליה? האם גרתם יחדיו וניהלתם משק בית משותף ואורח חיים של משפחה? האם הנכסים נצברו אך ורק בזמן הנישואים או שהיו נכסים שבעלך הביא עימו עוד מלפני הנישואין?
אשמח לעמוד לשירותיך בכדי לתת לה מענה מלא אצטרך לדעת עוד פרטים.
קרן שלום רב,
ראשית אני שמחה לשמוע כי אזרת אומץ והלכת מהחיים שבו בעלך היה מכה, החלטה זו אינה פשוטה וכל הכבוד על האומץ והנחישות!.
שנית, נכון שיש זכות לכל הורה לממש את זכותו ולהתראות עם ילדו כמו שיש זכות לילד להכיר את הוריו.
אך, חשש ראשון שעולה אצלי הוא לגבי טובת הילד, הבעל הינו מכה ו/או הכה בעבר, האם הינך בטוחה שדפוסיו השתנו והא לא עלול לנקוט באלימות כלפי הילד?.
אלימות איננה רק אלימות פיסית אלא גם אלימות מילולית ונפשית. מכוח הדברים שהעלת אני מבינה כי ישנו צו הרחקה- האם הצו עדיין בתוקף? האם הוא נקבע למשך זמן קצוב? ביהמ"ש נתן אותו?. יש הנושא הזה יש לבחון.
אני מבינה שאת רוצה בטובתו של בנך ושתיהיה לו דמות אב בחייו, אך יש לבחון האם טובת הילד היא שהאב יחזור לחייו לאור עברו. אינני בטוחה שמגשר יכול לעזור במקרה זה, לדעתי רצוי שהעניין יידון בבית המשפט שלו הכלים להתמודדות במקרה כזה.
אשמח לעמוד לרשותך באם יש לך עוד שאלות, את מוזמנת לייעוץ פרטני.
יוספה שלום,
הסכם שכזה יתקבל בסוף הליך גישור אשר יתמודד עם הרצונות והצרכים של כל צד, הליך הגישור המשפחתי כולל בחובו מספר פגישות עם הצדדים, עם כל צד בנפרד כאשר מובהר לצדדים כי האחריות היא עליהם.
הסכם שכזה כאמור יירקם בסוף הליך הגישור המשפחתי בו משרדינו מתמקצע.
שלומי שלום,
ראשית אומר כי להגיע למצב בו הצדדים מבינים שכדאי להם "לפרק את החבילה" ללא מריבות וקשיים, זה מהלך אמיץ וחכם.
הילדים לא בהכרח צריכים להיפגע כשההורים נפרדים, צריך לשתפם בתהליך ולא "לזרוק" זאת עליהם, לילדים עדיף לפעמים לחיות עם הורים גרושים מאשר לחיות בבית אחד עם הורים אומללים.
אני מבינה שלא קל לך אם ההחלטה להתגרש אבל עליך להבין את שהוביל את בת זוגתך למסקנה הזאת ולהיות כן עם עצמך ולהבין אם העניין נתון בכלל למשא ומתן.
לגבי רצונה לעבור לעיר אחרת, זהו רצונה וזוהי זכותה לגור היכן שהיא חפצה, עם זאת זכותך לראות אם הילדים ולא להעמיס על עצמך נטל כאשר היא תחליט לגור לדוגמא באילת ואתה נשאר להתגורר באזור המרכז- צריך לשאול את השאלות הללו ולרדת לפרטים הקטנים שעלולים לצוץ בהמשך. דברים אלה צריכים להילקח בחשבון וצריך לפטור אותם הן אם זה בבית משפט והן אם ידובר בהליך הגישור.
טלי שלום,
ישנן מספר עילות גירושין אשר בגינן מי מבני הזוג רוצה להתגרש כמו אלימות, רועה זונות, התנהגות אלימה נמשכת, התמכרויות וכדומה. אך, באם אינך נופלת לאותן קטגוריות, דברי עם בעלך ונסי להבין מדוע הוא איננו רוצה להתגרש ואת רוצה. יכול להיות שתיהיה הסכמה לגבי דברים מסוימים ולגבי אחרים לא.
לאחר שתגבשי את דעתך והחלטתך תיהיה סופית, אני ממליצה לך לפנות אל בעל מקצוע בתחום שהינך סומכת עליו בכדי שינחה אותך בהתאם למצבך הפרטני.
באם אוכל לעזור, אנא פני בכל שאלה.
