שאלו עו"ד על אפוטרופסות(428)

1. בחשבון הבנק של האפוטרופסות לא אמורים היו לתת לאחות הלוואה אלא אם היה מדובר על חשבון משותף של האחות ושל החסויה, האמא
2. האפוטרופוס הכללי היה אמור לעלות על נושא ההלוואה בעקבות הגשת דו"חות כספיים תקופתיים, אבל נו שויין...
3. האחות נפטרה ויש לה יורשים. היורשים שלה יורשים את החוב עד לגובה של העזבון שהיא הותירה. מאחר ומדובר על ילדים קטינים (שכן ציינת כי האחות היא חד הורית) הרי שאם נניח הילדים ירשו 50,000 ש"ח ומתוך זה יש 30,000 ש"ח חוב עליהם חובה לשלם את החוב. מנגד אם הם ירשו 10,000 ש"ח וגם חוב של 30,000 ש"ח הרי שהם לא יכולים להיות חייבים בגובה שהואיותר מהמנה שקיבלו ובסה"כ יורשים 10,000 ש"ח מהחוב
4. על מנת לראות מה ניתן לעשות יש צורך להוציא צו ירושה לאחות ובמקביל לברר עם סעיף הבנק מה סוג החשבון שבו נותר החוב. האם מדובר על חשבון משותף ואז יתכן בהחלט כי החוב הוא גם על החסויה
5. בלי שום קשר לחוב לא ניתן להותיר את האמא ללא מישהו שמנהל את ענייניה כי הכספים צריכים להיות מועברים לטובת טיפול בה כולל רכישת טיטולים, תרופות, תשלום לבית הסיעודי ולכן חובה כי מישהו ייקח את המושכות לידיים אחרי בירור וניסיון למזער את הנזק שאירע

בהצלחה
חיה לזר נוטקין, עו"ד ומגשרת

אביך נחשב חסוי ואמך היא האפוטרופוס שלו. במידה ואמך פעלה בעת המינוי כחוק צריכה להופיע הערת אזהרה על הנכסים שלהם.

בכל מקרה שאמך מעוניינת למכור את אחד מהנכסים שיש לאביך, החסוי, חלק בהם היא צריכה לקבל אישור בית משפט לענייני משפחה לנושא. חתימת הילדים אינה רלוונטית.

יש שוני במיסוי של נכס שהוא דירה לעומת נכס מסחרי כגון חנות.

בהצלחה
חיה לזר נוטקין, עו"ד ומגשרת

1. לא ברור לי מכוח מה ומה עמד בבסיס ההחלטה שלא להוציא את סבך ממקום שלדעת האפוטרופוס, אתה, הוא מקום מזניח
2. יחד עם זאת אין חובה של אפוטרופוס להגיע מדי יום, לבדוק את החסוי, לטפל בו מדי יום וכולי שכן התפקיד הינו יותר "פיקוח". עליך לודא כי החסוי יכול לקבל את הטיפול הנדרש לו שאם יש בעיה עליך לחתום על מסמכים לצורך קבלת הטיפול וזאת במקום חתימת החסויה עצמו שכאמור כשרותו לחתום הוגבלה והועברה אליך
3. היה ויש צורך לבצע פעולות עבור החסוי הכרוכות בהוצאה כספית יהא עליך לרכז את ההוצאות ולדרוש מבית המשפט לאחר מכן לקבל החזר בגין הוצאות אלה. בדר"כ ההחזר נעשה מכסף נזיל שיש לחסוי או מתוך הירושה שיתיר החסוי במועד פטירתו

בהצלחה
חיה לזר נוטקין, עו"ד ומגשרת

1. מי שערך את צו הירושה ורשם כי אמך הינה אחת מהיורשים אמור היה למלא כי בין היורשים נמנית מישהי שאינה כשירה
2. מאחר ואמך, חסויה, והיא ירשה חלק מעזבון אביה והפכה להיות בעלים של חלק מדירת הירושה הרי שבמקרה של רצון למכור על הצדדים להעביר את ההסכם לאישור בימ"ש שכן אחרת אסור למכור / להעביר את חלקה של החסויה
3. אני מציעה כי מיד תפנה ליתר היורשים ותיידע אותם על מנת שגם חוזה ההתקשרות חלילה לא יהיה מטעה ואז הרוכשים הפוטנציאלים לא יידעו כי יש להמתין לאישור בית משפט למכירה, מה שעלול לעכב את לוחות הזמנים שייקבעו בהסכם

