17/06/2013 22:11
נטע
סיפור קצת ארוך על השתלשלות עניינים מול חברת צילום
אני מתנצלת מראש על האורך, אבל רציתי שהכל יועבר במלואו.
בעלי ואני התחתנו באמצע חודש ינואר 2013. סגרנו חוזה עם חברת צילום, על סכום מסויים והסתבר לאחר החתונה שרשום בחוזה כי יש לשלם את מלוא הסכום ביום שלאחר החתונה במידה ומעוניינים לקבל את הדיסקים עם כל התמונות בכדי לבחור לאלבומים - האלבומים יגיעו בהמשך הדרך, ואין שום דרך לשכנע שיינתן חצי מהתשלום עם קבלת התמונות על הדיסק ושארית התשלום לאחר קבלת האלבומים לפי רצוננו. לצערי לא שמנו לב לפרט זה בעת חתימת החוזה, אחרת היינו מבקשים לשנות ולחתום.
בואו ניסחף ונאמר שאת התמונות לקח לנו חודש לבחור – נזרום על סוף פברואר, הגענו אל הצלמים עם דיסק און קי אשר עליו מסודרות תיקיות ובתוכן כל התמונות שבחרנו לאלבומים (3 אלבומים בסה"כ - 1 לנו, 1 לכל זוג הורים).
בשבוע הראשון של מרץ התחילה ההתכתבות במיילים עם המעצבת הגרפית של הצלמים.
במיילים הראשונים היא שלחה לנו מפרט של צפי (כשבועיים מרגע בחירת הדוגמא ועד שיישלח אלינו עיצוב ראשוני של האלבום כהכנה לקראת הדפסה, במידה ונבחר ישירות לאשרו מה טוב).
בחרנו את הדוגמא, והיא החלה בעיצוב.
את העיצוב הראשוני קיבלנו למייל בשבוע הראשון של חודש אפריל. היה באמצע חג פסח ולכן התאזרנו בסבלנות ולא הערנו. גם ביקשנו במידה ויש צורך לבחור תמונות להגדיל או דברים שכאלה - אפשר בהחלט ליצור עימנו קשר.
בעיצוב הנ"ל רצינו לשנות מספר דברים. היות ולא היה זמן לבזבז בטלפונים (שעות לא תואמות בינינו לבין המעצבת) – החלטנו לרשום מייל ברור ומפורט עם הבקשות לשינויים. כל המיילים שמורים אצלי במייל, אגב. בכל מקרה, היות והעיצוב נשלח גם אלינו וגם לחברת הצילום, את התגובה שלנו שלחנו בחזרה גם למעצבת וגם לחברת הצילום: רשמנו מייל מאוד מפורט, ואף צירפנו תמונות שעוצבו באלבום, שעליהן רשמנו דוגמאות לשינויים (למשל – שינוי מקומות של תמונות הקיימות בעמודים, או הקטנת תמונה, הגדלת תמונה, חיתוך רקע של תמונה וכד'. לא בקשות של עולם ומלואו כגון שינויי צבעים ויישום אפקטים או עריכה גרפית יוצאת מן הכלל).
לקח לי המון זמן לחבר את המייל, בכל זאת יצא די ארוך, כי הקפדתי מאוד שיהיה ברור ככל האפשר וציינתי שוב ושוב שבמידה ויש צורך לשאול, להתייעץ וכו' – אני משתדלת להיות כמה שיותר זמינה בפלאפון, ומקסימום אני יכולה להתכתב בהודעות.
המייל הנ"ל נשלח למעצבת ולצלמים בתאריך 17.4 – כן, לקח לי שבועיים למצוא זמן לשבת כמו בן אדם על המייל ולעבור על האלבום ולהחליט מה בדיוק צריך לשנות ואיך.
בלילה של אותו היום קיבלתי מייל תגובה מהצלמים, בו הרגשתי שממש תוקפים אותי. נאמר לי כי המייל שלי חריג ומעולם לא קיבלו מייל שכזה בעבר – סוכם עימי בטלפון שיוספו תמונות (אה, שכחתי לציין שהמעצבת השמיטה כחמישית מהתמונות שבחרנו כפי שהוסבר לנו [250], ולא הודיעו לנו או ביררו אותנו) אך ממש לא חשבו שאשלח מייל שכזה. טענו שאינני לוקחת את הדברים בפרופורציות. והנה אני חשבתי שאלבום החתונה הוא מזכרת שאמורה להישאר איתנו כל החיים ואנחנו אמורים לאהוב להסתכל בו ולהיות מרוצים.
למחרת הגעתי למשרד הצלמים, ורק אז הצלמת שמטפלת בענייני המשרד (איתה היה רוב הקשר שלי – בין אם בטלפונים או במייל) אמרה שקראו את המייל שלי וש"הוא לא כזה נורא, רק להזיז דברים וזה".
הייתי המומה. איך הם מרשים לעצמם לתקוף אותי לפני שקראו את המייל שלי בכלל.
סוכם שהמעצבת תעבוד על השינויים שביקשנו, אך זה ייקח זמן. אין שום בעיה, אמרתי, שתיקח את הזמן ולו רק שנהיה מרוצים מהתוצאה.
בתאריך ה-19.5 – חודש אחרי! – קיבלנו עיצוב מחודש של האלבום.
לאחר ששוחחתי עם המעצבת בטלפון, הסברתי לה שחצי ממה שביקשנו לא בוצע, היא טענה שלא קיבלה את המייל שלי (שלחתי לה שני מיילים, כי באחד צירפתי קבצים) – שלחתי לה אותו שוב והבהרתי לה שהגיבה לי עליו בפעם הראשונה ששלחתי לה שקיבלה אותו. את המייל הזה שלחתי לה ב-20.5, אך אמרתי לה שאעבוד על מייל יותר ברור ומנוסח כדי שתוכל להבין הכל לעומק, היא אמרה שאין שום בעיה ושתתחיל מיד לעבוד על התיקונים.
