שאלו עו"ד על רשלנות רפואית(182)

סעיף 6א לחוק זכויות החולה מפרט את התנאים לנוכחות. מציע לקורא את נוסח החוק. על פניו, למטופל יש זכאות לנוכחות מלווה בביצוע טיפול/בדיקה. מצד שני ישנם סייגים שייתכן וחלק מהדוגמאות יכולות להיבנות מהם. נושא שעות הטיפול נועד גם לבריאות החולה ולשמירה על פרטיות חולים נוספים.

גם המזכירה מחויבת בסודיות והעובדה שהרופא נעזר לצורך השלמת מסמכים בירוקרטיים אינה לדעתי עילה של פגיעה בפרטיות ובסודיות רפואית. כמובן שכל מקרה דורש בחינה ספציפית.

לא ברורה השאלה. בכל מקרה, גם אם נגרמה עוגמת נפש, אין הדבר אומר שישנה רשלנות שגרמה לאותה עוגמת נפש. תביעה ניתן להגיש כאשר קיימת עילת תביעה.

עליך לפנות לגורם הרפואי שרשם את האבחנה ולוודא את נכונותה לרבות אפשרות מחיקתה.

אני מניח שחתמת מול חברת הביטוח על טופס ויתור על סודיות רפואית שמאפשר להם להעביר את התיעוד. מכל מקום, ניתן לבחון זאת ולשאול באופן ספציפי.

טיפול פסיכולוגי ככל טיפול מחייב תיעוד. עם זאת הדבר לא פוגע בזכותך לחסיון רפואי ומכאן שאין לאף גורם גישה לתיעוד זה אלא בהסכמתך.

ניתן לדרוש פיצוי ככל וישנה רשלנות שגרמה לנזק. ככל ולא נגרם נזק אז גם אם יש עילת תביעה אין מקום לטעמי להליך משפטי.

שלום רב, יש לבדוק האם תוצאת הטיפול הינה חוסר הצלחה או שנובעת מרשלנות בביצוע. לשם כך יש לבחון את התיעוד ולהיוועץ עם מומחה מתאים. עניין הצעת התיקון אינה מעידה בהכרח על רשלנות אך נכון יהיה להיוועץ עם עו"ד בתחום. מציע לפנות לייעוץ אישי.

מדובר בפורום רשלנות רפואית ולכן איני יכול לענות לשאלה זו.

1. יש התיישנות. כמו בכל תביעה אזרחית ההתיישנות הינה 7 שנים כאשר ישנם חריגים שונים למקרים ספציפיים. 2. איני רואה מצב בו שופט דן בתביעת רשלנות רפואית כתביעה קטנה. לרוב בשל המורכבות יעבירו את המקרה לסדר דין רגיל. 3. שליחת מכתב התראה - אין כל חובה כזו. ניתן לשלוח מכתב וניתן לפעול להגשת תביעה באופן ישיר. אין נוהג בנושא וזה תלוי מקרה.