בהצלחה
חיה לזר נוטקין, עו"ד ומגשרת

צו אפוטרופסות ניתן רק אם יש צורך לנהל לאדם את הרכוש או להשפיע על עניינים רפואיים שכן הוא אינו מסוגל לבצעם לבדו. לפיכך אין מדובר על "צוואה" שניתנת מראש ואדם יכול למנות לו אפוטרופוס. יחד עם זאת ניתן לתת הצהרה מתאימה ולהורות מי היית מעוניין כי ימונה לתפקיד כאשר לבית המשפט יש יכולת לבחון האם אותו אדם, בבוא העת, כשיר ומתאים שכן מרגע ההצהרה ועד לרגע שאדם באמת זקוק לאפוטרופסות יכול אותו אדם שמינוי לחלות, למות, להתחרט על נטילת התפקיד על כתפיו, תוך שבעקרון בית המשפט מעדיף מינוי של משפחה קרובה

בהצלחה

חיה לזר נוטקין, עו"ד ומגשרת

עניין שכר הטרחה נקבע בחוק ובתקנות. מצ"ב תקנות האפוטרופוס הכללי (שכר), התשל"ח-1978

1. לאפוטרופוס הכללי ישולם בעד פעולותיו לפי החוק או לפי חוק אחר שכר כמפורט להלן:
(א) שכר ניהול -
(1) בעד ניהול - 5% משוויו הכולל של הנכס המנוהל בעת תחילת ניהולו על ידי האפוטרופוס הכללי, שיייגבה עם תחילת הניהול;
(2) כלל הרכוש המנוהל כספים שהושקעו על ידי האפוטרופוס הכללי - שכר שנתי בשיעור 1/2% מערך ההשקעה;
(3) בעד ביצוע עסקה במקרקעין על ידי האפוטרופוס הכללי - 3% מן התמורה, שייגבה בתום הביצוע;
(4) בעד ניהול הליכים משפטיים חורגים בבית משפט שלא באמצעות נציג - שכר לפי התעריף המינימלי שנקבע לאותם הליכים על פי דין, שייגבה בסיומם; בתקנת משנה זו, "הליכים משפטיים חורגים" - כל הליך בנוגע לרכוש המנוהל בידי האפוטרופוס הכללי לפי החוק או לפי חוק אחר, שאינו מתחייב בדרך כלל או באורח ייחודי מביצוע הוראה מפורשת בחוק שלפיו מנוהל הרכוש;
(5) בעד ניהול נכס שהופקד בקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 - 2½% משוויו הכולל של הנכס, שייגבה עם הפקדתו, ופסקאות (1) ו-(2) לא יחולו.
(ב) שכר ביקורת-
(1) בעד עבודת ביקורת המוטלת על פי חוק או שהוטלה עליו על ידי בית המשפט ואשר אינה נוגעת ברכוש שהוא מנהל -
(א) כשנושא הביקורת הוא דין וחשבון כספי - 641 שקלים חדשים; כלל הדוח פירוט על תקבולים כמפורט בתוספת, ישולמו נוסף על כך, הסכומים הנקובים לצדם, ובלבד שהסכום הכולל שישולם בעד בדיקת דין וחשבון כספי של אפוטרופוס לא יעלה על 3,606 שקלים חדשים, ובעד בדיקת דין וחשבון כספי של מנהל עיזבון - לא יעלה על 6,010 שקלים חדשים;
(ב) כשנושא הביקורת הוא פרטה או מסמך אחר - 320 שקלים חדשים;
(ג) כשאת הביקורת ערך נציג לפי סעיף 4 לחוק או כאשר הוגש לאפוטרופוס הכללי, לפי הנחייתו, דוח מבוקר בידי מבקר שקבע לפי תקנה 15ד(ב) לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי דין וביצוע), התש"ל-1970, או לפי תקנה 3 לתקנות הירושה (בדיקת פרטה ודוחות כספיים של מנהלי עזבונות), התשמ"ט-1988 - שכר כאמור בפסקת משנה (א), שמתוכו ישלם האפוטרופוס הכללי את שכר הנציג או המבקר, ורשאי הוא להורות לאפוטרופוס או למנהל העיזבון לשלם את השכר האמור, כולו או חלקו, ישירות לנציג או למבקר האמורים.