במהלך יומיים ליקטתי לי כשעתיים פזורות בלו"ז שלי (חצי שעה פה וחצי שעה שם. בכל זאת אני רצה מהעבודה ללימודים ולבחינות. ערה כ-20 שעות ביממה) וכתבתי מייל חדש ומפורט להפליא.
התחלתי במחמאות על מה שיצא טוב ויפה ומצא חן בעינינו מאוד,
והמשכתי הלאה לפשרה שהצלחנו למצוא בעמודים על מנת שלא ייווצר מצב שנצטרך להוסיף עוד עמוד לאלבום (למרות שאמרו לי שניתן, המליצו שלא נעשה זאת כיוון שיהיה כבד ועלול להתפרק וכו').
לאחר חצי המייל הראשון הנ"ל, המשכתי לפירוט התמונות שנשלחו לפני כן במיילים הקודמים, ופשוט הסברתי במלל – כולל שמות קבצים ותמונות לשינוי והחלפות – ואף תמונות שהחלטנו להוריד מן האלבום על מנת שיושקע יותר בעיצוב.
את המייל הזה, כולל צירוף חוזר של התמונות ליתר ביטחון בנוסף למלל, שלחתי ב-22.5 – יום רביעי בלילה.
ביום שלישי בשבוע העוקב, בתאריך 28.5 קיבלתי שיחה ממשרד הצלמים. עניתי לפלאפון במהלך משמרת בעבודה (משהו שאני לא אמורה לעשות אבל חשבתי שהשיחה דחופה) ולהפתעתי שוב הותקפתי. נשאלתי בנוגע לשינויים ומדוע יש כל-כך הרבה ומה קורה עם האלבום. "הוסבר" לי שמעצבת אמורה להשקיע כ-5 שעות עבודה על אלבום ועל שלנו הושקעו כבר כ-30 שעות עבודה. באמת שהייתי בהלם. הסברתי שזו לא אשמתי שהמעצבת שלהם לא ביצעה את העבודה עד הסוף, ושהיא בחרה להתעלם ממחצית מהבקשות שלי, שעבורי הן מאוד קריטיות. אני לא מבינה איך ולמה הם חושבים שכל זוג רוצה דווקא את התוצר הראשוני, אבל אני יודעת מה אני רוצה.
הצלמת בטלפון לא ידעה מה להגיד לי והעדיפה לנתק את השיחה. ניתקנו.
ב-9.6 המעצבת שלחה לי עיצוב – שלישי במספר. חזרה לעיצוב הראשוני על דברים מסויימים, דברים שכבר שינתה ורצינו כמו ששונו, ושוב הצליחה להתעלם מכל הפירוט המסיבי שרשמתי בחציו השני של המייל – שנוגע למספר עמודים בסוף האלבום.
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. לא חשבתי שיגיע למצב כזה.
למחרת ניגשתי שוב למשרד הצלמים. נכנסתי רועדת מזעם ועם גוש מחנק מסיבי בגרון.
ישבתי לדבר עם הצלמת, שהתקשרה למעצבת ואיתה שוחחנו בוועידה במשך 30-45 דקות לפחות. בנוסף גם עברתי עם הצלמת על העיצוב במשרד והסברתי והראיתי גם לה את אופי בקשות השינויים. היא התוודתה בפניי שחשבה שאולי הבקשות שלי בלתי סבירות בעליל, אבל כמוני היא לא מצליחה להבין את הבעיה. בנוסף הדפסתי את המייל בלילה הקודם והגעתי איתו למשרד – ממורקר ועם הערות בכתב ידי על מה ששונה ומה שלא. כנראה שהמעצבת הסתכלה על מייל קודם או משהו לא ברור אחר.
לאחר שישבתי כשעה וחצי במשרד הצלמים, הגעתי הביתה והייתי צריכה לשבת במשך עוד חצי שעה בטלפון עם המעצבת ולהסביר לה – בזמן ששתינו יושבות מול המחשב עם העיצובים (ואני גם עם המייל הממורקר שלי) – והיא כותבת לעצמה מה צריך לשנות.
באותו לילה, 10.6, קיבלנו סוף-כל-סוף גרסה ערוכה כרצוננו לאלבום החתונה שלנו. אישרתי אותו להדפסה ב-11.6 ונתתי לה בטלפון מספר טיפים לגבי אלבומי ההורים.
לאחר מתן האישור למעצבת, התקשרתי לצלמים בכדי להודיע גם להם על שינוי הסטטוס המשמח (בכל זאת, עברו כבר 5 חודשים מאז יום החתונה), ואז הצלמת העלתה כדרך אגב את עניין ההגדלות שמדפיסים עבורנו, ובאם אנחנו מעוניינים להדפיס את צמד ההדפסות של ההורים על קאפות עלינו לשלם עוד 60₪ לקאפה (כלומר עוד 120₪) – זאת מלבד 500₪ שנותרו לנו לשלם על החשבון.
אני חושבת שזו ממש חוצפה לבקש מאיתנו לשלם עוד כסף אחרי הסיפור הארוך שהיה עם המעצבת וכל הקטע שתקפו אותי (במייל ובטלפון) מבלי לברר מולי מה העניין ומה קורה.
האם לאחר שאקבל את התוצרים לידיי יש לי עילה לתבוע על עוגמת נפש? [לא ציינתי עוד מספר דברים קטנים]
תודה רבה מראש על התשובה, בתקווה שלא התייאשת מהקריאה.
נטע.