כתבתי ספר תחקיר על הירצחו של אבי, על ידי פולנים בפולין ב 1946.
ציינתי שמות אמיתיים של אנשים, כולל השערה לגבי שם הרוצח, כפי שעלה בתחקיר, וכן יש קטעים דמיוניים.
אבקש סיוע של עו"ד מה עלי לעשות כדי שלא אקבל תביעת דיבה.
אני מנהלת קבוצת וואטסאפ של הכיתה של הבן שלי לא פעם קורה שאחת האימהות כותבת בקבוצה על בעיה כלשהי עם מורה כלשהי ועל התנהלות הבית ספר וההודעות האלה מצולמות ומועברות להנהלה ולמורות מבלי אישור וזה שם את אותה אמא שדיברה ושפכה את הלב בפני הקבוצה במצב לא נעים ... האם ניתן לשים לזה סוף לפי החוק או לאסור על חברי הקבוצה לעשות copy paste להודעות? אשמח לתשובתכם כי זה ממש בושה שאי אפשר להרגיש חופשיים בלדבר ולהתלונן בקבוצה פרטית של הכיתה מבלי לחשוש שמישהו מתוך הקבוצה יעביר הכל החוצה ויש לציין שאין לנו מושג מי עושה את זה
אני רשומה באתר אסק פיפל ומרבה להעלות לשם שאלות. בתקופה האחרונה, העליתי מספר שאלות דומות זו לזו בנושאים רגישים, וקיבלתי תגובות בוטות מאוד. גם שימוש בכינוי חדש, או זיוף גיל בכמה שנים, לא עוזר כלל. האם ניתן להגיש תלונה של לשון הרע או הוצאת דיבה כנגד הכותבים?
לאחר קבלת שירות נוראי ממעבדה לתיקון פלאפונים, החלטתי להשאיר לחברה ביקורות שליליות, הכוללות בין השאר, הקלטות שיחה מולם. אני מודע לכך שמותר לי להקליט כל שיחה בה אני לוקח חלק (פרט למקרים ייחודיים), אך אינני יודע אם מבחינה חוקית מותר לי לפרסם אותן כחלק מהביקורת. בעל החברה איים שיגיש נגדי תביעה בגין הוצאת דיבה, ורציתי לדעת האם קיימת לכך עילה (הביקורת היא בסה"כ תיאור כיצד התרחשה ההתנהלות של החברה מולי, ולא השערות / המצאות).
לקוח קרא לי נוכל ורמאי עוד לפני שהוא מכיר אותי ועוד לפני שהוא קנה ממני משהו, האם אני יכול לתבוע אותו? הוא קרה לי נוכל ורמאי במייל, ולא ברבים, אלא לי אישית, וזה פגע בי, האם אני יכול לתבוע אותו?
במשך 3 שנים חברים שהסתכסכנו איתם וגרים באותו ישוב מפיצים עלי שקרים שאני גנבת ופגלמטית האישה היא קוסטיקאית ומספרת גם ללקוחות שלה ולחצי יישוב ילדיי גם נפגעים מהמקרה הזה והם לא מפסיקים
בהסכם פשרה בבימ"ש למשפחה נקבע סעיף האוסר על הגשת תביעות הדדיות עתידיות.
בתקופת ההליכים המשפטיים הוגשה תלונה במשטרה נגד אחד הצדדים ע"י הצד השני. בתחילת הדרך התיק נסגר בגלל "חוסר עניין לציבור". בעקבות ערר של הנילון על סיבת הסגירה התיק נפתח מחדש ולאחר שהתיק ביקר פעמיים בפרקליטות (בשל המרת חלק מהסעיפים לסעיפים חמורים יותר) והוחזר להשלמות נסגר התיק ע"י התביעה המשטרתית בשל "חוסר אשמה".
מאחר וההחלטה ניתנה לאחר הסכם הפשרה רוצה הנילון להגיש קובלנה פלילית לפי חוק לשון הרע על הצד המתלונן.
השאלה היא האם ניתן לעשות זאת למרות קיום סעיף היעדר התביעות שבהסכם הפשרה?
מזה תלונת שווא?
דוגמא:
מתלונן הגיש תלונת שווא שהותקף עם חבלת גוף מול עשרות עדים בידיעה העדים יעידו נגדו.
האם תלונת שווא בתחנת המשטרה מקנה כהגנה מפני תביעה לעומת מול שכנים וסקרנים? או שהגנה בפני תביעה מוקנת בכל מצב?
והמשטרה הוכיחה המתלונן התלונן תלונת שווא והפכה את המתלונן לחשוד וסגרה למתלונן את התיק מחוסר עניין לציבור בעוד לנילון סגרה את התיק מחוסר אשמה?