(ד) בעד רישום בקשה למינוי מנהל עזבון או אפוטרופוס וסיווגה לצורך מעקב ופיקוח על פעולתו, ישולם לאפוטרופוס הכללי סכום חד-פעמי של 429 שקלים חדשים.
(2) הסכומים הנקובים בפסקאות משנה 1(א), (ב) ו-(ד) ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב1) שינוי הסכומים כאמור בתקנת משנה (ב)(2) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ב2).
(ב2) סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
(ב3) האפוטרופוס הכללי יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח פסקאות משנה 1(א), (ב) ו–(ד) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) עד (ב2).
(ג) בתקנה זו -
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
"המדד היסודי" -המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין השינוי ב-1 ביולי 1985 - המדד שפורסם בחודש דצמבר 1984.
(ד) שכר בעד תפקידים אחרים -
אם מילא האפוטרופוס הכללי תפקידים שלא נקבעו בתקנות משנה (א) ו-(ב), יהיה בית המשפט רשאי לקבוע לו שכר שימצאהו להוגן, על פי בקשתו. שיעורי השכר ואופן תשלומם
[תיקונים: התשמ"ה, התשמ"ט, התשנ"א, התשס"ו, התש"ע, התש"ע (מס' 2), התשע"א, התשע"א (מס' 2), התשע"ב, התשע"ג]
2. לא כללו הנכסים כספים שמהם ניתן לגבות את השכר במועדים הקבועים בתקנה 1(א) ולא היתה אפשרות של קיזוז על פי סעיף 12(ב) לחוק, ייגבה השכר במועד האפשרי הקרוב שלאחריהם, אולם במקרה זה הוא יחושב על פי שווי הנכסים ביום תשלום השכר בפועל. גבייה בנכסים ללא כספים
(תיקון התשמ"ה)
2א. 2גבה האפוטרופוס הכללי שכר לפי תקנה 1(א)(1) כמנהל נכס לפי סעיף 20(ב) לחוק, ותוך שנה מיום תחילת הניהול נמסר הנכס לאדם שזכאי לקבלו, ימסור האפוטרופוס הכללי לאותו אדם גם את הסכום שגבה כאמור. החזרת שכר שנגבה במקרים מיוחדים
(תיקון התשמ"ח)
3. המועד לתשלום השכר בעד פעולה כאמור בתקנה 1(ב) הוא עם סיומה, אולם רשאי האפוטרופוס הכללי להתנות את ביצועה בהפקדת שכרו המשוער בקופתו, לפני תחילתה. תשלום שכר הבקורת
4. תחילתן של תקנות אלה מיום תחילת החוק. תחילת תוקף
5. נכסים שסעיפים 21 או 22 לחוק חלים עליהם, וכן נכסים שערב תחילת החוק היו מוקנים או נוהלו בידי האפוטרופוס הכללי לפי כל חוק אחר, יראו את תחילת ניהולם, לענין מועד הגביה האמור בתקנה 1(א)(1), כיום תחילת החוק. הוראת מעבר
(תיקון התשמ"ה)
6. לתקנות אלה ייקרא "תקנות האפוטרופוס הכללי (שכר), התשל"ח-1978". השם
תוספת
(תקנה 1(ב)(1)(א))
תקבולים שכר בשקלים חדשים
(1) מהשכרת נכסי מקרקעין 161 בעד כל נכס;
(2) מביצוע עסקה במקרקעין 320 בעד כל עסקה;

