וועד הבית מחוייב להציג קבלות ומסמכים לפי דרישה
ראשית עליך ללכת להתלונן במשטרה.
שנית קשי לכנס את האסיפה הכללית לשם החלפת אותו חבר וועד- היזהרי בענייני לשון הרע
שלישית הנך רשאית להגיש תביעה משפטית כנגד הנציגות. לדעתי תביעה כנגד חבר נציגות ספציפי יש להגיש לבית המשפט השלום, למיטב ידיעתי אין למפקח סמכות בעניין.
תודה על התשובה המהירה. אבל אני לא בטוחה שהבנתי: מהי עילת התביעה נגד הנציגות? האם העילה היא שלנציגות אסור להסכים שאותו אדם יהי חבר בנציגות? והאם אני חייבת לפנות רודם למשטרה, או שמספיק שאוכיח בפני המפקח שאותו אדם מעל בכספים?
אני מציע קודם פניה למשטרה ואח"כ לכנס אסיפה לנסות ולהחליף את הוועד- שוב להיזהר עם לשון הרע.
לדעתי התביעה היא לא למפקח אלה לבימ"ש שלום וניתן לעשות זאת לאחר הפניה והחקירה המשטרתית.
ניתן להגיש צו עשה לבית המשפט והתביעה נזיקין באילת מטרד
חובות בגין מיסי ו/או וועד בית אינם ניתנים לקיזוז. ניתן לטעון קיזוז כטענת הגנה ולצייין כי הנציגות חבה חובות לבעל דירה פלוני, אך באופן אפקטיבי עליו להגיש בגין חובות אילו תבעיה שכנגד, ואז עליו להוכיח את תביעתו, ובכל מקרה קיזוז עליו להוכיח את דרך הקיזוז את החישוב את הפנייה וכיוצ"ב
הקלד את תגובתך
למיטב ידיעתי טענת הקיזוז אינה רלוונטית בהליך לפי סעיף 58 שכן אין קיזוז של חובות מיסי וועד בית וניתן להעלות זאת כחלק מכתב ההגנה אלה שלשם פעולת הקיזוז צריך להגיש תביעה שכנגד
להתקיים הודאה הדחה?
תודה.
לדעתי ללא תביעה אין אפשרות לקזז מיסי וועד בית
אתה צודק ב- 100אחוז.
אבל זה המצב בו הייתי בהליך משפטי אצל המפקחת.
המפקחת קיבלה את הטענה של הודאה והדחה והתהפך נטל הראיות. [אני לא הייתי מיוצגת ע''י עו''ד.
מיותר לציין שלא קיבלתי את הקיזוז שהיה עליי להוכיח..
לאחר מתן פסק הדין כנגדי תבעתי ונפסק לטובתי.
זאת ועוד - אחד הרכיבים שהיו בתביעה נגדי - זה, כשאני הייתי נציגות הבית, נתתי שיק לעו''ד [בן של בעלת דירה] למסור לב''כ המנקה - תשלום גמר חשבון, אך ב''כ המנקה טען שלא קיבל שום שיק, לעומתו טען בכל תוקף העו''ד שנתתי לו למסור את השיק כי שלח את השיק בדואר רשום וסרב לכל הפניות שלי לתת מסמכים הקשורים לשליחת השיק.
המנקה תבע את הבניין [בין היתר גם את הגמר חשבון] שנגמר בפשרה - ועליו לבדוק האם קיבל את השיק ואם לא - וועד הבית החדש ייתן שיק חדש. עוד לפני שבדק, פנה אליי הועד החדש ודרש ממני שיק חדש - בקשתי לראות את פסק הדין והם סרבו לתת לי.
זאת ועוד בבנק נאמר לי במפורש שנותנים שיק חדש רק בתמורה לשיק הישן. [בגלל שיטת המצליח].
אז באותה תביעה שנתבעתי אצל המפקחת על רישום המקרקעין - נתבעתי גם על שיק זה - האם תביעה כספית זו היא בסמכות העניינית של המפקחת על רישום המקרקעין ? ואם זה לא בסמכות העניינית של המפקחת - מה דין פסק הדין בנוגע לרכיב זה, שכן, ניתן בחוסר סמכות?
[הפסק דין חלוט מזה כשנתיים ושילמתי אותו].
האם ניתן לי לעשות משהו בנדון ?
איתך הסליחה, בטעות נרשם מספר במקום כותרת - האם אתה יכול למחוק את המספר?
תודה וסליחה.
כאשר פסק הדין הינו חלוט במשך שנתיים הסיכויים הם אפסיים עד לא קיימים בכלל
כאשר פסק הדין הינו חלוט במשך שנתיים הסיכויים הם אפסיים עד לא קיימים בכלל
?
תלוי בהסכם ביניכם לבין בעלי הדירות בבניין ברמת העיקרון ככל ומדובר בשטח משותף חובת התיקון חלה על כלל בעלי הדירות
הנציגות יכולה להגיש תביעה לסילוק יד והשבת מצב לקדמותו במקרה של ביצוע עבודות בניה בשטח משותף למפקח על רישום מקרקעין. כמו כן ככל ובצעו עבודות בניה ברכוש המשותף שלא קיבלו היתר בניה מאת הרשות המקומית ניתן להגיש תלונה לרשות המקומית.
יש לברר תחילה אם העבודות לפתיחת החלונות נעשו עפ"י היתר בניה מאת הרשות העירונית.שנית יש לברר האם ניתן אישור מאת אסיפת בעלי הדירות לפתיחת החלונות שכן הדבר נעשה בקירות חיצונייים של הבניין שהינם שטח משותף.
