על הנציגות להשיב את מצב חדר האמבטיה לקדמותו. אין צורך ו/או עילה לרכישת חדשים....
אם תקנון הבית המשותף אינו מציין אחרת, חלקם של החנויות מחושב עפ"י שטח רצפת כל חנות לעומת שטח רצפת כל היחידות בבניין- אין הבדל בין חנות לדירה, אפילו אם השירותים שהם מקבלים מהנציגות הם "חלקיים".
בהתקיים 4 תנאים שקבעה הפסיקה, ניתן לדרוש מנציגות הבית החזר הוצאות שבעל דירה שילם לתיקון רכוש משותף- באמצעות תביעה
הקירות החיצוניים של ההרחבה הינם רכוש משותף ועל כן כל בעלי הדירות בבניין נדרשים לשאת בחלקם היחסי בהוצאות התיקון. במידה והליקוי נעוץ ברשלנות של מי מעושי ההרחבה- ניתן להגיש תביעה כספית על ידי הנציגות לבימ"ש להשבת הכספים ששימשו לתיקון.
לא ניתן לענות על שאלתך מבלי לבחון את הסכמי הרכישה.
במידה ואכן אין בסיס לדרישה, ניתן להגיש בקשה בעניין למפקח על רישום המקרקעין/לבימ"ש.
אינך רשאי "לסתום" את המרזב. במידה והרכוש המשותף גורם לך למטרד או לנזק- יש לפנות לנציגות לטיפול העניין, כג' התקנת מעקף וכו'
החלטה על התקנת מצלמה ברכוש משותף צריכה להתקבל ע"י רוב של בעלי דירות באסיפה.
ניתן להגיש תביעה בעילה של "מטרד" לבימ"ש השלום למתן צו עשה לטיפול בבעיית היונים (ביצוע מעשה שירחיק את היונים ו/או שיפעל ניקיון ולמניעת ריחות)
בית פרטי אחד אינו יכול להיות "בית משותף". במידה ומדובר ב- 2 יחידות מגורים נפרדות, אז יכול והתשובה לכך תהיה חיובית. רצוי לפנות לייעוץ פרטני.
ניתן לדרוש תשלום רטרואקטיבי 7 שנים אחורה. לסעיף ה"רזרבה" אין חוק מובהק, יש עניין של נוהג והגיון.
מתמחה במשפט אזרחי ומסחרי, חוזים, תביעות כספיות, עסקים וחברות, ייעוץ משפטי ליזמים וסטארטאפים, דיני אינטרנט, צוואות וירושות.
שותף מייסד במשרד גרופל-כהן, עורכי דין, משרד בוטיק בעל ניסיון רב בדיני מקרקעין, משפט מסחרי, צוואות וירושות וליטיגציה אזרחית ומסחרית.
"משרד מ.חיימוב מתמחים בתחום המקרקעין הכולל עסקאות מכר ורכישה, מיסוי מקרקעין, היטלי השבחה, תמא 38 ועוד..."
מייסדת ושותפה בחברת עו"ד דרדיק פלם מימן ומתמחה בתחום המקרקעין, על ענפיו. בעלת ניסיון רב בכל הנוגע לבתים משתפים, לרבות בייצוג בתביעות שעניינן נציגות בית משותף, בעלות, שימוש וכו' ומשמשת כמייצגת מטעם האגודה לתרבות הדיור.