ובלבד שלא ישולם שכר יותר מפעם אחת בעד עסקה, אף אם תקבולים ממנה מתקבלים במשך יותר משנה
(3) ממכירת מניות בחברה פרטית וממכירת זכויות יוצרים 641 בעד כל מכירה;

ובלבד שלא ישולם שכר יותר מפעם אחת בעד מכירה, אף אם תקבולים ממנה מתקבלים במשך יותר משנה


תקבולים שכר בשקלים חדשים
(4) מירושה, כשלא נתמנה לעיזבון מנהל עיזבון 641 בעד כל עיזבון;

ובלבד שלא ישולם שכר יותר מפעם אחת בעד עיזבון, אף אם תקבולים ממנה מתקבלים במשך יותר משנה


כ"ג באייר התשל"ח (30 במאי 1978)
שמואל תמיר
שר המשפטים [תיקונים: התשס"ו, התש"ע, התש"ע (מס' 2), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג]

בהצלחה
חיה לזר נוטקין, עו"ד ומגשרת

1. את הסמכויות שניתן לראות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
2. ניתן לבטל מינוי של אפוטרופוס רק לאחר שפונים לבית המשפט שהוא מתרשם שלא היה צורך במינוי כלל או לחילופין שיש צורך להחליף את מי שמונה לחסוי

בהצלחה

חיה לזר נוטקין, עו"ד ומגשרת

שלום רב.
אם אני מבינה נכון מבין המילים יש לכם 2 ילדים בלבד. האחת לוקה בנפשה והשני לא.
זה ברור כי בבוא היום כאשר תלכו לעולמכם ולא יהיה מי שידאג לבתכם, יוכל האח להגיש בקשה להתמנות כאפוטרופוס וככל שאין התנגדות מטעם הרווחה (שכן מוזמן תסקיר טרם קבלת החלטה בבקשה כזו) - הוא ימונה ולא יהיה אדם חיצוני שייכנס לנעליו. האח יידרש לנהוג לפי החוק ולהגיש פירוט הוצאות, הכנסות וכולי.

מאחר ועומדת בנוסף שאלה של עזבונכם, הרי שתוכלו לתת הוראות מפורטות איזה סכום ייועד לטיפול בבתכם, איפה יושקע הכסף, עבור מה הוא ישמש ומה מנתו של הבן האחר. בנוסף תוכלו למנות אדם נוסף שיפקח על הוצאת הצוואה אל הפועל שכן לעיתים האח עצמו מונע ממניעים טובים אך הוא נקלע לקשיים כלכליים, בעיות במשפחה או דרישות מצד בת הזוג יכולים להוביל אותו לטיפול פחות מסור באחותו. הייתי מציעה לפנות לייעוץ משפטי פרטני על מנת לראות איך אתם שמים מסגרת נכונה לדברים

בהצלחה !

חיה לזר נוטקין, עו"ד ומגשרת

1. העובדה כי אתה מגדיר את האמא במצב נפשי שאינו טוב אינו מוביל למסקנה כי יבטלו את היותה אפוטרופוס טבעי לקטין, התינוק
2. באותה מידה האב של התינוק הוא אפוטרופוס טבעי של הקטין, ככל שנרשם כאביו בתעודת הזהות
3. לא ברור איזה קשר יש לך לתינוק ואם אתה אביו. בכל מקרה לפני שלילת אפוטרופסות ניתן למנות לתינוק פיקוח מטעם הרווחה ולודא כי הוא מקבל טיפול ראוי וכולי. יש הרבה דברים בדרך עד ששוללים ממישהו את האפוטרופסות הטבעית . . .
4. מרבית עורכי הדין שעוסקים בתחום המעמד האישי, מה שקרוי גם "דיני משפחה" עוסקים באפוטרופסות ולכן שווה לבדוק המלצות על עוה"ד או לברר שיש להם ניסיון בתחום והם לא קיבלו את הרשיון שלהם "רק אתמול"

בהצלחה
חיה לזר נוטקין, עו"ד ומגשרת