הרחבת חלונות קיימים דורשת אישור של אסיפת בעלי הדירות ודורשת היתר בניה מאת הרשות המקומית רצוי להתייעץ באדריכל טרם הגשת הבקשה לרשות המקומית.
דרך המלך לאכיפת פסק דין היא הגשתו לביצוע בהוצאה לפועל . ניתן גם לפנות בהליכי ביזיון בית משפט.
תודה על התשובה. באיזה בית משפט אפשר לפנות בהליך בזיון בית המשפט לאחר המפקחת
והאם אפשר לתבוע בתביעות קטנות נזקים בדירה בנפרד
ניתן לפנות למפקח על רישום מקרקעין על פסק הדין .
ככל והמפר גורם בהתנהלותו נזק לאחת הדירות באופן פרטי הרי שבעל הדירה רשאי לתבוע אותו בבית המשפט השלום בתביעה נזיקית או בתביעות קטנות ככל וסכום הנזק מתאים לתביעות קטנות.
ככל שבדבר יש סכנה לבטיחות המבנה מבחינה תכנונית תפעל להגשת תלונה לעיריה
האם יש רשות לבית משפט בכלל לקבוע עומס מותר כלשהוא בבנין?
או שזה נתון רק למהנדס בנין בעל הסמכה?
מצ"ב הקישור להחלטה בעליון:
אשמח לקבל התייחסות לנושא.
תודה רבה מראש.
מביא את מספר התיק בעליון ,
רע"א 727/14
אשמח לקבל תגובה.
תודה רבה מראש.
הוגשה תלונה לעירייה. הבנתי שמהנדס מטעם הערייה הולך לבדוק את הבניין כולל
מיכל המים.
כנראה שיוציאו הודעות לכל הדיירים בעניין הזנחה בכלל, ובפרט בעניין מיכל המים של אחד הדיירים.
אבל אני שואל , עדיין האם יש סמכות לבתי משפט להתיר עומס חריג.
תודה רבה מראש.
בהגשת תביעה מתאימה ובהנחה שלבתי תהמשפט בו נדונה התביעה יש סמכות אזי בית משפט רשי להכשיר דבר כזה בד"כ האו עושה כן בהתבססו על חוות דעת מומחים
אז איך בית משפט בדרגה הנמוכה (כדרגת בית משפט שלום) מתיר החזקת מיכל
מים בעומס חריג? האם זה בכלל חוקי? זה בניגוד לחוק התכנון והבניה?
בניגוד לתקן של עומסים מותרים בבניין. מה יקרה אם התקרה תתמוטט? את מי יאשימו?
האם יכולים להאשים את השופט? אולי השופט עשה כאן דבר לא חוקי?
תודה רבה מראש.
אתה יכול להגיש ערעור בנימוקי משפטיים שופט לא עושה דברים לא חוקיים הוא אולי טועה אבל אם הוא נסמך על חוות מקצועי אז כנראה שיש להחלטת ביסוס
בתיק רע"א 727/14 .
ציטוט: "באשר להצבת מיכל המים במרפסת, המפקחת על המקרקעין נתנה דעתה לסכנה שבהצבת מיכל מים במשקל רב במרפסת, והגבילה את המשיבה למיכל בגודל מסוים, בכפוף לתיקונים בבית המשותף. אינני מוצא בכך פגם." סוף ציטוט.
אז זה בעיקרון אושר ע"י העליון כי מיכל בעומס חריג - יכול מפקח מקרקעין (שופט) לאשר
הצבת מיכל מים בעומס חריג , למרות שזה מהווה סכנה בטיחותית.
האם יש כאן בעניין האישור של הטאבו - מין עבירת אתיקה של שופט? או עבירה אחרת, אני לא שולל שיש כאן עבירה פלילית.
אגב הוגשה תלונה למשטרה בעניין הזה ואני מקווה כי המשטרה תטפל בעניין באופן ראוי.
אשמח לקבל תגובות.
תודה רבה מראש.
אינני מכיר את פסק הדין ואת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בתיק. שופט רשאי לאשר הצבת מתקן על ג/מרפסת כחלק מהחלטה פסק דין.
לא ברור שאלתך לענין אישור טאבו. ולא ברור לי מדוע אתה מדבר על עבירה פלילית ולא ברור לי מדוע הוגשה תלונה למשטרה אתה מערבב בין הרבה דברים שאין ביניהם קשר
ברמת העיקרון כל עוד לא שונתה החלטה שהתקבלה כדין באסיפת בעלי הדירות הדיייר ההחלטה עומדת בתקפה. דייר רשאי לנסות ולשכנע דיירים אחרים לשנות את גובה המיסים. בד"כ הדבר נדרש להיעשות באסיפה מסודרת שעל סדר יומה מונחת הצעה לשנות את גובה המיסים
מתמחה במשפט אזרחי ומסחרי, חוזים, תביעות כספיות, עסקים וחברות, ייעוץ משפטי ליזמים וסטארטאפים, דיני אינטרנט, צוואות וירושות.
"משרד מ.חיימוב מתמחים בתחום המקרקעין הכולל עסקאות מכר ורכישה, מיסוי מקרקעין, היטלי השבחה, תמא 38 ועוד..."
שותף מייסד במשרד גרופל-כהן, עורכי דין, משרד בוטיק בעל ניסיון רב בדיני מקרקעין, משפט מסחרי, צוואות וירושות וליטיגציה אזרחית ומסחרית.
מייסדת ושותפה בחברת עו"ד דרדיק פלם מימן ומתמחה בתחום המקרקעין, על ענפיו. בעלת ניסיון רב בכל הנוגע לבתים משתפים, לרבות בייצוג בתביעות שעניינן נציגות בית משותף, בעלות, שימוש וכו' ומשמשת כמייצגת מטעם האגודה לתרבות הדיור.