מהתיאור נראה שלבעל הדירה יש זכות לדרוש את החזרת המצב לקדמותו, אלא אם סוכם ביניכם אחרת.
אין בעיה לחתום על הסכם רטרואקטיבי, אם הדבר נעשה בהסכמה, אך גם אין חובה לעשות זאת.
כל עוד הסכם המכר לא בוטל, הוא תקף, אף אם לא קוים עד תומו.
התיישנות היא בסך הכל מכשול דיוני, אך היא לא משפיעה על תוקפו או קיומו של הסכם מכר.
בנוסף, לקונה רשומה הערת אזהרה, שעל מנת למחוק אותה יש להגיע איתו להסכמות או בהתאם לפסק דין המורה על ביטול ההסכם והערת האזהרה.
שלום יוסי,
מציע לך להפנות את השאלה לעו"ד העוסק בדיני עבודה.
לא ניתן להשיב על השאלה בלי לבחון את כל המסמכים ולהכיר את עובדות המקרה.
ממליץ לך להתייעץ עם עו"ד שעוסק בתחום.
ניתן לקבוע בהסכם שכולם חייבים יחד ולחוד לכל התחייבויות ה"שוכר" (זו גם ברירת המחדל בחוק) או לחילופין שכל אחד חייב בחלק אחר. השאלה מה נעשה במקרה הספציפי הזה.
בערבות צריך לציין שאתה ערב להתחייבויות של X בלבד, אך אם הוא חייב בכל ביחד ולחוד עם האחרים, יוצא שאתה ערב לכל התחייבויות ה"שוכר" לפי הסכם השכירות.
מהשאלה אני מגיע לאותה מסקנה שאת הגעת אליה.
עם זאת, את צריכה להתייעץ עם עו"ד בתחום הקניין הרוחני או דיני עבודה בנושא, כי אני לא מכיר מה מקובל וגם לא אם הנושא הזה חוקי (על פניו נשמע מאוד בעייתי).
בהצלחה!
אין תשובה ברורה, כי הסעיף לא ברור.
בהחלט ניתן לפרש אותו כמחיל את הזמנים הקבועים בסעיף 25יג לעניין סיום מוקדם של תקופת השכירות.
ברוב ההסכמים מופיע שהבנייה צריכה להיעשות בכל מקרה בהתאם לתקנים ולתקנות. זה יכול להיות פתח לטעון בדבר גודל החניה.
בכל מקרה, הרישום בטאבו צריך להיות תמיד על פי המצב בפועל. התשריטים שמכינים צריכים לתאום את מה שקיים.
"נשמח לספק לכם שירותי ייצוג מקצועיים ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר תוך דגש על שירות מסור ומקצועי..."
מתמחה במשפט אזרחי ומסחרי, חוזים, תביעות כספיות, עסקים וחברות, ייעוץ משפטי ליזמים וסטארטאפים, דיני אינטרנט, צוואות וירושות.
"גרפולוגית משפטית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לגרפולוגיה המשמשת כעדה מטעם בית המשפט..."