שלום,
כן אתה בהחלט יכול לבקש בתביעה פיצויים בגין בזבוז זמן, טרדה, עוגמת נפש וכו'.
מה הכוונה איך אתה יכול לתבוע גם את הנזק ? בדיוק כפי שאתה תובע את החוב, אתה רשאי (באותו כתב תביעה) לתבוע את היתר.
איך מתמחרים פיצויים על "רדיפה" אחרי הבן אדם טלפונים, ווטסאפ מיילים, הגעה למקום...?
על 2 עסקאות X 4000 ש'ח כ'א: עסקה אחת לפני שנה ועוד אחת לפני חצי שנה.
תודה מראש
שלום,
לצורך קבלת ייעוץ נוסף בעניינך - אתה מוזמן לפנות למשרדי לקבלת שירותים אלו.
שלום,
לא.
שלום,
עליך לפתוח את פסק הדין ולקרוא מה פסק בית המשפט בעניינך.
שלום,
כידוע לך אין מערכת חוקים העוסקת בקורונה ועל כן שאלתך אינה רלוונטית כפי שנשאלה (אם אין חוק בנוזא מסוים אזי לא ניתן לטעון לכך שאינו חוקי).
בעניינך - יש לפעול בהתאם להסכם עליו אתה חתום. ככל שתקופה ארוכה לא ניתן שירות בהתאם להסכם ובכל זאת התשלום בעבור השירות שולם - אזי יש לך זכות לבקש את הכספים בחזרה. לצורך כך יהיה עליך לפנות לבית המשפט כדי שיכריע בעניינך (שוב כיוון שאין חוק ספציפי בעניין).
שלום רב , אין חוזה חתום , רק שיקים 12 חודשים קדימה בגין כל שנת הלימודים שניתנו והועברו בתחילת השנה לידי הגננת, מראה על רצון הצדדים בהתנהגות זו לבוא בהתקשרות שנתית לגבי מתן שירותי גננות עבור הילד וההורים. מעבר לכך אין כל מסמך חתום . שאין חוזה ואין תנאים וסעיפים , של מי ידו על העליונה בנוגע לטענות ופרשנויות - של הלקוח הצרכן ההורה או של ספק השירות במקרה הזה, הגננת? כלומר , מי ניזוק יותר מהיעדר חוזה , הלקוח או הספק ?
שלום,
באם אין הסכם אזי הגננת אינה יכולה לפעול בהתאם לרצונה ולקזז כספים.
כפי שאתה מבין כעת הצרכן הוא זה שנפגע מזה שאין הסכם בכתב בין הצדדים.
שלום רב, לא הבנתי , אם אין הסכם בכתב בין הצדדים , מה גובר על מה בבית משפט במקרים מעין אלו , דעתו של הצרכן או דעתו של הספק ( במקרה כזה הגננת ) ? כלומר , היעדר הסכם זה אינטרס של הצרכן או אינטרס של הספק , על מי מגן החוזה ? בנוסף, מה לגבי ההחלטות שהתקבלו בצוות הבין משרדי שבראשותו עמד המשנה ליועמ"ש עו"ד ארז קמיניץ שבו המליצו לקזז חופשת פסח ועצמאות מחצי חודש מרץ שלא היה גן בתקופת קורונה , אלו כמובן רק המלצות ולא חקיקה...ממה שהתפרסם...
שלום,
בית המשפט ישמע את טיעוני הצדדים ואז יחליט בהתאם. באם אין הסכם בכתב בין הצדדים אין יתרון לאף צד ועל כן בית המשפט הוא הגורם שיכריע.
לשאלתך השנייה - כפי שאתה מציין המלצות אינם חקיקה.
שלום,
קראתי את הדברים ונדמה שהדברים נכתבו ממקום מאוד אמוציונלי.
יש צורך לברר את המקרה מבחינה עובדתית - משפטית ולבדוק האם ישנן עילות לתביעה וראיות מתאימות להוכחת הטענות.
לדוגמא יש לבחון האם יש פה הפרת הסכם (בהתאם להסכם עליו חתמת), לבדוק האם התקיימה עוולת לשון הרע וכו וכו. מסיפור המקרה כאן לא ניתן להבין האם יש עילות לתביעה בעניינך.
שלום,
בהתאם לחוק עליך לאפשר לחברה לתקן את המכשיר. באם אינם מצליחים לתקן את המכשיר או אז עליהם לספק לך חדש.
שלום,
החוק מתייחס לנמען. נמען יכול להיות גם חברה בע"מ.
לפיכך החברה בע"מ לה שייכים המיילים רשאית לתבוע.
שלום,
יש לך 2 אפשרויות :
1. להסכים להצעת החנות
2. להגיש תביעה לבית המשפט בגין ביטול העסקה, השבה כספית מלאה ותשלום פיצויים בשל מוצרים פגומים שנמכרו לך.
שלום,
כן.
שלום,
בוודאי שעל השכנה (מקור וגורם הנזק) לשלם בעבור עלות המומחה ותיקון הליקויים.
הכיצד אתה יכול לתקן את הליקויים ללא הסכמת השכנה ? אינך יכול להיכנס לדירת השכנה בכוח כדי לתקן.
ישנו הליך מסודר במקרים אלו.
אתה מוזמן לפנות למשרדי בעניין זה ואשמח לתת יעוץ, סיוע וטיפול משפטי בעניינך.
תודה על תשובתך המהירה.
רק כמה נקודות לחידוד הבעיה:
התכוונתי לתקן את התקרה אצלי - הסרת העובש וצביעה מחדש. את הבעיה אצל השכנה לא אוכל לצערי לתקן ללא שיתוף פעולה מצידה.
כמו כן, מאחר והמומחה ביצע כאמור רק בדיקה חלקית (בשל סירוב השכנה) ובשל כך לא הצליח לקבוע מי הגורם לנזילה - ועד הבית או דירת השכנה, האם השכנה תוכל לטעון שהמקור אינו מדירתה?
האם ניתן להגיש תביעה קטנה במקרה זה (וכאמור לא פנייה למפקח)?
שוב תודה...
שלום,
אין טעם לתקן בדירתך לפני שמתקנים את מקור הבעיה.
זה כמו לשים פלסטר על יד קטועה.
תתקן ובעוד 3 חודשים הכל יחזור למצב הקודם. מה הטעם ?
כן. ניתן להגיש תביעה קטנה בעניין נזקים שנגרמים מדירות של שכנים.
מתמחה במשפט אזרחי ומסחרי, חוזים, תביעות כספיות, עסקים וחברות, ייעוץ משפטי ליזמים וסטארטאפים, דיני אינטרנט, צוואות וירושות.