מתיאורך עולה כי הגדר המקיפה שייכת לאותם בעלי דירות ואינה מהווה שטח משותף, ככל והגדר אינה מהווה שטח משותף תיקון חל על הבעלים של הנכס, הצעתי היא לבדוק לפני כן בטאוב את תשריט הבניין ולראות מהו חלק משותף ומה לא.
דייר אינו רשאי לבצע עבודות תשתית בשטח המשותף ללא קבלת אישור אסיפת בעלי הדירות.
יש לבדוק האם ניתן לקבל הקלה לשם בניית חדר ביטחון- התעייץ עם אדריכל האם זה "יגזול" זכויות בניה.
עליך לשכור אדריכל שיגיש עבורך את כל הבקשות והתשריטים לשם קבלת היתר בניה מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה. ניתן להיעזר באגודה לתרבות הדיור שתסייע לך ותכווין אותך כיצד לבנות חדר ביטחון.
בסופו של יום בכדי לדאוג שחדר הביטחון ותוספת הבניה החיצונית ירשמו בטאבו יש לתקן את צו רישום הביתהמשותף הליך שמאושר ע"י המפקח על רישום המקרקעין.
על הדיירם ו/או על הנציגות להגיש תביעה לסילוק יד אצל המפקח על רישום המקרקעין באיזור מגורייך
ישנה חובה על הנציגות לדאוג לתיקון ליקויים ברכוש המשותף.
ניתן להגיש תביעה כנגד הנציגות אך בתביעה זו חיייבים להיות כלולים גם יתר בעלי הדירות המסרבים לשאת בעלות התיקון.
התביעה תוגש למפקח על רישום המקרקעין באיזור מגוריך.
תודה על ההבהרה.
מה לגבי הבקשה של הדיירים לחתום על מסמך שאשר ביצוע איטום בקיר הנדון ומסמיך אותם או את בעלי המקצוע מטעמם לבצע את כל הנדרש? (זאת בנוסף לחתימה שמאשרת הסכמה על השתתפות בחלק היחסי הוצאות האיטום)
חתימה על מסמך אינה יכולה לבוא במקום אסיפת בעלי דירות בה תתקבל להחלטה על תיקון ואופיו . אין חובה כי כל הדיירים יחתמו על מסמך כזה כי אם ההחלטה תתקבל עפ"י הרוב הדרוש באסיפת בעלי הדירות ניתן לבצע את התיקון גם ללא הסכמתם במידה והם יסרבו לשלם את חלקם היחסי בעלות התיקון ניתן להגיש תביעה למפקח על הבתים המשותפים.
אני מבינה, אבל מה קורה כשאין אפשרות לקיים ישיבה, איזה תוקף יש למסמך כזה ומה קורה אם על סמך חתימה על המסמך של מספר דיירים (במקרה הטוב), תוך התנגדות
נחרצת של וועד הבית, התיקון מתבצע ולא בצורה חיובית (למשל: הבעיה לא נפתרת, נגרמים נזקים...)?
אני רוצה לחדד את השאלה: מה המשמעות המשפטית של העובדה שאני, בנוסף להסכמתי לבצע את התיקון, מסמיכה את הדיירים בעלי הנזק ואנשי המקצוע שלהם , לבצע את התיקון, וזאת בניגוד להסכמת וועד הבית?
כפי שציינתי מקודם אם הנציגות מסרבת לבצע תיקון משותף דחוף את רשאית או מספר דיירים רשאים לתקן ולחייב את הנציגות ויתר בעלי הדירות שסירבו לתקן ובמידת הצורך אף להגיש תביעה למפקח על רישום המקרקעין באיזור מגורייך.
הקלד את תגובתך
הקלד את תגובתך
ככל שמדובר בנזקים הנובעים מן השטח ששבעלות בעל הדירה שמעליך הרי שעליו חלה חובת התיקון ו/או התשלום. ככל שמדבר בנזקים אשר אינם נובעים ו/או קשורים לדירה שמעליך הרי שאם אתה מבקש לתקנם אתה אמור לשאת בעלות התיקון.
חוק המקרקעין קובע כי מי שחייב בתשלום מיסי וועד הבית הם בעלי הדירות ולא השוכרים- אשר חבותם בתשלום היא בהתאם להסכם בינם לבין בעלי הדירות. -עלייך לכנס אסיפה של בעלי הדירות ולדרוש מהם לשלם את חובותיהם בגין מיסי וועד בית- אם מהלך זה לא יצלח יש להגיש תביעות כנגד בעלי הדירות אשר לא שילמו למפקח על רישום המקרקעין באיזור מגורייך.
באופן כללי יש חובה על הנציגות להציג בפני אסיפת בעלי הדירות מאזן כל חצי שנה. כמו כן היא חייבת ליתן לך אישור ו/או קבלה על כל תשלום אותו ביצעת. את חייבת לשלם מיסי וועד בית שאחרת הנציגות יכולה לתבוע את בעל הדירה שלך ואז הוא יגיש נגדך תביעה. אני מציע כי תערבי את בעל הדירה שלך שידרוש לקבל לידיו את הדוחות ויחד תוכלו לראות הוצ' והכנסות. או שתבקשי ממנו ייפוי כח לקבל לידיך את הדוחות בכל מקרה יש לנציגות חובה להציג בכל עת בפני בעל דירה את המסמכים והדוחות הכספיים.
ככל שמדובר בצינור משותף הרי שעל הנציגות לדאוג לתיקון, ובמידה והם לא עושים כן ואתה תיקנת אתה זכאי לתבוע את הנציגות ואת יתר בעלי הדירות בבנין לשם השבת עלויות, כמו כן הינך יכול לבקש השבת המצב לקדמותו לעניין מצב הצינור
1. עליך לפנות למפקח על רישום המקרקעין שבאיזור מגוריך דהיינובחולון.
2. כאשר מדובר בתביעה כספית סכום האגרה הוא יחסית נמוך ועומד על כמה מאות שקלים.
3.ניתן לבקש בקשה לפטור מאגרה בשל מצב כלכלי.
4. כדי לבדוק את תקנון הבית המשותף יש לגשת ללשכת רישום המקרקעין(טאבו) באיזור מגוריך ולהזמין את תיק הבית המשותף, ככל ואין תקנון לבית המשותף חל התקנון המצוי בתוספת השנייה לחוק המקרקעין.
5. חוק המקרקעין הוא זה אשר קובע את החובה של בעלי דירות בבית משותף לשאת בעלויות תיקונים ברכוש המשותף.
שותף מייסד במשרד גרופל-כהן, עורכי דין, משרד בוטיק בעל ניסיון רב בדיני מקרקעין, משפט מסחרי, צוואות וירושות וליטיגציה אזרחית ומסחרית.
"משרד מ.חיימוב מתמחים בתחום המקרקעין הכולל עסקאות מכר ורכישה, מיסוי מקרקעין, היטלי השבחה, תמא 38 ועוד..."
מייסדת ושותפה בחברת עו"ד דרדיק פלם מימן ומתמחה בתחום המקרקעין, על ענפיו. בעלת ניסיון רב בכל הנוגע לבתים משתפים, לרבות בייצוג בתביעות שעניינן נציגות בית משותף, בעלות, שימוש וכו' ומשמשת כמייצגת מטעם האגודה לתרבות הדיור.
מתמחה במשפט אזרחי ומסחרי, חוזים, תביעות כספיות, עסקים וחברות, ייעוץ משפטי ליזמים וסטארטאפים, דיני אינטרנט, צוואות וירושות.