ישראל שלום,
גישור מבוסס על וולונטריות מצד הצדדים, כלומר כל צד בוחן את אפשרויותיו והוא זה אשר מנהל את הדו- שיח אם הצד השני. בגישור גירושין, כל צד מציג את עמדותיו ואת רצונותיו. במידה ועולה סוגיה מיסויית או אחרת על הצדדים לפנות אל בעלי מקצוע כמו לדוגמא אל עו"ד העוסק באספקטים המיסויים על מנת שייעץ להם בכדי לא לקפח איש מהצדדים. המגשר עצמו איננו נוקט בעמדה לצד זה או אחר גם אם העניין הוא בתחום מומחיותו. על כן, בכדי לדעת את כל העניין על בוריו ולראות את כל התמונה יש להציג את כל כולה בפני המגשר וכן בפני עו"ד לעניין המיסויי.
שלומי שלום,
מהנסיבות שתיארת לעיל אני יכולה רק לומר לך כי גישור משפחתי הינו הליך אשר סופו הוא בהסכם גירושין אשר יאושר בידי ביהמ"ש ויקבל תוקף של פס"ד. רצונכם הוא להתגרש אך לא לעשות זאת באופן רשמי, כך כתבת אך, הדבר הוא חד משמעי, או שמדובר בגירושין ואתם רוצים להיפרד או שאינכם רוצים, אינכם יכולים לאכול מהעוגה אך להשאיר אותה שלמה. מהנתונים שהבאת חסרים פרטים נוספים כדי להשלים את התמונה, עניין זה צריך להישקל בכובד ראש לאור כל הפרטים הצריכים להילקח בחשבון והסובבים אתכם.
ליבי אתכם ואני מבינה כי אתם עושים כן למען הילדים אך, באם תריבו והאווירה בבית אינה חיובית, אתם אומנם תגורו באותו בית אך, אין להסיק מכך שזו טובת הילדים.
איני מכירה הסכם רציני שאפשר להוריד מהאינטרנט לא בתחום זה ולא בתחום אחר.
דרורה שלום,
על פניו ישנו את חופש החוזים בין צדדים, כלומר צדדים יכולים לנסח חוזה ובו לכתוב כל העולה על רוחם כל עוד הם עשו אותו מרצון. יש כמה סייגים בהתאם לחוק מתי חוזה לא יהיה תקף סייגים כגון: הסכם הנוגד תקנת ציבור, הסכם בלתי חוקי ועוד.
הסכם גישורי הוא הסכם המגיעים אליו בסופו של תהליך. מטרתו של תהליך גישור משפחתי הוא כי בני הזוג יודעים כי רצונם להתגרש אך רצונם לעשות כן בדרך יפה כאשר בהסכם הם מעלים את כל הנושאים הצריכים הסדר.
הסכם שכזה עובר לאישור בית המשפט.
קשה לי להאמין שהסכם מסוג זה יעבור את בית המשפט ויקבל תוקף של פס"ד. אם תפסת את בעלך בוגד יש לך עילה לגירושין אך, באם זה איננו רצונך כעת כאמור , כיצד תוכלי להבטיח לך ולו כי בעתיד הוא יפסיד הכל כדברייך?
מה עוד שאין כאן באמת ניסיון לגישור, רוצנך לחתום אתו על הסכם בו את מעמידה לו תנאי וזה כאמור, איננו גישור.
שלום עמיחי, בהחלט קיבלת עצה נבונה. כאשר אחד מבני הזוג הינו עתיר נכסים ו/או ממון רצוי ומומלץ לעשות הסכם ממון אשר מסדיר סוגיות רכושיות, ממוניות ואחרות בין בני הזוג לכל צרה שלא תבוא.
הסכם מעין זה בד"כ יאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה לאחר שהשופט יראה שבאמת ההסכם הינו הוגן וישר וכן, כי הצדדים חתמו עליו ללא כפייה.
הסכם שאושר בבית משפט או לחילופין בבית דין רבני דינו כפסק דין לכל דבר ועניין.
חוק יחסי ממון קובע שהסכם כזה יאושר בבית המשפט וכן, באם בני הזוג טרם התחתנו אפשר לאשרו גם אצל נוטריון.
שלום ליאת,
לידועים בציבור ישנן מרבית הזכויות כמו לנישואים. אומנם לא פירטת בשאלתך ממתי הנכם ביחד ו/או האם עבדת בתקופת זמן זו על כן יש לראות את כל המכלול ולא רק את הנתונים שהבאת אך, אני מניחה "שעבדת" בגידול הילדים היות שיש לכם ילדים והגבר הינו המפרנס העיקרי וכן, תרמת למשק הבית.
ראשית יש לבדוק האם הנכם מוגדרים כידועים בציבור ואת זה יש לבדוק לאור מבחנים שהעמידה הפסיקה. בכדי לממש את זכויות הידועה בציבור הינך צריכה להיוועץ בעורך דין אשר לו תראי את כל התמונה ובהתאם תוכלו יחד לבנות תוכנית אסטרטגית שתמצה את זכויותייך.